לדלג לתוכן

קובץ יסודות וחקירות/כאן נמצא כאן היה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הגדרה

[עריכה]

כשיש ספק היכן הדבר נוצר, תולים שהוא נוצר במקום שהוא נמצא כעת, ולא קודם לכן (הסוגיא בכתובות עה:).
לדוגמא, אשה שנמצאו בה מומין לאחר שהתארסה, תולים שנולדו בה ברשות הבעל משום שברשותו נמצאו, ולא ברשות האב (שב שמעתתא ב-ד).

מקור וטעם

[עריכה]

מקורה מסברא.
בטעמה הביאו ראשי הישיבות שלוש אפשרויות:
א) היא הכרעה בפני עצמה.
ב) היא אינה בכרעה בפני עצמה, אלא רק מבטלת את החזקה דמעיקרא (קובץ שיעורים כתובות רסו רסז דן בין שתי האפשרויות הללו).
ג) לא מכריעים שהגיע מכאן ולא ממקום אחר, אלא שאיננו צריכים כלל לחשוש לאפשרות שבא ממקום אחר (ר' שמואל בבא בתרא ח"ב פרק ב סח).
לגבי ודאותה, היא דין ודאי (ולא רק ספק שהתורה התירה) (אורים ותומים קיצור תקפו כהן עט (מג: באמצע טור ב בדפיו) בשם הרא"ה והבית שמואל אה"ע לט-יא).

בדינים שונים

[עריכה]

באיסורין פשוט שנאמר כאן נמצא כאן היה.
בממונות – עיין לקמן בסעיף "חוזק" ד"ה מוחזק.

פרטי הדין

[עריכה]

בקניין, כשהמוכר והלוקח מתדיינים, נחלקו הראשונים האם בודקים ברשותו של מי נולד הספק (רי"ף ורמב"ם), או שבודקים האם עשו מעשה קניין (רא"ש וטור).

חוזק

[עריכה]

בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה .
רוב, כאן נמצא עדיף ממנו (רמב"ן בבא בתרא כד. ד"ה אבל).
חזקת הגוף עדיפה מכאן נמצא כאן היה (שערי יושר ב-יג סוף ד"ה ורב אשי. אורים ותומים קיצור תקפו כהן עט (מג: באמצע טור ב בדפיו) בדעת הטור, ומשמע מלשונו שקצת מסתפק בזה), אך כשחזקת הגוף אינה גמורה הולכים אחר כאן נמצא (שערי יושר שם תחילת ד"ה אמנם).
מוחזק – הנימוק"י (יבמות קטו: ד"ה אביי) כתב שכאן נמצא לא מועיל בממונות אלא רק באיסורין . ונחלקו האחרונים בפירוש כוונתו:
א) הנודע ביהודה (מהדורא קמא אה"ע לו ד"ה והנה בממון) פירשו שכאן נמצא לא מועיל להוציא ממון, אך להחזיק מועיל.
ב) השב שמעתתא (ז-יז) פירש שלא מועיל אפילו להחזיק, אלא מועיל רק לענייני תרומה וקודשים.
כאן נמצא בצירוף חזקת הגוף מוציא ממון מהמוחזק (שערי יושר ב-יג (תחילת ד"ה והנה) בדעת רש"י ותוס').

ערכים קרובים

[עריכה]

ערכים קרובים: חוזק ההכרעות (דנו שם בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על/חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה), חזקה/דהשתא, ספיקות (יסודות הכללים של הספיקות והכרעותיהם, ושם ביארנו את החילוקים בין סברא וגזיה"כ, בירור והנהגה, ודאי וספק).