קטגוריה:תהלים ג ג

עריכה

• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

והטעם: כי רבים מחכמי ישראל, כמו אחיתופל ואחרים, היו חושבים כי היה לו זה העונש על דבר בת שבע, כמו שהיה.

והיו גם כן חושבים שלא תשוב המלוכה לו לעולם, לפיכך היו אחרי אבשלום ומרדו בו והיו אומרים כי אין לו חלק לעולם הבא; לפיכך אמר לנפשי.

ואמר: אין ישועתה לו באלהים אין ישועה לו בעולם הזה כי לא ינצל מיד אבשלום ואין ישועתה לנפשו לעולם הבא.

לפיכך אמר גם כן ישועתה, רצונו לומר: ישועה וישועה; כי כל כפל תוספת לכפל הענין.

וכן עזרתה מזמור מד, כז; סג ה; צד, יז): רב עזרה; תבואתה (דברים לג טז) ; נפלאתה (שמואל ב א כו) ; החבאתה (יהושע ו יז) כמו שכתבתי בחלק הדקדוק מספר מכלול.

וכן אמר בדרש (מדרש שוחר טוב במקומו): רבים אמרים רבים בתורה.

.

.

דואג אב בית דין היה שנאמר אביר הרעים אשר לשאול (שמואל א כא ח).

ואחיתפל יועץ (דברי הימים א כז לג) ; ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל איש בדבר האלהים (שמואל ב טז נג).

ומה היו אומרים? אפשר! אדם ששבה את הכבשה והרג את הרועה והפיל את ישראל בחרב יש לו תשועה? אין ישועתה לו באלהים! סלה: ומלת סלה רוב המפרשים אמרו שהיא כמו לעולם.

וכן תרגמה יונתן בתפלת חבקוק (חבקוק ג ג ט יג): לעלמין; וכן היא שגורה זאת המלה בתפלותינו בזה הענין.

והחכם רבי אברהם בן עזרא, זכר צדיק לברכה, פרש (במקומה): שהיא כמו אמת.

ואני אומר: כי איננה מלת ענין; ופרושה לשון הגבהה מן סלו סלו המסלה (ישעיהו סב, י).

כלומר: באותו המקום שהיא נזכרת ונקראת זאת המלה היתה הרמת קול המזמור.