קטגוריה:משלי כט יב

דקויות

אדם הנמצא בעמדה בכירה משפיע באישיותו על האנשים שנמצאים תחתיו, ולכן הוא צריך להקפיד במיוחד על התנהגותו.

אדם פשוט צריך להיזהר שלא לדבר דברי שקר, (שמות כג ז): "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק"*;

אבל מושל צריך להיזהר גם שלא להקשיב לדברי שקר, כי גם כאשר המושל שותק ומקשיב - הוא משפיע על משרתיו.

אם המושל יודע שהדברים הם דברי-שקר - מדוע השקרנים אומרים אותם, והרי כל הרעיון בדברי-שקר הוא להטעות את השומע, שיחשוב שהם דברי אמת?! כמה תשובות:

1. הכוונה לדברי-חנופה, שגם השומע יודע שאינם אמיתיים, אך הוא מקשיב להם כי נעים לו לשמוע אותם; כאשר המושל מקשיב לדברי-חנופה שקריים, כל משרתיו ירשו לעצמם להיות רשעים, כי הם יסמכו על כך שאם ייתפסו, יוכלו להתחנף למלך ולקבל חנינה.

2. הכוונה לכל דברי-שקר, שהשומע יודע שאינם אמיתיים, אך הוא מקשיב להם כי אינו רוצה לפגוע באומרים; כאשר המושל מתייחס בסלחנות לשקרנים, ומקשיב בנימוס לדברי השקר שלהם, כל משרתיו - שעומדים לפניו - חושבים שהוא מאמין לדברי-השקר האלה, ומכך הם מסיקים שאפשר "לעבוד" על המלך בקלות, ונעשים רשעים.

3. הכוונה לדברי-שקר שהיועצים ממציאים על-מנת לשפר את יחסי-החוץ של הממלכה ולהציג אותה בצורה טובה יותר בתקשורת העולמית; כאשר המושל מקשיב ומקבל את עצותיהם של היועצים לו להגיד דברי-שקר, כל משרתיו - העומדים לפניו - לומדים שהמלך אינו מעריך את מידת האמת, יותר חשוב לו להגיד דברים הנשמעים טוב מאשר דברי-אמת, וכדי למצוא חן בעיניו - הם מחקים אותו ומתחילים לזלזל גם הם באמירת אמת, עד שנעשים רשעים.