קטע:מגילת סתרים על אסתר א ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן" - צורך סיפור הנס זה להורות עוצם מחשבתו היה רק להחטיאם וע"כ עשה מקום ישיבתם מבוץ וארגמן שהיא משעטנז, ועשה בגוונים כנגדן שיזון עיניהם בהנאת הגוונים לשכחם מלחשוב ביראת השם, וגם כאשר ישאו עיניהם להסתכל בהמונים שכנגדם יראו ג"כ בפני הזונות:

"עַל גְּלִילֵי כֶסֶף" - כסף הוא מלשון תאוה אמר שהרבה דברים שגוללין כוסף ותאוה:

"וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ עַל רִצְפַת" - ידוע שאת זה לעומת זה עשה אלקים וכשם שהיו צריכין משכן ואדנים וקלעים ועמודים להמשכת קדושה, כן העושין טלמסאות להמשכות הטומאה צריכין דברים הממשיכין הטומאה, וכן צריכין לבגדים צבועים כמבואר בפרדס, ולזה עשה גם הוא רצפת בהט ושש במקום עמודים ואדנים וקלעים להמשכת הטומאה: