יחזקאל ד ד-ו: " "וְאַתָּה שְׁכַב עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי וְשַׂמְתָּ אֶת עֲוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל עָלָיו מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָם.    " "וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ אֶת שְׁנֵי עֲוֹנָם לְמִסְפַּר יָמִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם וְנָשָׂאתָ עֲוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל."     "וְכִלִּיתָ אֶת אֵלֶּה וְשָׁכַבְתָּ עַל צִדְּךָ הימוני [הַיְמָנִי] שֵׁנִית וְנָשָׂאתָ אֶת עֲוֹן בֵּית יְהוּדָה אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה נְתַתִּיו לָךְ" ".

ה' מצווה על הנביא יחזקאל לעשות מעשה מוזר: הוא צריך לשכב על צד שמאל במשך 390 יום, ואז לשכב על צד ימין במשך 40 יום.   השכיבה על צד שמאל מסמלת את העוונות של ממלכת ישראל - שחטאו במשך 390 שנה;    השכיבה על צד ימין מסמלת את העוונות של ממלכת יהודה - שחטאו במשך 40 שנה.

הפסוקים מעוררים כמה שאלות: למה צד שמאל מסמל את מלכות ישראל וצד ימין את מלכות יהודה? למה שכיבה על צד מסויים מסמלת עוונות? ולמה 390 ו-40?  

1. הפירוש הפשוט הוא גיאוגרפי: שמאל בתנ"ך זה צפון וימין זה דרום. ממלכת ישראל שכנה בצפון ארץ ישראל - בין דן לבית-אל, וממלכת יהודה שכנה בדרום ארץ ישראל -  בין ירושלים לאילת. כך נאמר גם ב (יחזקאל טז מו): "וַאֲחוֹתֵךְ הַגְּדוֹלָה, שֹׁמְרוֹן הִיא וּבְנוֹתֶיהָ, הַיּוֹשֶׁבֶת עַל שְׂמֹאולֵךְ"( רש"י ) .

2. אולם לימין ולשמאל ישנה גם משמעות רוחנית.   ימין מסמל את ההנהגה הנסיית של ה', (תהלים קיח טז): "יְמִין ה' רוֹמֵמָה, יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל", ושמאל מסמל את ההנהגה הטבעית. בממלכת יהודה היה בית המקדש, שבו התגלתה ההנהגה הנסיית של ה' מעל הטבע. ממלכת ישראל התנהלה בצורה טבעית וארצית יותר. השכיבה על צד שמאל באה: "לרמוז כי סבת עון בית ישראל כולו, שהם עשרת השבטים, היה הצד השמאלית, כי ימין ה' מורה על הנהגה הנסיית שבה ימין ה' עושה חיל, והשמאל מורה על ההנהגה הטבעיית, ובאשר נהג עם עשרת השבטים כפי המנהג הטבעי ולא הרבה להם אותותיו ונפלאותיו ולא שלח להם נביאיו תמיד להוכיחם, לכן חטאו בעבודה זרה.  ובזה ילמד זכות על בית ישראל" ( מלבי"ם ) .   ממלכת ישראל אמנם חטאה זמן רב יותר - 390 שנה לעומת 40, אבל החטא של ממלכת יהודה כבד יותר - הם ראו את ימין ה' והתביעה מהם גדולה יותר.

חישוב השנים נמצא בסדר עולם, בתשובות רבי יוסף ריש מתיבתא, ומסוכם בפירוש רש"י.   חטאי ישראל מכניסתם לארץ ועד חורבן מלכות שומרון:  "בימי השופטים:   ח' שנים ביד כושן, י"ח ביד עגלון, ך' ביד סיסרא, ז' ביד מדין, י"ח ביד בני עמון, מ' ביד פלשתים, הרי קי"א.    מן מיכה עד שנשבה הארון בימי עלי מ', הרי קנ"א.    חשוב לירבעם בן נבט כ"ב, נדב בנו ב', בעשא כ"ד, אלה בנו ב', עמרי י"ב, אחאב כ"ב, אחזיהו בנו ב' ויהורם אחיו י"ב ויהוא כ"ח יהואחז י"ו יהואש בנו י"ו וירבעם בנו מ"א, הרי ש"ן שנה.  ומנחם בן גדי י' פקחיהו בנו ב' ופקח בן רמליהו כ' והושע בן אלה ט' שנים, הרי שצ"א.   ושנה אחרונה להושע אינה מן המנין, לפי שבשנת ט' להושע נלכדה שומרון, ולא היה חשבון המלכות להושע אלא ח' שנים, הרי ש"צ שנים" ( רש"י ) .

והחטאים הנוספים של מלכות יהודה מחורבן שומרון עד נבואת יחזקאל:   "כ"ב של מנשה, שכתוב בו "ככל אשר עשה אחאב", ואחאב מלך עשרים ושתים.    ושתים דאמון,   וי"א דיהויקים.  ונבואה זו נאמרה ליחזקאל בשנה החמישית לצדקיהו, הרי ארבעים.  סך כולם ארבע מאות ושלשים..." ( רש"י ).

והחישוב מתאים לדברי התורה, (ויקרא כו לד): "אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם, אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ"( פירוט ):  "סך כולם ארבע מאות ושלשים.   ואחר הנבואה הזאת שהו שש שנים, הרי שמונה יובלות ושלשים ושש שנה.    בשמונה יובלות שמונה שבועי שמיטות, הרי חמשים ושש שנות שמיטה ושמונה שנות יובל, הרי ששים וארבע, ובשלשים ושש שנה יש חמש שנות שמטה, הרי ס"ט שמיטות.   ושנת היובל האחרון נחשבה להם לעון, שהרי בעונם גלו ממנה, הרי שבעים שנה מקודשים של שמיטה שלא שמטום ישראל.   לפיכך גלו ע' שנה לקיים אז תרצה את שבתותיה.  והוא שכתוב בסוף דברי הימים "למלאות דבר ה' בפי ירמיהו, עד רצתה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה שבתה למלאות שבעים שנה"." ( רש"י ).

לחישוב שונה, ראו במאמר: 430 שנות קיומו של בית המקדש הראשון / רמי ניר .

ראו:   הנביא סובל את סבל העם / יהודה אייזנברג .

המשך יבוא..