קטע:מצודות על דניאל ז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"קדמיתא" - הראשונה תארה כאריה ולה כנפים כשל נשר

"חזה" - רואה הייתי עומדת על עמדה עד אשר נתלשו כנפיה ונשאת מן הארץ ממקום איתן וחוזק מעמדה בעזר טיסת כנפיה שהנה להועיל לבל תפול

"ועל רגלין" - ועמדה על רגליה לבד כבן אדם כי מעתה לא היה לה עוד עזר מטיסת הכנפים לעמוד בחוזק רב

"ולבב" - וניתן לה לבב בן אדם שאין לה לב אמיץ כלב האריה והוא מרמז על מלכות בבל שנאמר בנבוכדנצר עלה אריה מסובכו (ירמיהו ד') ואף עליו נאמר הנשר הגדול (יחזקאל יז) וסופה עדי אובד

מצודת ציון

"מריטו" - תלשו כמו ואמרטה משער ראשי (עזרא ט)