קטע:מצודות על דברי הימים א ד כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:ניווט קטעים

מצודת דוד

"אשר בעלו למואב" - אשר נלחמו עם מואב והיו אדונים להם

"וישבי לחם" - כן שם איש

"והדברים עתיקים" - כלומר אף כי התחלתי להזיר מדבר מלחמה ונצחון ואין הדבר ידוע הנה אל תתמהו על זה כי הדברים האלה המה מיושנים ועבר זמן רב ונשכח מן הבריות

מצודת ציון

"בעלו" - ענין אדון כמו אם בעליו עמו (שמות כ"ב)

"עתיקים" - ענין יושן כמו ועתיק יומין (דנייאל ז')