קטע:מצודות על דברי הימים א כט טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"כי גרים" - למול שנותיך ימי שנותינו מעטים המה כימי הגר בארץ נכריה וא"כ הוא מן הנמנע לאסוף הון רב כזה בזמן מועט בעוצם יד לולי ה' שהיה לנו

"ותושבים" - ר"ל כל מה שאנחנו תושבים בעולם אין אנו תושבים אלא ככל אבותינו שהלכו להם ומתו וא"כ לגרים נחשב

"כצל" - הפונה בכל עת בנטית השמש כן ימינו על הארץ בכל עת פונה ועובר מהימים הקצובים

"ואין מקוה" - ואין תקוה להאדם להאריך ימיו יותר מן הקצוב

מצודת ציון

"ותושבים" - היושב זמן רב במקום אחד קרוי תושב מלשון ישב