קטגוריה:מלכים ב כג כ

<< | ספר מלכים ב • פרק כ"ג • פסוק כ' | >>

ויזבח את כל כהני הבמות אשר שם על המזבחות וישרף את עצמות אדם עליהם וישב ירושלם.

וַיִּזְבַּח אֶת כׇּל כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר שָׁם עַל הַמִּזְבְּחוֹת וַיִּשְׂרֹף אֶת עַצְמוֹת אָדָם עֲלֵיהֶם וַיָּשׇׁב יְרוּשָׁלָ͏ִם.

המהדורה המוטעמת:

וַ֠יִּזְבַּ֠ח אֶת־כׇּל־כֹּהֲנֵ֨י הַבָּמ֤וֹת אֲשֶׁר־שָׁם֙ עַל־הַֽמִּזְבְּח֔וֹת וַיִּשְׂרֹ֛ף אֶת־עַצְמ֥וֹת אָדָ֖ם עֲלֵיהֶ֑ם וַיָּ֖שׇׁב יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַ֠יִּזְבַּח וַ֠ - ו' החיבור
יִּזְבַּח - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/2076
מורפ': HC/Vqw3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־כֹּהֲנֵ֨י כֹּהֲנֵ֨י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 3548
מורפ': HNcmpc הַבָּמ֤וֹת הַ - מילית, ה' הידיעה
בָּמ֤וֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/1116
מורפ': HTd/Ncfpa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־שָׁם֙ שָׁם֙ - תואר הפועל

צורת יסוד: 8033
מורפ': HD עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־הַֽמִּזְבְּח֔וֹת הַֽ - מילית, ה' הידיעה
מִּזְבְּח֔וֹת - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/4196
מורפ': HTd/Ncmpa וַיִּשְׂרֹ֛ף וַ - ו' החיבור
יִּשְׂרֹ֛ף - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/8313
מורפ': HC/Vqw3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־עַצְמ֥וֹת עַצְמ֥וֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך

צורת יסוד: 6106
מורפ': HNcfpc אָדָ֖ם אָדָ֖ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 120
מורפ': HNcmsa עֲלֵיהֶ֑ם עֲלֵי - מילת יחס
הֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR/Sp3mp וַיָּ֖שָׁב וַ - ו' החיבור
יָּ֖שָׁב - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/7725
מורפ': HC/Vqw3ms יְרוּשָׁלִָֽם יְרוּשָׁלִָֽם - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3389
מורפ': HNp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):

וַ֠יִּזְבַּח תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)

אֶת־כָּל־כֹּהֲנֵ֨י קדמא (משרת, דרגא 5) הַבָּמ֤וֹת מהפך (משרת, דרגא 5) אֲשֶׁר־שָׁם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

עַל־הַֽמִּזְבְּח֔וֹת זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַיִּשְׂרֹ֛ף תביר (משנה, דרגא 3)

אֶת־עַצְמ֥וֹת מרכא (משרת, דרגא 5) אָדָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

עֲלֵיהֶ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיָּ֖שָׁב טפחא (מלך, דרגא 2)

יְרוּשָׁלִָֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיִּזְבַּח אֶת כָּל כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר שָׁם, עַל הַמִּזְבְּחוֹת, וַיִּשְׂרֹף אֶת עַצְמוֹת אָדָם של הכהנים המתים עֲלֵיהֶם, וַיָּשָׁב ולאחר שסיים, חזר ל- יְרוּשָׁלָ͏ִם.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות