קטע:אבן עזרא על בראשית ג כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"ויאמר" — כאשר יהיה "אֶחָד" בפת"ח קטן [=סגול], יהיה בטעם, וענינו מוכרת. ואם יהיה בפתח גדול, יהיה סמוך; וכן: (בראשית מט טז): "כְּאַחַד שבטי ישראל". על כן לא ייתכן מדקדוק הלשון להיות פירושו "כמו אֶחָד"; ומה טעם יהיה לו? והיה בעל הטעמים ראוי לדבק "ממנו" עם "לדעת" [אילו היה "כאחד" עומד לעצמו].

ופירוש "ממנו" — לשון רבים, כמו (בראשית כג ו): "איש ממנו". וכבר ביארתי בספר היסוד למה נדגש נו"ן הרבים. ואנשי מזרח, הקוראים אותו בלא דגשות, יטעו.

וטעם הפסוק, כמו (בראשית ג ה): "והייתם כאלהים יודעי טוב ורע". או פירושו על מחשבתו.

ואל תתמה על מילת "ממנו", כי כמוהו (בראשית א כו): "נעשה אדם בצלמנו", (בראשית יא ז): "הבה נרדה"; וזה דיבור ה' עם המלאכים.

["וחי לעולם" — ראה קטע:אבן עזרא על בראשית ג ז.]

<< · אבן עזרא על בראשית ג · כב · >>