ביאור:4 כיווני האויר
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
שושנת הרוחות כיום[עריכה]
כיום השמות שאנו משתמשים לכינוי ארבעת הרוחות, שמותיהם לקוחים מאופי הימצאות השמש באותם הרוחות.
- מזרח – מכיוון זה השמש זורחת.
- דרום – בכיוון זה נמצאת השמש ברומה (במקום הכי גבוה) במהלך היום.
- מערב – בכיוון זה נמצאת השמש בערבו של יום.
- צפון – בכיוון זה השמש צפוּנה (חבויה), והיא אינה מופיעה בו.
כינויים נוספים לרוחות השמיים[עריכה]
בעברית המקראית קיימות שתי צורות נוספות לתיאור רוחות השמיים, אחת מבוססת על חבלי ארץ גיאוגרפים, והשנייה על המצאותו של האדם ביחס לסביבתו.
מיקום האדם ביחס לסביבתו[עריכה]
- קדם - כי פניו של אדם מכוונים למזרח , "רוח קדים" = רוח מזרחית
- ימין (תימן) - נקרא כך כי כשאדם פונה קדמה (מזרח) הצד הימני שלו הוא בדרום
- מהמלה ימין נוצרה המלה אמונה (אמת , נכון , צדק)
(ישעיה ל כא) ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו כי ת "אמינו" וכי תשמאילו: (תהלים פט, יג): "צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו". (שיר השירים ד, ח): "אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון" הר ימין = הר אמנה = טורוס אמנוס
- (גם בשאר השפות יש קשר בין ימין לאמונה (אמת , נכון , צדק) למשל באנגלית: right).
- שמאל - נקרא כך כי כשאדם פונה קדמה (מזרח) הצד השמאלי שלו הוא בצפון.
- ראו גם: צפון - סבון.
אחור - ההיפך מקדמה (מזרח).
מיקומים גיאוגרפים[עריכה]
- נגב, בערבית ג'נוב (שיכול אותיות).
- ים - על שם הים התיכון ששוכן במערב.
כינויים נוספים[עריכה]
- מדנ-ח (ארמית) - אולי על שם "מדין" היות שארץ מדין הייתה במזרח א"י (לפי דעתי). ואולי להיפך בגלל שמדין שכנה במזרח (מדנח) היא נקראה מדין, מדין היה מבני קטורה פילגש אברהם, ואברהם שלחם קדמה (מזרח).
(בראשית כה ו) "ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת" "וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי "קדמה" אל ארץ קדם" (שופטים ו לג) "וכל "מדין" ועמלק ובני "קדם" נאספו יחדו ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל".
כינויים בשפות אחרות[עריכה]
- שרק (ערבית) : מ-זרח = אדום = שרק ("ללא כחל (כחול) ושרק (אדום)")
- ראו גם עד עולם / לעולם ועד.
- שור (ישר) - גם באותו קשר כמו ימין , ישר / אמיתי / נכון / צודק.
- סוד - השתמר כשם לדרום בהרבה שפות, בערבית, ובשפות אירופיות, אנגלית south.
- מערב - אולי מלשון ערב = חושך / שחור (שקיעה) , (כמו צבע העורב , וצבע הערוב (זאב
- מערב/ערב - מג'רב/ג'רב בערבית , אולי יש קשר לגרביים / גרב = נרתיק "חמה (שמש) בנרתיקה".
- דהינו כאשר השמש שוקעת היא בערב / ג'רב / גרב / נרתיק.
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה בהאתר וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-08-13.
ראו גם[עריכה]
קיצור דרך: tnk1/messages/7054