קטע:אבן עזרא על בראשית יז יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"וערל זכר אשר לא ימול" — פירוש "ימול" - יפעול, כמו "כי ידור נדר" (במדבר ל ג), והוא מן "ונמלתם את בשר ערלתכם" (בראשית יז יא).

וטעמו: אם היה בר מצוה, ולא ימול את בשר ערלתו – יש עליו כרת, כי מצות הנער הקטן על האב, ואם אביו לא מלהו – ימול את עצמו בהיותו ברשותו.

וכרת – בידי שמים. והטועים יחשבו, כי אם מת הנער ולא נמול, אין לו חלק לעולם הבא. ואין פירוש "הנפש" כרצונם; כי "נפש" – כמו "איש", וטעמו – גוף שיש לו נפש. וכן "נפש כי תחטא" (ויקרא ד ב).

ויש אומרים כי "כרת" – המת קודם נ"ב שנה.

ויש אומרים כי "כרת" – שיכרת שמו במות זרעו, על כן אמר הכתוב "מעמיה", כי מי שיש לו בנים – כאילו הוא חי ושמו לא נכרת:

<< · אבן עזרא על בראשית יז · יד · >>