קטגוריה:אסתר ו יג
ויספר המן לזרש אשתו ולכל אהביו את כל אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְסַפֵּר הָמָן לְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וּלְכָל אֹהֲבָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ חֲכָמָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא תוּכַל לוֹ כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיְסַפֵּ֨ר הָמָ֜ן לְזֶ֤רֶשׁ אִשְׁתּוֹ֙ וּלְכׇל־אֹ֣הֲבָ֔יו אֵ֖ת כׇּל־אֲשֶׁ֣ר קָרָ֑הוּ וַיֹּ֩אמְרוּ֩ ל֨וֹ חֲכָמָ֜יו וְזֶ֣רֶשׁ אִשְׁתּ֗וֹ אִ֣ם מִזֶּ֣רַע הַיְּהוּדִ֡ים מׇרְדֳּכַ֞י אֲשֶׁר֩ הַחִלּ֨וֹתָ לִנְפֹּ֤ל לְפָנָיו֙ לֹא־תוּכַ֣ל ל֔וֹ כִּֽי־נָפ֥וֹל תִּפּ֖וֹל לְפָנָֽיו׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יְסַפֵּ֨ר הָמָ֜ן לְ/זֶ֤רֶשׁ אִשְׁתּ/וֹ֙ וּ/לְ/כָל־אֹ֣הֲבָ֔י/ו אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר קָרָ֑/הוּ וַ/יֹּ֩אמְרוּ֩ ל֨/וֹ חֲכָמָ֜י/ו וְ/זֶ֣רֶשׁ אִשְׁתּ֗/וֹ אִ֣ם מִ/זֶּ֣רַע הַ/יְּהוּדִ֡ים מָרְדֳּכַ֞י אֲשֶׁר֩ הַחִלּ֨וֹתָ לִ/נְפֹּ֤ל לְ/פָנָי/ו֙ לֹא־תוּכַ֣ל ל֔/וֹ כִּֽי־נָפ֥וֹל תִּפּ֖וֹל לְ/פָנָֽי/ו׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום שני (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
השאלות:
- צריך להבין למה סיפר זאת לאנשי ביתו והלא בשורה רעה כזאת טוב להעלימה לא לפרסמה,
- ולשון אשר קרהו כאילו מקרה היה אינו מובן,
- ויפלא מה זאת הנאמר במה שאמרו כי נפל תפול וקראם חכמיו, וזה כסילות להפיל מורך ופחד בלבבו :
ויספר, פי' מהרא"א שהמן חשש שבני ביתו בשמעם את הנעשה, יחרדו ויפחדו פן בקש המן מן המלך לתלות את מרדכי, ועל ידי הויכוח והבירור נודע למלך כי שקר דבר עליו, ומתוך כך יצא הפסק הזה, ובזה אין תרופה למכתו, ועל ידי זה בא לבשרם בשורה טובה, כי זה היה רק מקרה בעלמא ושעדן לא בקש שאלתו ועוד יש תקוה שאח"כ יבקש לתלותו וימלא המלך בקשתו אחר שכבר קבל מרדכי את שכרו, אמנם חכמיו ויועציו יעצוהו לטובו בל יתגרה עוד עם מרדכי ואל יבקש את נפשו כי לא יצליח. עכ"ד [של מהרא"א].
וגם סיפר כי על דברת המן שחשב זאת למקרה בעלמא, הודיעוהו היועצים החכמים האלה, שאם מרדכי הוא מזרע היהודים, שהם העם שעליהם תחופף השגחת ה' הפרטיית, אז ידע כי לא היה הדבר במקרה רק בהשגחת אלהי קדושם, ואחר אשר החילות לנפול לפניו, שמורה כי ה' רצה בם ושם עינו עליהם לטובה לא תוכל לו עוד, ולראיה אמרו אשר החלות לנפול לפניו, כונו בזה שני ענינים, א. שאתה החלות לנפול שאתה היית המתחיל בנפילה הזאת מבלי שעשה שום אדם איזה השתדלות בזה רק אתה בעצמך היית המתחיל והגורם ע"י שהשכמת לשער המלך ויעצת זאת העצה, ב. שהחלות לנפול לפניו, שהוא לא נפל עדיין רק אתה נפלת קודם לו, וזה מורה מלת לפניו, רצה לומר לפני נפילתו, וזה סימן שהיה בהשגחה עלל ידי תפילתו ותעניתו שמתעסק בו עתה, ואם כן לא תוכל לו רק אם נפל תפול לפניו, רצה לומר רק באופן הזה תוכל בו אם תפול ותכניע עצמך לפניו, עד שתתגאה דעתו ויפסיק מתפילתו ותשובתו, אז תגבר ידך לעשות חיל, אבל כל עוד שתילחם בו כן ירים ידו בתפילה, והיה כאשר ירים מרדכי ידו וגבר ישראל :מדרש רבה
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ו יג.
וַיֹּאמְרוּ לוֹ חֲכָמָיו
וַיְסַפֵּר הָמָן לְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וּלְכָל אֹהֲבָיו
המן לא היה צריך לקרוא ולהביא את אוהביו, הם חיכו לו לראות איך הוא הצליח לבקש לתלות את מרדכי. הם רצו להנות בתליה ולשמוח עם המן. לא ברור אם הם המשיכו לחכות עד אחרי המשתה של אסתר, כי אז הם ראו תליה - את תליתו של המן.
וַיֹּאמְרוּ לוֹ חֲכָמָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ
הפעם אוהביו נעשו "חֲכָמָיו". לא ברור מה השתנה, ובמה התבטאה חוכמתם. המשך המשפט לא מראה על חוכמה ועצה מועילה.
הפעם זרש מדברת שניה ולא קופצת ראשונה. אפשרי שהיא הבינה שעצתה הראשונה לא היתה נכונה: המלך לא שנא יהודים אם מרדכי היהודי זכה בכבוד שכזה. ואם כך, אז פקודת הרג היהודים היא לא ברורה. מעמדו של בעלה נפל בעיניה. החכמים שמעו "אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ" באותו יום, ולא יעצו להמן לנסות לדבר ולהשלים עם מרדכי, או לחקור למה מרדכי זכה ביוקרה. הם לא ידעו שמרדכי הציל את המלך מנסיון רצח, לא ניסו לנחש מה היא סיבת הכבוד, ורק קבעו "אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא תוּכַל לוֹ, כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו" ללא הסבר וללא הצדקה.
אוהביו פשוט זנחו אותו. כשהמן היה במלכודת אצל אסתר, במשתה, הוא ידע שאוהביו לא יעזרו לו. בהמשך נראה שכחמש מאות אנשים הומתו בשושן (ביאור:אסתר ט יב) וסביר להניח שחלק מהמומתים היו החכמים הללו, שלא ראו שצרתו של המן תפגע גם בהם.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "אסתר ו יג"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.