קטגוריה:ויקרא ח כג
וישחט> (כל התיבה גדולה!), ויש אומרים שאין מדובר על התיבה כאן אלא לעיל בפסוק ט"ו.}} ויקח משה מדמו ויתן על תנוך אזן אהרן הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית.
וַיִּשְׁחָט> (כל התיבה גדולה!), ויש אומרים שאין מדובר על התיבה כאן אלא לעיל בפסוק ט"ו.}} וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִדָּמוֹ וַיִּתֵּן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית.
וַיִּשְׁחָ֓ט ׀ וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ מִדָּמ֔וֹ וַיִּתֵּ֛ן עַל־תְּנ֥וּךְ אֹֽזֶן־אַהֲרֹ֖ן הַיְמָנִ֑ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִֽית׃
וַיִּשְׁחָ֓ט וַ - ו' החיבור
יִּשְׁחָ֓ט - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7819 a
מורפ': HC/Vqw3ms׀ וַיִּקַּ֤ח וַ - ו' החיבור
יִּקַּ֤ח - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3947
מורפ': HC/Vqw3ms מֹשֶׁה֙ מֹשֶׁה֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4872
מורפ': HNp מִדָּמ֔וֹ מִ - מילת יחס
דָּמ֔ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: m/1818
מורפ': HR/Ncmsc/Sp3ms וַיִּתֵּ֛ן וַ - ו' החיבור
יִּתֵּ֛ן - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5414
מורפ': HC/Vqw3ms עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־תְּנ֥וּךְ תְּנ֥וּךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 8571
מורפ': HNcmsc אֹֽזֶן אֹֽזֶן - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 241
מורפ': HNcfsc־אַהֲרֹ֖ן אַהֲרֹ֖ן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 175
מורפ': HNp הַיְמָנִ֑ית הַ - מילית, ה' הידיעה
יְמָנִ֑ית - תואר, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3233
מורפ': HTd/Aafsa וְעַל וְ - ו' החיבור
עַל - מילת יחס
צורת יסוד: c/5921 a
מורפ': HC/R־בֹּ֤הֶן בֹּ֤הֶן - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 931
מורפ': HNcfsc יָדוֹ֙ יָד - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
וֹ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3027
מורפ': HNcbsc/Sp3ms הַיְמָנִ֔ית הַ - מילית, ה' הידיעה
יְמָנִ֔ית - תואר, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3233
מורפ': HTd/Aafsa וְעַל וְ - ו' החיבור
עַל - מילת יחס
צורת יסוד: c/5921 a
מורפ': HC/R־בֹּ֥הֶן בֹּ֥הֶן - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 931
מורפ': HNcfsc רַגְל֖וֹ רַגְל֖ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7272
מורפ': HNcfsc/Sp3ms הַיְמָנִֽית הַ - מילית, ה' הידיעה
יְמָנִֽית - תואר, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3233
מורפ': HTd/Aafsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיִּשְׁחָ֓ט שלשלת (מלך, דרגא 2) ׀ פסיק (לא מנוגן, דרגא 6)
וַיִּקַּ֤ח מהפך (משרת, דרגא 5) מֹשֶׁה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מִדָּמ֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיִּתֵּ֛ן תביר (משנה, דרגא 3)
עַל־תְּנ֥וּךְ מרכא (משרת, דרגא 5) אֹֽזֶן־אַהֲרֹ֖ן טפחא (מלך, דרגא 2)
הַיְמָנִ֑ית אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְעַל־בֹּ֤הֶן מהפך (משרת, דרגא 5) יָדוֹ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הַיְמָנִ֔ית זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְעַל־בֹּ֥הֶן מרכא (משרת, דרגא 5) רַגְל֖וֹ טפחא (מלך, דרגא 2)
הַיְמָנִֽית סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיִּשְׁחָט וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִדָּמוֹ, וַיִּתֵּן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן הַיְמָנִית, וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית, וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּנְכַס וּנְסֵיב מֹשֶׁה מִדְּמֵיהּ וִיהַב עַל רוּם אוּדְנָא דְּאַהֲרֹן דְּיַמִּינָא וְעַל אִלְיוֹן יְדֵיהּ דְּיַמִּינָא וְעַל אִלְיוֹן רַגְלֵיהּ דְּיַמִּינָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּנְכֵיס יַת דִיכְרָא וּנְסֵיב משֶׁה מִן אַדְמֵיהּ וִיהַב עַל חַסְחוֹס אוּדְנָא דְאַהֲרן דְהוּא גְדֵירָא דִמְצִיעָאָה דְאוֹדַן יְמִינָא וְעַל פּוּרְקָא מִיצְעָא דְיַדֵיהֶן דְיַמִינָא וְעַל פּוּרְקָא מְצִיעָאָה דְרִגְלֵיהּ יְמִינָא: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[כא] "וישחט ויקח משה מדמו" -- שלשה דמים האמורים בפרשה אין דומים זה לזה; הראשון טעון שש מתנות, והשני שתים, והשלישי י"ג. לכך נאמר "וישחט ויקח משה מדמו"
"ויתן על תנוך אזן אהרן הימנית" - זה גדר האמצעי; "ועל בהן ידו הימנית" - זה פרק האמצעי.
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ודע כי הבהן שהוא לשון התורה נקרא בלשון חכמים גודל, שהוא העב מכלם. ויש שפירשו כי העב מכולם נקרא זרת, והקטן שבכולם נקרא גודל, וכך סדור חמשה אצבעות היד בשמותיהן, והם אצבע אמה קמיצה גודל זרת, והראשון והוא העב נקרא זרת לפי שבו נשלם הזרת כשמודד בזרתות, והשני לו נקרא אצבע וזהו וטבל הכהן אצבעו מן הדם, שלישי לו נקרא אמה והוא האמצעי וארוך מכולן ואמת הזרוע נשלמה בו, רביעי לו נקרא קמיצה, וזהו (ויקרא ב) וקמץ משם מלא קמצו, חמישי לו נקרא גודל והוא הקטן שבכולן והוא סוף האצבעות ולכך נקרא גודל מלשון גדילים שהן חוטים בסוף הכנף.
אמנם בתחלת כתובות (ה) אמרו, זו אצבע זו זרת זו קמיצה זו אמה זו גודל. ופירוש רש"י ז"ל שם, זו זרת מן הקטנה מודדים זרת של חשן. זו קמיצה, מאצבע שאצל לקטנה מתחילים לקמוץ חופה שלש אצבעותיו על פס ידו הקמיצה האמה והאצבע וקומץ, זו אמה, גדולה אמת בנין ואמת כלים. זו אצבע, להזות דכתיב באצבעו. זו גודל, לבהן יד דאהרן, וכל אחד מהם יש בו צורך ואף בצרכי גבוה, עכ"ל הרב ז"ל.
וחכמי הטבע כתבו בספריהם כי כשם שכל אבר ואבר מאברי הגוף נברא לתועלת מיוחד בגוף, ויש ברובן שבכל אחד ואחד כלול שתים שלש תועליות ואין בו דבר לבטלה, כך חמש אצבעות שביד כל אחד ואחד מהם נברא לתועלת מיוחד, והוא כי כל אחד מהאצבעות הוא משרת לחוש אחד מחמשה חושים שבאדם שהם עיקר האדם, ובהם מתגלים כחות הנפש, הראשון משרת לקנוח הפה והוא שבו חוש הטעם, והשני תוך הנחירים שבו חוש הריח, והשלישי לחוש המשוש למשש בכל חלקי הגוף ולפיכך הוא ארוך מכולן, והרביעי לקנח העין, והחמישי לקנח האזן, והקב"ה ברא בגוף האדם חמשה חושים ומסר להם חמשה משרתים שהן האצבעות, וזהו שלמות הטבע, כי אין הטבע עושה דבר לבטלה ואנו רואין כי כל אחד ואחד מהאצבעות הולך לחוש שלו תמיד שלא בכוונה, יתברך ויתעלה היוצר, יוצר בראשית אשר יצר את האדם בחכמה.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא ח כג"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.