קטגוריה:יהושע י א

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם

תוכניתו של אלוהים

יהושע חצה את הירדן בחרבה. אלוהים כפה עליו להתקיף את יריחו, ואחר כך, לאחר התבוסה הראשונה בעי הוא היה חייב להכות בעי קשות.
יהושע הלך בשלום לשכם והקריא את "מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה" (ביאור:יהושע ח לב) מול הר עיבל והר גריזים כפי שפקד עליו משה.
ואז הוא שב לגלגל שבערבות יריחו, ולא עשה דבר.

כדי להפעיל את יהושע להמשיך בכיבוש, אלוהים הפחיד את מלכי כנען לארגן קואליציה להלחם ביהושע, ככתוב: "וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו לְהִלָּחֵם עִם יְהוֹשֻׁעַ וְעִם יִשְׂרָאֵל, פֶּה אֶחָד" (ביאור:יהושע ט ב). ואז הגבעונים היו צריכים להחליט למי הם מצטרפים, והם ביקשו לכרות ברית עם יהושע. יהושע העניק להם ברית, ושמע על התרמית שלהם תוך שלושה ימים.
יהושע בא לברר עם הגבעונים ולוודא האם הם ילחמו בו או יברחו או יקימו את הברית.
מספר אנשי מטה התלוננו על הנשיאים שנפלו בפח וחתמו הסכם שלום נגד פקודת אלוהים. זה למעשה היה מרד נגד יהושע כמו קורח ועדתו נגד משה ואהרון.
יהושע הבין שאין לו משמר ראש נאמן, ובמקום להעניש את הגבעונים הוא מינה אותם לתפקידי שרות חשובים במטה שלו ובבית אלוהים. כך יהושע רכש משמר ראש נאמן לו אישית, והמרד חוסל.

מלכי כנען ראו שהגבעונים הצטרפו ליהושע והם בתוך המטה שלו, והחליטו להעניש את הגבעונים, ולבטל את המצב שירושלים היתה מוקפת ממערב על ידי הגבעונים, ומהמזרח (יריחו) והצפון (העי) על ידי יהושע.
חמשת מלכי כנען התקיפו את הגבעונים. הגבעונים קראו לעזרת יהושע, ויהושע לא היה יכול לסרב, כאשר משמר ראשו הם גבעונים.
כך יהושע יצא לעזור לגבעונים, כבש והחרים את כל החלק הדרומי של הרי יהודה, ויצר נחלה נקיה מכנענים לשבט יהודה, דבר שהקל על שבט יהודה לשמור על חוקי אלוהים, ולגדול ולהתחזק בזמן ששאר השבטים המשיכו לחיות בתוך הכנענים, להתחתן איתם ולעזוב את אלוהים, ולסבול התקפות ואובדן חיי אדם מהכנענים, במשך כל תקופת השופטים.

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם

"אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם" היה מוקף ממערב בגבעונים, מדרום ביריחו ומצפון מהעי על ידי יהושע.
הוא הבין שהוא במצור, והיה חייב לבקש מלכים נוספים שיעזרו לו להלחם בגבעון, ללמד אותם לקח, להסיר את המצור עליו, ולנסות לעצור את יהושע מלכבוש את כולם.

נראה שמלכי "שָׁלֵם/יְרוּשָׁלִַם" אהבו להכניס את המילה "צֶדֶק" לשמם, ככתוב: "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם" (ביאור:בראשית יד יח).

וְכִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת יִשְׂרָאֵל, וַיִּהְיוּ בְּקִרְבָּם

מלך ירושלים שמע שיהושע ביקר בגבעון, והשלים עם הגבעונים.
אולם הוא גם שמע שהגבעונים עכשו הם בתוך בני ישראל, ככתוב: "וַיִּהְיוּ בְּקִרְבָּם", בתוך תוכם.

זה שהגבעונים היו בגבעון, בתוך הארץ המובטחת, לא עשה אותם בתוך הקרבים של בני ישראל. הם רק היו קרובים. אולם עכשו שיהושע לקח מהם חיילים למשמר הראש שלו, הם ממש היו בקרבו, והם היו יכולים ליעץ ליהושע ולבקש ממנו לעזור לאחיהם, לכן, מלך ירושלם האמין שהוא צריך לחסל את הגבעונים מיד.

קיימת בעיה עם ההסבר שיהושע רכש משמר ראש גבעוני, כי מלך ירושלים לא עשה דבר לחסום את יהושע מלבוא מהגלגל לעזור לגבעונים. הוא לא שלח חיילים לשמור על הדרכים הראשיות מהגלגל ומהעי, לארוב לבני ישראל, להכין אבנים לגלגל עליהם, וחילים מאומני בקלע לעצור אותם. נראה כאילו שבכלל לא עלה בדעתו, שיהושע יתקיף אותו בנסיון לעזור לגבעונים. ייתכן שהוא זילזל ביהושע, כי הוא שמע שבני ישראל ברחו מפני לוחמי העי, והוא היה חזק הרבה יותר מהעי.