קטגוריה:במדבר יד כד
ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה.
וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה.
וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יוֹרִשֶֽׁנָּה׃
וְעַבְדִּ֣י וְ - ו' החיבור
עַבְדִּ֣ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: c/5650
מורפ': HC/Ncmsc/Sp1cs כָלֵ֗ב כָלֵ֗ב - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3612
מורפ': HNp עֵ֣קֶב עֵ֣קֶב - ו' החיבור
צורת יסוד: 6118
מורפ': HC הָֽיְתָ֞ה הָֽיְתָ֞ה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqp3fs ר֤וּחַ ר֤וּחַ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7307
מורפ': HNcbsa אַחֶ֨רֶת֙ אַחֶ֨רֶת֙ - תואר, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 312
מורפ': HAafsa עִמּ֔וֹ עִמּ֔ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5973 a
מורפ': HR/Sp3ms וַיְמַלֵּ֖א וַ - ו' החיבור
יְמַלֵּ֖א - פועל, פיעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/4390
מורפ': HC/Vpw3ms אַחֲרָ֑י אַחֲרָ֑ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 310 a
מורפ': HR/Sp1cs וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו וַ - ו' החיבור
הֲבִֽיאֹתִ֗י - פועל, הפעיל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, יחיד
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/935
מורפ': HC/Vhq1cs/Sp3ms אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־הָאָ֨רֶץ֙ הָ - מילית, ה' הידיעה
אָ֨רֶץ֙ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/776
מורפ': HTd/Ncbsa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־בָּ֣א בָּ֣א - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 935
מורפ': HVqp3ms שָׁ֔מָּה שָׁ֔מָּ - תואר הפועל
ה - סיומת, ה' המגמה
צורת יסוד: 8033
מורפ': HD/Sd וְזַרְע֖וֹ וְ - ו' החיבור
זַרְע֖ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/2233
מורפ': HC/Ncmsc/Sp3ms יוֹרִשֶֽׁנָּה יוֹרִשֶֽׁ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
נָּה - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 3423
מורפ': HVhi3ms/Sp3fs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְעַבְדִּ֣י מונח (משרת, דרגא 5) כָלֵ֗ב רביעי (משנה, דרגא 3)
עֵ֣קֶב מונח (משרת, דרגא 5) הָֽיְתָ֞ה גרשיים (שליש, דרגא 4)
ר֤וּחַ מהפך (משרת, דרגא 5) אַחֶ֨רֶת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
עִמּ֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיְמַלֵּ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
אַחֲרָ֑י אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו רביעי (משנה, דרגא 3)
אֶל־הָאָ֨רֶץ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֲשֶׁר־בָּ֣א מונח (משרת, דרגא 5) שָׁ֔מָּה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְזַרְע֖וֹ טפחא (מלך, דרגא 2)
יוֹרִשֶֽׁנָּה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְעַבְדִּי כָלֵב וכמובן יהושע - עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי ומילא את רצוני והלך אחרי, וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְעַבְדִּי כָלֵב חֲלָף דַּהֲוָת רוּחַ אוּחְרִי עִמֵּיהּ וְאַשְׁלֵים בָּתַר דַּחְלְתִי וְאַעֵילִנֵּיהּ לְאַרְעָא דְּעָאל לְתַמָּן וּבְנוֹהִי יוֹרְתִנַּהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְעַבְדִי כָלֵב חוּלַף דַהֲוַות רוּחַ אוֹחֲרֵי עִמֵיהּ וְאַשְׁלִים בָּתַר דַחַלְתִּי וְאַעֲלִינֵיהּ לְאַרְעָא דְעָאל תַּמָן וּבְנוֹי יִרְתוּנָהּ: |
רש"י
"וימלא אחרי" - וימלא את לבו אחרי וזה מקרא קצר
"אשר בא שמה" - חברון תנתן לו
"יורשנה" - כתרגומו יתרכינה יורישו את הענקים ואת העם אשר בה ואין לתרגמו יירתינה אלא במקום יירשנה
[כד] והוא מקרא קצר. שחסר 'לב', כי לא יתכן לשון מלוי בלא לב, ולפיכך חסר כאן 'וימלא את לבו':
[כה] חברון תנתן לו. דאם לא כן, "אשר בא שמה" למה לי, הלא הכתוב מדבר בארץ, שכתב לפני זה (פסוק כג) "אם יראו את הארץ", ולא הוי צריך למכתב "אשר בא שמה", אלא אינו מדבר בכל הארץ, אלא בחברון בלבד, שבא כלב שמה - תנתן לו. וכך פירושו; "והבאתי אל הארץ", ואיזה חלק מן הארץ - "אשר בא שמה", היינו חברון. ומדאמר שיביא אותו אל חברון, בודאי רצה לומר שיביא אותו שם ויתן לו, דאם לא כן הרי לכל הארץ הביא, ולמה זכר חברון:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַיְמַלֵּא אַחֲרָי – וַיְמַלֵּא אֶת לִבּוֹ אַחֲרָי, וְזֶה מִקְרָא קָצָר.
אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה – חֶבְרוֹן תִּנָּתֵן לוֹ.
יוֹרִשֶׁנָּה – כְּתַרְגּוּמוֹ: "יְתָרְכִנַּהּ"; יוֹרִישׁוּ אֶת הָעֲנָקִים וְאֶת הָעָם אֲשֶׁר בָּהּ. וְאֵין לְתַרְגְּמוֹ 'יַרְתִינַהּ' אֶלָּא בִּמְקוֹם 'יִירָשֶׁנָּה'.
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ידע שנקרא בן יפונה על שפנה מעצת מרגלים רק שקשה לו שא"כ היה לו לקרא גם ליהושע בן יפונה, וז"ש ולמה נקרא שמו בן יפונה ר"ל ולא קראו כן ליהושע, ומשיב שהיה הבדל שעל יהושע התפלל משה יה יושיעך מעצת מרגלים אבל כלב פנה א"ע מעצת מרגלים לא ע"י תפלת משה ואמרו חז"ל שתחלה הטו אותו המרגלים לעצתם ויבא עד חברון להתפלל על קברי אבות ונצול מעצתם, וז"ש עקב היתה רוח אחרת עמו ר"ל שתחלה היתה עמו רוח אחרת נוטה לעצת מרגלים וכבש את יצרו וימלא אחרי ולכן והביאותיו וזרעו יורישנה
וניתן לו חברון בירושה:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
אכן פירוש הכתוב הוא על זה הדרך ועבדי כלב וטעם שאני קורא אותו עבדי הוא עקב פירוש שכר אשר היתה רוח אחרת עמו, שהגם שיהושע גם כן לא ניאץ ה' עם המרגלים אף על פי כן זה היה לו סיבה תפלת משה הצילתו מיצר הרע ומכוחותיו שהם המרגלים לבל יטעוהו מה שאין כן כלב שנכנס בגדר סכנת יצר הרע וחברתו הרשעה ותחל רוח רעה לפעמו, והראיה שהלך ונשתטח על קברות האבות, והוא אומרו רוח אחרת עמו ואף על פי כן וימלא אחרי פירוש השלים אחר רצונו יתברך, ודקדק לומר בדרך זה לצד שיש באדם ב' יועצין יועץ רע ויועץ טוב ללכת אחרי ה' והוא השלים ומילא אחרי חלק ה', וזה הוא על דרך אומרם ז"ל (קידושין דף לט:) מי שבאה עבירה לידו וניצול ממנה נותנין לו שכר כעושה מצוה, וזה אינו ביהושע כי לא היתה רוח אחרת עמו להטעותו מדרך השכל כי משה מנעו, ויש כח בתפלת הצדיקים גם לבחינה זו בסוד (שמואל ב, כג) צדיק מושל יראת אלהים והבן. אשר על כן זכה כלב שיקרא עבד ה' כמשה רבינו עליו השלום:
והוסיף עוד לומר מלבד המעלה הנזכר עוד והביאותיו אל הארץ אשר בא שמה פירוש להתפלל על עצמו, וכאן רמז התעצמותו עד שמילא אחרי ה', וכוונת הטבה זו היא שלא בלבד שלא נכנס בגדר הגזירה אלא הבטיחו בחיים, שהגם שהיה בן ארבעים שנה אז וגזר ה' שישבו ארבעים שנה במדבר הבטיחו שיחיה עד בואו שמה, והוא אומרו והביאותיו הרי הובטח בחייו ארבעים שנה מה שלא נעשה לשום צדיק בעולם:
ואולי כי לזה הקדים לקרותו עבדו לומר שהגם שיודיעהו הבטחת החיים ארבעים שנה לא יזור אחור מעבודת ה' לצד שארך יום קיצו, וכבר פירשתי (בחפץ ה' שבת ל') במעשה חזקיה שהוסיף לו ה' ט"ו שנה שנשאלתי ישוב מאמרם ז"ל שהשיב ה' לדוד כששאל ממנו הודיעני ה' קצי ומדת ימי וגו' ואמר לו גזירה היא מלפני שאין מודיעין לו לאדם קיצו וכו' עד כאן. ולמה הודיע ה' לחזקיה, והשבתי כי דוקא קץ שהאדם מביא עמו החרוץ דכתיב (איוב, יד) אם חרוצים ימיו אבל תוספות ימים לא נכלל בכלל גזירה זו, וחפץ ה' להודיע על דרך אומרם בגמרא (שבת דף י:) בפסוק לדעת כי אני ה' מקדשכם שהנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו, לזה מודיע ה' חסדו כשמוסיף ימים על ימי אדם, והוא מאמר והביאותיו וגו', וכן תמצא שאמר הכתוב ביהושע סימן י"ד ויאמר אליו כלב וגו' ועתה הנה החיה ה' אותי כאשר דבר והם דברינו עצמם. ואמר עוד וזרעו יורישנה לומר כי עשה ה' חסד זה גם לזרעו:
עוד יתבאר הכתוב על זה הדרך עקב אשר עשה ב' דברים טובים, א' היתה רוח אחרת עמו פירוש שלא הלך אחר עצת המרגלים, והב' וימלא אחרי שהשתיק העם וסתר דברי המרגלים, ושתים שלם לו ה', אחד והביאותיו וגו', ב' יורישנה, וטעם שלא הזכיר יהושע, לצד שהוא זכה מצד תפלת משה ולא הוצרך להתעצם מכחו:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר יד כד"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.