עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁכְּנ֨וּ מֵֽחֲוִילָ֜ה עַד־שׁ֗וּר אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה אַשּׁ֑וּרָה עַל־פְּנֵ֥י כׇל־אֶחָ֖יו נָפָֽל׃
"נפל" - שכן כמו (שופטים ז) מדין ועמלק וכל בני קדם נופלים בעמק כאן הוא אומר לשון נפילה ולהלן הוא אומר על פני כל אחיו ישכון (לעיל טז) עד שלא מת אברהם ישכון משמת אברהם נפל חסלת פרשת חיי שרה
על פני כל אחיו — הם זמרן ויקשן.
נפל — חלקו, או גורלו. או שרוב בני ישמעאל נוסעים ממקום אל מקום, כטעם "אל הכשדים אתה נופל" (ירמיהו לז, יג); וזה מעט רחוק, בעבור שאחיו במזרח, ומצרים ואשור למערב לארץ ישראל. ויתכן שהכתוב דבר על ישמעאל, שמת בחיי אחיו אחר שנפל; כי לא ידענו סיבת מותו:
"על פני כל אחיו נפל". ולהלן אמר ישכון (בראשית טז.יב) פי' רש"י עד שלא מת אברהם ישכון משמת אברהם נפל, ואם נקבל שישמעאל עשה תשובה אחרי מות אברהם שהרי לא מצינו שעשה תשובה כ"א בזה שהוליך את יצחק לפניו, וא"כ איפכא מיבעי ליה בחיי אברהם היה ראוי לו ליפול ולא במותו שהרי עשה אח"כ תשובה ולמה יפול, והבט ימין וראה כל נפל משמע לשעבר וישכון משמע להבא, א"כ ודאי פירושו נפל לשעבר היינו קודם שעשה תשובה, וישכון להבא לומר שעתיד שישכון אחר שיעשה תשובה. ונוכל לפרש נפל לשון הכנעה, כי כן דרך כל מכניע שנופל לפני כל אדם, כאשר החל ליפול לפני יצחק אע"פ שהיה קטן ממנו מ"מ הוליכו לפניו ונכנע לו כך גם לפני כל אחיו נכנע והיינו נפילה, ובזה יתורץ ג"כ קושית רש"י כי קודם שעשה תשובה ישכון כי לא נכנע, ואחר שעשה תשובה נפל ר"ל נכנע מפני כל אחיו ונפילה זו היא תקנתו. @90פרשת תולדות�
וישכנו מחוילה עד שור וגו'. הכא את אמר נפל, ולהלן את אמר "ישכון"? אלא כל ימים שהיה אברהם אבינו חי, "ישכון"; וכיון שמת אברהם אבינו, נפל. עד שלא פשט ידו בבית המקדש, "ישכון"; כיון שפשט ידו בבית המקדש, נפל. בעולם הזה "ישכון", אבל לעתיד לבוא נפל:
