קטגוריה:ישעיהו א יג
לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה.
לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה.
לֹ֣א תוֹסִ֗יפוּ הָבִיא֙ מִנְחַת־שָׁ֔וְא קְטֹ֧רֶת תּוֹעֵבָ֛ה הִ֖יא לִ֑י חֹ֤דֶשׁ וְשַׁבָּת֙ קְרֹ֣א מִקְרָ֔א לֹא־אוּכַ֥ל אָ֖וֶן וַעֲצָרָֽה׃
לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn תוֹסִ֗יפוּ תוֹסִ֗יפוּ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 3254
מורפ': HVhi2mp הָבִיא֙ הָבִיא֙ - פועל, הפעיל, מקור נסמך
צורת יסוד: 935
מורפ': HVhc מִנְחַת מִנְחַת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4503
מורפ': HNcfsc־שָׁ֔וְא שָׁ֔וְא - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7723
מורפ': HNcmsa קְטֹ֧רֶת קְטֹ֧רֶת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7004
מורפ': HNcfsa תּוֹעֵבָ֛ה תּוֹעֵבָ֛ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8441
מורפ': HNcfsa הִ֖יא הִ֖יא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3fs לִ֑י לִ֑ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp1cs חֹ֤דֶשׁ חֹ֤דֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2320
מורפ': HNcmsa וְשַׁבָּת֙ וְ - ו' החיבור
שַׁבָּת֙ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/7676
מורפ': HC/Ncbsa קְרֹ֣א קְרֹ֣א - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: 7121
מורפ': HVqc מִקְרָ֔א מִקְרָ֔א - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 4744
מורפ': HNcmsa לֹא לֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־אוּכַ֥ל אוּכַ֥ל - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 3201
מורפ': HVqi1cs אָ֖וֶן אָ֖וֶן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 205
מורפ': HNcmsa וַעֲצָרָֽה וַ - ו' החיבור
עֲצָרָֽה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/6116
מורפ': HC/Ncfsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) תוֹסִ֗יפוּ רביעי (משנה, דרגא 3)
הָבִיא֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מִנְחַת־שָׁ֔וְא זקף קטן (מלך, דרגא 2)
קְטֹ֧רֶת דרגא (משרת, דרגא 5) תּוֹעֵבָ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)
הִ֖יא טפחא (מלך, דרגא 2)
לִ֑י אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
חֹ֤דֶשׁ מהפך (משרת, דרגא 5) וְשַׁבָּת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
קְרֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) מִקְרָ֔א זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לֹא־אוּכַ֥ל מרכא (משרת, דרגא 5) אָ֖וֶן טפחא (מלך, דרגא 2)
וַעֲצָרָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא אל תמשיכו להביא מִנְחַת שָׁוְא שקר (במחשבה רעה), קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה כמו קטורת תועבה הִיא המנחה לִי. חֹדֶשׁ בראשי החודשים וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא ובמועדים (מקראי קודש) לֹא אוּכַל לא אוכל לסבול אָוֶן פשע ורשע וַעֲצָרָה יחד עם עבודת ה'.
פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"קטורת" - ענין העלאת עשן והוא מלשון קטור הארץ כקיטור הכבשן (בראשית יט)
"אוכל" - מלשון יכולת
"און" - ענינו מחשבת שקר כמו הנה יחבל און (תהלים ז)
"ועצרה" - ענין קבוצת אנשים כמו עצרת בוגדים (ירמיהו ט)ע"ש שהם עצורים ועכובים במקום אחד
מצודת דוד
"חודש ושבת" - בין בר"ח בין בשבת בין בימי המועד אשר תקראו מקרא קודש ואתם נעצרים לפני בהבאת קרבנות הנה לא אוכל לסבול האון שבלבבכם עם העצרה שאתם נעצרים לפני כי אין שני אלו ראוים להתאחד
"מנחת שוא" - כי הואיל ואיננה לי לרצון היא מנחת שוא כי אין בה תועלת כי הקטרת הקומץ היא תועבה לפנימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- (המין הד') הם קרבנות מוספים שהביאו הצבור בשבתות וחדשים ומועדות, והיה להם תכלית אחרת מיוחדת מתיחסת עם ענין היום, כי כמו שהימים הקדושים האלה נבחרו, למען יפנו בם מהבלי העולם ויתקדשו לעבודת ה' כן נתנו בם קרבנות מיוחדים שהיו הציבור מתאספים לבהמ"ק לעמוד על הקרבנות ולהעצר לפני ה' בתפלה ועזיבת עסקי התבל. והנה בימים האלה היו בהם שני ענינים, למדום חז"ל משינוי הכתובים, במקום אחד אומר עצרת לה' אלהיך ובמקום אחר אומר עצרת תהיה לכם, כי היו מחלקים את היום לשני ענינים חציו הראשון להעצר לפני ה', וחציו השני למשתה ושמחה, אולם גם מצות העונג והשמחה היה צריך שיהיה בקדושה לשם ה' בלבד, עז"א "חדש ושבת קרא מקרא", שהם המועדות שאתם קוראים אותם מקרא קודש.
"לא אוכל און ועצרה", ר"ל גם בחצי היום הראשון שבו אתם מתעצרים לפני בבהמ"ק, מ"מ "לא אוכל" לסבול העצרה הזאת אחר שלבכם מלא און עם העצרה אשר בפועל, ואין מעשה העצרה מסכים עם המחשבה שבלב:
ביאור המילות
"שוא". דבר שאין בו ממש, וזה גדרו בכ"מ, והמבאר שוא, שקר, שקר בימינו:
"קטרת". שם קיטור, הונח על האדים והחלקים המימים העולים מגשם לח כשיוחם באור, וזה המבדיל בינו לבין שם עשן שבא מן פירוד החלקים בעצמם, וע"כ בקרבנות שהם גשמיים לחים יאמר הקטרה בכ"מ. וקטרת, שם מופשט נכרת, המנחה המסבבת העלאת הקיטור היא תועבה:
"קרא מקרא". חסר ו' העיטוף, ור"ל המועדות שהב"ד קוראים אותם כמ"ש אשר תקראו אותם אתם (ויקרא כג), ונאמר בם תמיד מקרא קדש יהיה לכם, על שהבית דין קובעים אותו:
"עצרה". עקרו מורה מניעה ועכבה, הנה נא עצרני ה' מלדת (בראשית טז), ומשם הושאל על החג, עצרת היא, על שנעצרים לפני ה' ונמנעים מעסקיהם. על המלכות, זה יעצור בעמי (שמואל א' ט' יז) על שהמלך עוצר בעם ומונעם מלכת בשרירות לבם. ואון מורה כח החפשי באונו וכחו, וזה הפך עצרה. לא אוכל, הטעם לא אוכל סבול און עם עצרה, וכן אותו לא אוכל (תהלות קא ה'):
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו א יג"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.