קול החיים/יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יח בפ"ק דב"ב איתא דשאלו את שלמה בן דוד איזהו בן העוה"ב א"ל כל שנגד זקניו כבוד והרב בן אברהם ז"ל ס' קדושים דרוש ב' הביא תחילה טעמן של ראשונים בחיוב מצות לחלוק כבוד לזקנים דמסתמא יש לו זכיות דלא על חינם זכה לאריכות ימים ושוב מדיליה אמר דכיון דכתיב ועתיק יומין יתיב לבושיה כתלג חיוור ושער ראשיה כעמר נקה הרי דרך המלך דהמשרתים לפניו דומין במלבושיהן ותכשיטיהן כמו המלך ובלעדם לא יוכל להדמות כמו רואי פני המלך ואם כן מי שזכהו ה' להיות זקן בא בימים הוא שהלבישו הקדוש ברוך הוא במלבוש הזקנה אשר לו ובחר בו ה' ואם כן ודאי הוא בן העולם הבא וחייבים אנו לחלוק לו כבוד דה' בחר בו והוא מבני היכלא דמלכא. וזהו הדרת פני זקן ויראת מאלהיך דאני ה' כן הוא זה בדמות מלבוש שלי זת"ד ובירוש' איתא דומה לזה במי שישא את שמו כשם המלך ועיין חומ"א ביאושע בפסוק ומה תעשה לשמך הגדול וכן מצאתי בס' מת"ל דקמ"ז ע"ב ועיין למהראנ"ח בדרשותיו בסגנון אחר למי שהי"ל שכן והיה מרוצה ממנו דהוא שכן טוב אינו מוציאו המשכיר להשוכר יע"ש ובמע' הזקנים וכבודם והתועליות היוצא מהם תמצאם בסה"ק נפש חיים מע' ז' אות ז"ך ואין צורך לכפול הדברים.