קטגוריה:בראשית מו ל
ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי.
וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף אָמוּתָה הַפָּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ כִּי עוֹדְךָ חָי.
וַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־יוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת־פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עוֹדְךָ֖ חָֽי׃
וַיֹּ֧אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֧אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms יִשְׂרָאֵ֛ל יִשְׂרָאֵ֛ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־יוֹסֵ֖ף יוֹסֵ֖ף - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3130
מורפ': HNp אָמ֣וּתָה אָמ֣וּתָה - פועל, קל, זירוז (Cohortative), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 4191
מורפ': HVqh1cs הַפָּ֑עַם הַ - מילית, ה' הידיעה
פָּ֑עַם - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/6471
מורפ': HTd/Ncfsa אַחֲרֵי֙ אַחֲרֵי֙ - מילת יחס
צורת יסוד: 310 a
מורפ': HR רְאוֹתִ֣י רְאוֹתִ֣ - פועל, קל, מקור נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 7200
מורפ': HVqc/Sp1cs אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־פָּנֶ֔יךָ פָּנֶ֔י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6440
מורפ': HNcbpc/Sp2ms כִּ֥י כִּ֥י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC עוֹדְךָ֖ עוֹדְ - תואר הפועל
ךָ֖ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5750
מורפ': HD/Sp2ms חָֽי חָֽי - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2416 a
מורפ': HAamsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֧אמֶר דרגא (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵ֛ל תביר (משנה, דרגא 3)
אֶל־יוֹסֵ֖ף טפחא (מלך, דרגא 2)
אָמ֣וּתָה מונח (משרת, דרגא 5) הַפָּ֑עַם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אַחֲרֵי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
רְאוֹתִ֣י מונח (משרת, דרגא 5) אֶת־פָּנֶ֔יךָ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כִּ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) עוֹדְךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)
חָֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף: "אָמוּתָה הַפָּעַם אני מוכן למות עכשיו אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ, כִּי עוֹדְךָ חָי".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יִשְׂרָאֵל לְיוֹסֵף אִלּוּ אֲנָא מָאִית זִמְנָא הָדָא מְנַחַם אֲנָא בָּתַר דַּחֲזֵיתִנּוּן לְאַפָּךְ אֲרֵי עַד כְּעַן קַיָּים אַתְּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יִשְרָאֵל לְיוֹסֵף אִין מַיְיתָנָא בַּהֲדָא זִמְנָא מִתְנַחֵם אֲנָא דִי בְמֵיתוּתָא דְמַיְיתִין בָּהּ צַדִיקַיָא אֲנָא מַיִית בָּתַר דְחָמִית סְבַר אַפָּךְ אֲרוּם עַד כְּדוֹן אַנְתְּ קַיָים: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד נראה לומר בדקדוק אומרו כי עודך חי ולא הספיק לומר אחרי ראותי פניך והדבר מובן כי חי הוא. גם צריך לדעת למה לא אמר יעקב כן כשבשרוהו האחים כי יוסף חי ומצינו שהאמין כשראה העגלות (מ"ה) ותחי רוח וגו' ומה דבר חדש ראה.
אכן כוונת דברי יעקב הם כי הגם שנתבשר כי עודנו חי זה הועיל לדעת שישנו במציאות אבל עדיין לבו דוי עליו לצד היותו בין האומות שפל עבד מושלים אם עודנו בצדקותו ולא כהתה עינו ולא נס ליחו, או לצד היותו מובדל ממנו ונתון תוך הקליפות ובפרט טומאת מצרים, ומה גם לצד מה שעברו מרוח הקודש שאמר (ל"ז) טרוף טורף יוסף חיה רעה אכלתהו, (ב"ר פ' פ"ד) ודבר ידוע הוא כי הצדיקים יותר יחפצו בהעדר הבן בהיותו בן מביש ומה גם יעקב הצדיק, אשר על כן לא היתה שמחתו שלימה מספק זה עד וירא אליו והכיר בו בפניו כי הכרת הפנים תענה באיש, וכמו כן מצינו לצדיקים שלמים וכן רבים שהכירו ברושם הפנים מעשה אדם ומכל שכן יעקב אבינו שיכיר, לזה כשהכיר בו אמר אליו אמותה הפעם פירוש הפעם הזאת בראייתך ולא מקודם כשנתבשרתי, והטעם אחרי ראותי פניך והכרתי בהם שעודך חי פי' צדיק כמקודם ולא נשתנה דיוקנך מכמות שהיה אלא עודך חי כי הצדיקים קרויים חיים (ברכות דף יח.) ונכון:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מו ל"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.