קטגוריה:בראשית ל לג
נוסח המקרא
וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי
וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נָקֹד וְטָלוּא בָּעִזִּים וְחוּם בַּכְּשָׂבִים גָּנוּב הוּא אִתִּי.
וְעָֽנְתָה־בִּ֤י צִדְקָתִי֙ בְּי֣וֹם מָחָ֔ר כִּֽי־תָב֥וֹא עַל־שְׂכָרִ֖י לְפָנֶ֑יךָ כֹּ֣ל אֲשֶׁר־אֵינֶ֩נּוּ֩ נָקֹ֨ד וְטָל֜וּא בָּֽעִזִּ֗ים וְחוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים גָּנ֥וּב ה֖וּא אִתִּֽי׃
וְ/עָֽנְתָה־בִּ֤/י צִדְקָתִ/י֙ בְּ/י֣וֹם מָחָ֔ר כִּֽי־תָב֥וֹא עַל־שְׂכָרִ֖/י לְ/פָנֶ֑י/ךָ כֹּ֣ל אֲשֶׁר־אֵינֶ/נּוּ֩ נָקֹ֨ד וְ/טָל֜וּא בָּֽ/עִזִּ֗ים וְ/חוּם֙ בַּ/כְּשָׂבִ֔ים גָּנ֥וּב ה֖וּא אִתִּֽ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְתַסְהֵיד עֲלַי זָכוּתִי בְּיוֹם מְחַר אֲרֵי תֵּיעוֹל עַל אַגְרִי קֳדָמָךְ כֹּל דְּלָיְתוֹהִי נְמוֹר וּרְקוֹעַ בְּעִזַּיָּא וּשְׁחוֹם בְּאִמְּרַיָּא גָּנוֹבָא הוּא עִמִּי׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְתִיסְהַד בִּי זַכְוָותִי לְיוֹם מָחְרָא אֲרוּם תֶּהֱוֵי עַל אַגְרִי לְקַמָךְ כָּל דְלֵיתוֹהִי נְמוֹר וְקִירוֹחַ בְּעִזַיָא וּלְחוּשׁ בְּאִימְרַיָא גְנִיבָא הוּא לְמֶהֱוֵי דִילִי: |
רש"י
[ל] כי תבא צדקתי ותעיד על שכרי. הוצרך לפרש 'כי תבא צדקתי ותעיד על שכרי' ולא פירש כפשוטו - כי תבא אתה לראות שכרי, דכתיב "כי תבא על שכרי לפניך", ולא שייך לומר לנוכח "כי תבא לפניך":
[לא] שלא תמצא בעדרי כו'. הוצרך להוסיף 'שלא תמצא', כדי שיהא טעם אל "וענתה בי צדקתי" מה הוא העדות, אלא כך פירושו "וענתה צדקתי" שלא תמצא אלא נקוד וטלוא, ו"כל אשר איננו נקוד וטלוא" מלתא בפני עצמו הוא, דבוק אל "גנוב הוא אתי":
[לב] ובגניבה הוא שרוי אצלי. צריך לומר כך כדי לפרש מלת "אתי", שלא היה לו לומר רק 'גנוב הוא', אלא כך פירושו - גנוב הוא לך, ובאותה גניבה הוא שרוי עמי:
[לג] הלואי ותחפוץ. פירוש הא דכתיב "לו יהי" שמשמעו לשון עתיד, דלא כתיב 'לו והיה כדבריך', אלא פירושו לו ותחפוץ, שהיה ירא שיחזור, ואמר "לו יהי כדבריך" שתחפוץ אחר כך:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
חום בכשבים: אבל לא בעזים כי רובם חום הם רו"ש ב"ל:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
אשר איננו נקוד וטלוא — נקוד ברוד ועקוד.
בעזים — זכרים ונקבות:ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ל לג.
ראו שכרו של יעקב
בְּיוֹם מָחָר
"בְּיוֹם מָחָר" זה לא בדיוק מחר, אלא מתישהו בעתיד.
כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ
בעתיד, כאשר תחשוב ששכרי שולם ושקיבלתי מספיק צאן, תבוא לעדרי, תיקח את כל "אֲשֶׁר אֵינֶנּו נָּקֹד וְטָלואּ בָּעִזִיּם וְחוםּ בַּכְּשָׂבִים", וכל אלה שלא תיקח יהיו שלי, ויהוו את שכרי. ואכן, בניו של לבן אמרו לאביהם: "לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינו"ּ והגיע הזמן להפסיק את ההסכם, מפני שכרו שולם.
זאת תוכנית יפה מאוד, למרות שלבן פשוט היה יכול ללכת לעדרו באותו היום, ליצור עדר בגודל מתאים ולתת אותו ליעקב. אולם, בניו של יעקב היו מאוד צעירים, וליעקב לא היה צבא, ולכן לבן לא היה יכול לשלוח אותו מיד.
גרגור מנדל הסביר את חוקי התורשה. ללא בחירה, לפי חוקי התורשה התפלגות צבע הצמר של הכבשים היתה 25% חומות, 50% עם כתמים חומים ולבנים ו-25% היו לבנות. כאשר יעקב קיבל רק את הלבנות, לבן חשב שליעקב לא יהיו כבשים עם כתמים חומים, ולכן יעקב לא יעזוב אותו זמן רב.
יעקב חשב שלבן ייקח את כל הכבשים הצעירים שיש בהם חום, וכל הכבשים הצעירים שייולדו בשנה הבאה שיש בהם חום יהיו של יעקב. יעקב חשב שאחרי שנה אחת 75% מהוולדות יהיו עם צבע חום, יהיו לו מספיק כבשים והוא יהיה מוכן לשוב לכנען. לאחר שלבן לקח את כל הכבשים, הצעירים והבוגרים, עם חום, יעקב היה חייב ליצור תוכנית חדשה שתאפשר לו לקבל כבשים חומים מעדר שכולו לבן. יעקב תכנן:
- להשיג זכר אחד, עתוד, חום לגמרי, ואז כל צאצאיו יהיו חומים או עם כתמים, אפילו אם הרחלות תהינה לבנות לגמרי. יעקב תכנן שכל כבשה תלד, ו-100% מהוולדות יהיו עם צבע חום וכולם יהיו שלו.
- לבנות עדר גדול במהירות, לפי התנאים שהוא ביקש, וכך בבת-אחת בשנה אחת כל הרחלות הלבנות של לבן ימליטו גדיים עם כתמים חומים, וליעקב יהיה עדר בגודל של עדרו של לבן, וללבן היה כבר מאוחר מדי לטעון שזה הרבה מדי.
- למכור כבשים ולרכוש עבדים ושפחות וליצור צבא חזק לפני שהוא חוזר לכנען למולדתו.
- לבחור כבשים ועיזים שהפגינו סיבולת ויכולת תנועה מהירה במדבר, לצורך תוכניתו לברוח במהירות מחרן לכנען. יעקב מכר כבשים שלא עמדו בדרישות שלו כדי להגדיל את מספר העבדים (חיילים) והשפחות, וכך ליצור צבא חזק ותקיף.
גָּנוּב הוּא, אִתִּי
יעקב משתמש במילה שלילית – 'גנבה', לציין את מעשיו כפשע ביודעין. יעקב מראש מוותר על זכותו לטעון שהיתה טעות בשגגה אם הוא לקח צאן שאינו שלו. לפי חוקי חמורבי גנב חייב לשלם פי עשר או פי שלושים מערך גנבתו, ואם אין ביכולתו לשלם הוא יומת.
לאחר שיעקב חשב על שיבתו לכנען ותכנן אותה, הוא הבין שיאלץ לברוח בלי לבקש רשות מלבן ובני לבן לקחת את צאנו ולשוב לכנען. יעקב בדבריו רמז שהוא יודע שבעתיד לבן יאשים אותו בגנבה וירדוף אחריו.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית ל לג"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.