קטגוריה:במדבר ח ז

<< | ספר במדבר • פרק ח' • פסוק ז' | >>

וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו.

וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כׇּל בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ.

המהדורה המוטעמת:

וְכֹֽה־תַעֲשֶׂ֤ה לָהֶם֙ לְטַֽהֲרָ֔ם הַזֵּ֥ה עֲלֵיהֶ֖ם מֵ֣י חַטָּ֑את וְהֶעֱבִ֤ירוּ תַ֙עַר֙ עַל־כׇּל־בְּשָׂרָ֔ם וְכִבְּס֥וּ בִגְדֵיהֶ֖ם וְהִטֶּהָֽרוּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְ/כֹֽה־תַעֲשֶׂ֤ה לָ/הֶם֙ לְ/טַֽהֲרָ֔/ם הַזֵּ֥ה עֲלֵי/הֶ֖ם מֵ֣י חַטָּ֑את וְ/הֶעֱבִ֤ירוּ תַ֙עַר֙ עַל־כָּל־בְּשָׂרָ֔/ם וְ/כִבְּס֥וּ בִגְדֵי/הֶ֖ם וְ/הִטֶּהָֽרוּ׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְכֹֽה־תַעֲשֶׂ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) לָהֶם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לְטַֽהֲרָ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

הַזֵּ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) עֲלֵיהֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

מֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) חַטָּ֑את אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְהֶעֱבִ֤ירוּ מהפך (משרת, דרגא 5) תַ֨עַר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

עַל־כָּל־בְּשָׂרָ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְכִבְּס֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) בִגְדֵיהֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

וְהִטֶּהָֽרוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם: הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת מים עם אפר פרה אדומה, המחטאים, מטהרים - במדבר יט ט, וְהֶעֱבִירוּ תַעַר סכין גילוח עַל כָּל בְּשָׂרָם, וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם, וְהִטֶּהָרוּ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וּכְדֵין תַּעֲבֵיד לְהוֹן לְדַכּוֹאֵיהוֹן אַדִּי עֲלֵיהוֹן מַיָּא דְּחַטָּתָא וְיַעְבְּרוּן מַסְפַּר עַל כָּל בִּשְׂרְהוֹן וִיחַוְּרוּן לְבוּשֵׁיהוֹן וְיִדְכּוֹן׃
ירושלמי (יונתן):	וּכְדֵין תַּעֲבֵיד לְהוֹן לְדַכּוֹאֵיהוֹן אֲדֵי עֲלֵיהוֹן מַיָא דְחַטָאתָא וְיַעַבְרוּן גְלַב עַל כָּל בִּשְרֵיהוֹן וִיחַוְורוּן לְבוּשֵׁיהוֹן וְיִדְכּוּן בְּאַרְבְּעִין סָוִוין דְמַיָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"הזה עליהם מי חטאת" - של אפר הפרה מפני טמאי מתים שבהם "והעבירו תער" - מצאתי בדברי רבי משה הדרשן לפי שנתנו כפרה על הבכורות שעבדו ע"א והיא קרויה זבחי מתים והמצורע קרוי מת הזקיקם תגלחת כמצורעים

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת – שֶׁל אֵפֶר הַפָּרָה, מִפְּנֵי טְמֵאֵי מֵתִים שֶׁבָּהֶם.
וְהֶעֱבִירוּ תַעַר – מָצָאתִי בְּדִבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן, לְפִי שֶׁנִּתְּנוּ כַּפָּרָה עַל הַבְּכוֹרוֹת שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְהִיא קְרוּיָה זִבְחֵי מֵתִים (תהלים קו,כח), וְהַמְּצֹרָע קָרוּי "מֵת" (במדבר יב,יב), הִזְקִיקָם תִּגְלַחַת כִּמְצוֹרָעִים.

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

והעבירו: ויעבירו, אבל והעבירו הוא לשון ציווי כמו והעתירו אל ה':

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת. של אפר פרה, והיה זה מפני טמאי מתים שבהם שהרגו בעושי העגל שנאמר (שמות לב) והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו. והעבירו תער על כל בשרם. אפילו הזקן אפילו הפיאות, הטעינם תגלחת כמצורע שכתוב בו (ויקרא יד) יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו, לפי שהלוים היו חליפי הבכורות שנפסלו בעגל, ועבודה זרה קרויה זבחי מתים, ומצורע חשוב כמת. ואלו לא היו מוטהרין בענין זה שהזכירו בפרשה לא היה אפשר להם ליכנס לעבודה, וכן כתוב בסוף ואחרי כן יבאו הלוים לעבוד את עבודת אהל מועד.