עם טעמים:
וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ כְּטִ֖יט חוּצ֣וֹת אֲרִיקֵֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
ואשחקם כעפר על פני רוח כטיט חצות אריקם: אריקם הנח תמורת הדג"ש כי שרשו רקק מענין רקק הנזכר בדברי רבותינו, זכרם לברכה, (בבלי חולין כז ב): עוף הנברא מן הרקק. ופרושו: אשימם רקק, כמו טיט חוצות. או יהיה מענין רקוק בשר כמו ורקיקי מצות (שמות כט ב; ובמקומות אחרים).
"אשחקם כעפר על פני רוח", שאנשי החיל במלחמה יהיו כעפר דק הנשחק ונפזר לכל רוח כן יברחו לכל רוח, והנשארים בעריהם "אריקם כטיט חוצות" ויהיו למרמס ולעבדים ולשפחות, בכ"ז לא ימצא מי שיריב ריבם, כי אתה.
ביאור המילות
"אריקם". כמו ורקיקי מצות, והוא קרוב למ"ש בשמואל ב' אדיקם:
(מג) על כן בא דוד ואמר, אל נא תמנע ה' מלתתם בידי מטענה זו, כי הלא ידעתי כי לעתיד יהיו כצרור יבש שלא אצטרך רק לפרר ואזרה לרוח סערה מאת ה' שישאם, כד"א (דניאל ב לה) ומחת לצלמא כו' ונשא המון רוחא, וזהו ואשחקם כו', לומר ידעתי כי אשחקם לעתיד כעפר על פני רוח, שהמפרר צרור עפר על פני רוח הרוח ישאנו ויבערנו ממקומו, כן אשחקם על פני רוח ה' שישאם ולא יראו עוד, כענין ונשא המון רוחא. אך זה הצער שלא יתבערו מן העולם אסבול, כי הנה הלחות שיש להם לשלא ישאם רוח ה', יהיה שהיו כטיט שיש עם העפר מים המעכבים את הרוח מלישא אותו. אך כאשר נסבול הטיט בחוצות בהמטיר על האדמה, ויהיו המים על פני הארץ עם אבק ועפר שעל פני חוצות נעשה טיט, כך נסבול את פגרי האנשים מושלכים בחוצות, עם שטוב טוב היה שיתבערו מן העולם לגמרי. וזהו כטיט חוצות אריקם כלומר בהמיתי אותם עד כלותם אריקם ארקעם על פני חוצות ונסבול המכשלה הזאת תחת רגלינו כסבול טיט בחוצות, כי טוב לנו מיתתן מחייהן. ושיעור הכתוב הנה ידעתי כי אשחקם לעתיד כעפר על פני רוח, אך כטיט חוצות אריקם, כי נסבול פגריהם בחוצות כסבול הטיט:
