קטגוריה:ויקרא ז י

<< | ספר ויקרא • פרק ז' • פסוק י' | >>

מהדורת הכתיב:

וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו.

המהדורה המנוקדת:

וְכׇל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָה לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו.

המהדורה המוטעמת:

וְכׇל־מִנְחָ֥ה בְלוּלָֽה־בַשֶּׁ֖מֶן וַחֲרֵבָ֑ה לְכׇל־בְּנֵ֧י אַהֲרֹ֛ן תִּהְיֶ֖ה אִ֥ישׁ כְּאָחִֽיו׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְכָל וְ - ו' החיבור
כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: c/3605
מורפ': HC/Ncmsc־מִנְחָ֥ה מִנְחָ֥ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 4503
מורפ': HNcfsa בְלוּלָֽה בְלוּלָֽה - פועל, קל, בינוני סביל, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1101 a
מורפ': HVqsfsa־בַשֶּׁ֖מֶן בַ - מילת יחס, ה' הידיעה
שֶּׁ֖מֶן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: b/8081
מורפ': HRd/Ncmsa וַחֲרֵבָ֑ה וַ - ו' החיבור
חֲרֵבָ֑ה - תואר, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/2720 a
מורפ': HC/Aafsa לְכָל לְ - מילת יחס
כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: l/3605
מורפ': HR/Ncmsc־בְּנֵ֧י בְּנֵ֧י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc אַהֲרֹ֛ן אַהֲרֹ֛ן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 175
מורפ': HNp תִּהְיֶ֖ה תִּהְיֶ֖ה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi3fs אִ֥ישׁ אִ֥ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa כְּאָחִֽיו כְּ - מילת יחס
אָחִֽי - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: k/251
מורפ': HR/Ncmsc/Sp3ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְכָל־מִנְחָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) בְלוּלָֽה־בַשֶּׁ֖מֶן טפחא (מלך, דרגא 2)

וַחֲרֵבָ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

לְכָל־בְּנֵ֧י דרגא (משרת, דרגא 5) אַהֲרֹ֛ן תביר (משנה, דרגא 3)

תִּהְיֶ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

אִ֥ישׁ מרכא (משרת, דרגא 5) כְּאָחִֽיו סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָה או חרבה, יבשה (ללא שמן, שמובאת על חטא: "לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִוא" - לעיל ה, יא), לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה, אִישׁ כְּאָחִיו חלקים שווים.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְכָל מִנְחָתָא דְּפִילָא בִמְשַׁח וּדְלָא פִילָא לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תְּהֵי גְּבַר כַּאֲחוּהִי׃
ירושלמי (יונתן):	וְכָל מִנְחָתָא פְּתִיכָא בִּמְשָׁח וּמְנַגְבָא לְכָל בְּנֵי אַהֲרן תְּהֵי גְבַר כְּאָחוֹי:

מדרש ספרא

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרק י (עריכה)

[ב]

"לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לוֹ תִהְיֶה" -- יכול לו לבדו? תלמוד לומר (ויקרא ז, י) "לכל בני אהרן תהיה"...
יכול לכולן? תלמוד לומר (שם, ט) "לכהן המקריב אֹתָהּ"...
הא כיצד? זה בית אב המקריבים אותה.

[ג] מנין שאין חולקים מנחות כנגד זבחים? תלמוד לומר "וכל מנחה אשר תאפה בתנור...לכל בני אהרן תהיה"

[ד] יכול לא יחלקו מנחות כנגד זבחים אבל יחלקו מנחות כנגד עופות? תלמוד לומר "וכל נעשה במרחשת..לכל בני אהרן תהיה"

[ה] יכול לא יחלקו מנחות כנגד עופות אבל יחלקו עופות כנגד זבחים? תלמוד לומר "וכל..מחבת..לכל בני אהרן תהיה"

[ו] יכול לא יחלקו עופות כנגד זבחים אבל יחלקו מנחות כנגד מנחות? תלמוד לומר "וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה"

[ז] יכול לא יחלקו מחבת כנגד מרחשת ומרחשת כנגד מחבת אבל יחלקו מחבת כנגד מחבת ומרחשת כנגד מרחשת? תלמוד לומר "וחרבה לכל בני אהרן תהיה"

[ח] יכול לא יחלקו בקדשי קדשים אבל יחלקו בקדשים קלים? תלמוד לומר "איש כאחיו" וסמיך ליה "אם על תודה.." -- כשם שאין חולקין בקדשי קדשים כך אין חולקין בקדשים קלים.

[ט] "איש כאחיו"-- האיש חולק אף על פי שבעל מום, ואין הקטן חולק אף על פי שתם.