קטגוריה:במדבר ה טז
והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה.
וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְהֶעֱמִדָהּ לִפְנֵי יְהֹוָה.
וְהִקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ הַכֹּהֵ֑ן וְהֶֽעֱמִדָ֖הּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וְהִקְרִ֥יב וְ - ו' החיבור
הִקְרִ֥יב - פועל, הפעיל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7126
מורפ': HC/Vhq3ms אֹתָ֖הּ אֹתָ֖ - מילית, מושא ישיר (את)
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3fs הַכֹּהֵ֑ן הַ - מילית, ה' הידיעה
כֹּהֵ֑ן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3548
מורפ': HTd/Ncmsa וְהֶֽעֱמִדָ֖הּ וְ - ו' החיבור
הֶֽעֱמִדָ֖ - פועל, הפעיל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/5975
מורפ': HC/Vhq3ms/Sp3fs לִפְנֵ֥י לִ - מילת יחס
פְנֵ֥י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: l/6440
מורפ': HR/Ncbpc יְהוָֽה יְהוָֽה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וְהִקְרִ֥יב מרכא (משרת, דרגא 5) אֹתָ֖הּ טפחא (מלך, דרגא 2)
הַכֹּהֵ֑ן אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְהֶֽעֱמִדָ֖הּ טפחא (מלך, דרגא 2)
לִפְנֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יְהוָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְהִקְרִיב יניח את המנחה ליד המזבח אֹתָהּ הַכֹּהֵן, וְהֶעֱמִדָהּ לִפְנֵי יְהוָה לפני המזבח.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיקָרֵיב יָתַהּ כָּהֲנָא וִיקִימִנַּהּ קֳדָם יְיָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיקָרֵב יָתָהּ כַּהֲנָא וִיקִימִינָהּ קֳדָם יְיָ: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
והעמידה שלא יעמיד עמה לא עבדיה ולא שפחותיה מפני שלבה סמוך עליהן.
לפני ה' בשער נקנור מכאן אמרו ראש המעמד היה מעמיד את הטמאים בשער נקנור.
מלבי"ם - התורה והמצוה
נא. והקריב אותה הכהן , פירש הראב"ע שקאי על המנחה וכן משמע לכאורה דהא אמר אחר כך , והעמיד.את האישה האשה לפני ה'. ומה שאמר בסוטה (דף ח) אין משקין לשתי סוטות כאחת דכתיב אותה פ' רש"י והשביע אותה הכהן. ובנדרים (דף ע"ג) אמר משום דכתיב והשקה, אותה לבדה. אמנם מדברי הספרי מבואר שלמד מן והקריב אותה וכן מבואר בתוספתא (פ"א דסוטה ופ"א דנגעים) שפירוש והקריב אותה על האשה. ומה שאמר אחר כך שנית והעמיד הכהן את האשה כבר פ' רש"י כדי ליגעה וכן בספרי ( נשא נה) מקום שמעמידה בתהלה מעמידה בסוף. וכן מוכרח שעל המנחה היה לו לומר והניחה לפני ה', שלשון העמדה לא יצדק במנחה, וכבר התבאר באיילת השחר ( כלל ק ) שכל מקום שירמוז גוף הפעול על ידי כנוי הדבוק אל מלת את, בא להוציא זולתו שהיה לו לומר והקריבה בכנוי. עוד בארתי (שם קפז) שכל מקום שיקדים מלת אותו אותה אל שם הנושא בא לדייק. וממה שלא אמר והקריב הכהן אותה, מבואר שבא לדייק אותה לבדה לא סוטה אחרת עמה.
עוד התבאר ( שם קצ"א ) ששני פעלים הבאים זה אחרי זה באופן שהפועל השני משלים וגומר פעולת הפעל הראשון, יבא הפעל השני בלא כנוי, ואם בא בו הכנוי בא למעט זולתו. וכן פה היה לו לומר והעמיד לפני ה' ואמר והעמידה מזה למדו למעט זולתה שהם עבדיה ושפחותיה. ומה שאמר לפני ה' היינו בשער נקנור ומובא (דף יד) וכבר התבאר באורך בספר התו"ה ( צו כו ). ומה שאמר מכאן אמרו, תמיד (כד) פסחים (פב) ועיין בז"א.
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "במדבר ה טז"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.