קטגוריה:אסתר ו יג
ויספר המן לזרש אשתו ולכל אהביו את כל אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְסַפֵּר הָמָן לְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וּלְכָל אֹהֲבָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ חֲכָמָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא תוּכַל לוֹ כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיְסַפֵּ֨ר הָמָ֜ן לְזֶ֤רֶשׁ אִשְׁתּוֹ֙ וּלְכׇל־אֹ֣הֲבָ֔יו אֵ֖ת כׇּל־אֲשֶׁ֣ר קָרָ֑הוּ וַיֹּ֩אמְרוּ֩ ל֨וֹ חֲכָמָ֜יו וְזֶ֣רֶשׁ אִשְׁתּ֗וֹ אִ֣ם מִזֶּ֣רַע הַיְּהוּדִ֡ים מׇרְדֳּכַ֞י אֲשֶׁר֩ הַחִלּ֨וֹתָ לִנְפֹּ֤ל לְפָנָיו֙ לֹא־תוּכַ֣ל ל֔וֹ כִּֽי־נָפ֥וֹל תִּפּ֖וֹל לְפָנָֽיו׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יְסַפֵּ֨ר הָמָ֜ן לְ/זֶ֤רֶשׁ אִשְׁתּ/וֹ֙ וּ/לְ/כָל־אֹ֣הֲבָ֔י/ו אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר קָרָ֑/הוּ וַ/יֹּ֩אמְרוּ֩ ל֨/וֹ חֲכָמָ֜י/ו וְ/זֶ֣רֶשׁ אִשְׁתּ֗/וֹ אִ֣ם מִ/זֶּ֣רַע הַ/יְּהוּדִ֡ים מָרְדֳּכַ֞י אֲשֶׁר֩ הַחִלּ֨וֹתָ לִ/נְפֹּ֤ל לְ/פָנָי/ו֙ לֹא־תוּכַ֣ל ל֔/וֹ כִּֽי־נָפ֥וֹל תִּפּ֖וֹל לְ/פָנָֽי/ו׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
מדרש רבה
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ו יג.
וַיֹּאמְרוּ לוֹ חֲכָמָיו
וַיְסַפֵּר הָמָן לְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וּלְכָל אֹהֲבָיו
המן לא היה צריך לקרוא ולהביא את אוהביו, הם חיכו לו לראות איך הוא הצליח לבקש לתלות את מרדכי. הם רצו להנות בתליה ולשמוח עם המן. לא ברור אם הם המשיכו לחכות עד אחרי המשתה של אסתר, כי אז הם ראו תליה - את תליתו של המן.
וַיֹּאמְרוּ לוֹ חֲכָמָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ
הפעם אוהביו נעשו "חֲכָמָיו". לא ברור מה השתנה, ובמה התבטאה חוכמתם. המשך המשפט לא מראה על חוכמה ועצה מועילה.
הפעם זרש מדברת שניה ולא קופצת ראשונה. אפשרי שהיא הבינה שעצתה הראשונה לא היתה נכונה: המלך לא שנא יהודים אם מרדכי היהודי זכה בכבוד שכזה. ואם כך, אז פקודת הרג היהודים היא לא ברורה. מעמדו של בעלה נפל בעיניה. החכמים שמעו "אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ" באותו יום, ולא יעצו להמן לנסות לדבר ולהשלים עם מרדכי, או לחקור למה מרדכי זכה ביוקרה. הם לא ידעו שמרדכי הציל את המלך מנסיון רצח, לא ניסו לנחש מה היא סיבת הכבוד, ורק קבעו "אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא תוּכַל לוֹ, כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו" ללא הסבר וללא הצדקה.
אוהביו פשוט זנחו אותו. כשהמן היה במלכודת אצל אסתר, במשתה, הוא ידע שאוהביו לא יעזרו לו. בהמשך נראה שכחמש מאות אנשים הומתו בשושן (ביאור:אסתר ט יב) וסביר להניח שחלק מהמומתים היו החכמים הללו, שלא ראו שצרתו של המן תפגע גם בהם.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "אסתר ו יג"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.
