קטע:מצודות על דניאל ד לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"ולקצת" - ולסוף השנים שקבעו לו והם שבעה שנים כמ"ש למעלה

"אנה" - אני נבוכדנצר נשאתי את עיני אל השמים כי במשך שבעת השנים לא הכיר בעצמו מי הוא כי לא היה לו בינת אדם ובכלות הזמן התחילה דעתו לחזור אליו מעט מעט ואז הכיר בעצמו מי הוא והרגיש בדבר ונשא עיניו אל השמים לשאול עזרה מה'

"ומנדעי" - ר"ל שאלתי מה' אשר ישיב עלי הדעה והחכמה שהיה לי מאז

"ולעלאה" - ולהעליון ברכתי ולחי העולמים שבחתי ופארתי אשר ממשלתו ממשלת עולמים ומלכותו עם כל הדורות ר"ל בזמן כל הדורות