צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי

צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי מתוך

צו בית־הנכאת הארכיאולוגי הארץ־ישראלי, 1948

דבר המלך במועצה על פלשתינה (א״י), 1948

צו מאת הנציב העליון לפי סעיף 3.

---

ע״ר 1948, תוס׳ 2, 615 (אנגלית); ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 3. ע״ר ירדני, 1955, מס׳ 3; 1966, מס׳ 72, מס׳ 77.

---

צו בית־הנכאת הארכיאולוגי הפלשתינאי (א״י), 1948 פורסם בעתון רשמי מנדטורי מס׳ 1663 בנוסח האנגלי. הנוסח העברי מובא מתוך טיוטת תרגום של העתון הרשמי, אשר הוכנה על ידי משרד המתרגם הראשי אך החוברת לא פורסמה בשל תום המנדט. מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי מלך בריטניה או בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מנהל רישום קרקעות“ ייקרא מעתה ”מנהל אגף רישום והסדר הקרקעות“. בעת שהמוזיאון היה תחת שלטון ירדן, ממשלת ירדן חוקקה את חוק המוזיאון הארכיאולוגי הפלסטיני, חוק זמני מס׳ 72 לשנת 1966, אשר ביטל את צו בית־הנכאת הארכיאולוגי הארץ־ישראלי, 1948. החוק הירדני העביר את המוזיאון ואת אוספיו לידי הממשלה הירדנית, והחליף את מותב הנאמנים הבינלאומי במועצה מייעצת ממשלתית.

---

פתח־דבר [תיקון: תש״ח]

הואיל ובית־הנכאת הארכיאולוגי הארץ־ישראלי [במקור: בית־הנכאת הארכיאולוגי הפלשתינאי (א״י), כלומר המוזיאון הארכיאולוגי הארץ־ישראלי; כיום: מוזיאון רוקפלר] נבנה והוקדשו לו הקדשות מהקרנות שהמציא ג׳והן ד. רוקפלר הבן, שרצה כי יהיה זה בית־נכאת ארכיאולוגי שיכלול את כל החמרים המפיצים אור על עברו של האנוש בארץ־ישראל [במקור: בפלשתינה (א״י)],

והואיל ובמקרים שארעו נמצא לרצוי לקבוע קביעה כדי לדאוג לכך כי בית־הנכאת הארכיאולוגי הארץ־ישראלי [במקור: בית־הנכאת הארכיאולוגי הפלשתינאי (א״י)] ותכולתו יפוקחו וינוהלו בידי ארכיאולוגים ואנשי־שם בשביל ובשם תושבי ארץ־ישראל [במקור: תושבי פלשתינה (א״י)] בכללם, ולטובתה הכללית של הארכיאולוגיה,

והואיל ונמצא לרצוי לצרף לפיקוח ההוא נציגים של אותם מוסדות ארכיאולוגיים, המעוניינים בראש ובראשונה בארכיאולוגיה של ארץ־ישראל [במקור: פלשתינה (א״י)] והארצות השכנות, נוסף על רשויות־ציבור מסויימות,

והואיל והוחלט להעביר לשם אותה מטרה את בעלות בית־הנכאת והפיקוח עליו למותב שיתכונן לאחר־מכן [צ״ל: להלן],

ציווה הנציב העליון – מתוך שימוש בכוחות שנמסרו לו בסעיף 3 של דבר־המלך במועצה על פלשתינה (א״י), 1948, ובזה מצווים לאמור:–

1.

שם [תיקון: תש״ח]

הצו הזה ייקרא ”צו בית־הנכאת הארכיאולוגי הארץ־ישראלי, 1948“ [במקור: ”צו בית־הנכאת הארכיאולוגי הפלשתינאי (א״י), 1948“].

2.

פירוש [תיקון: תש״ח]

בצו הזה –

”בית־נכאת“ מובנו המוסד שנתכונן בשנת 1929 בשם ”בית־הנכאת הארכיאולוגי הארץ־ישראלי“ [במקור: בית־הנכאת הארכיאולוגי הפלשתינאי (א״י); כיום: מוזיאון רוקפלר], והוא כולל את כל הקרקעות והבניינים, האוספים, הגלריות, הספריות, הספרים והתעודות, כל מקום שהם מצויים, המהווים מזמן לזמן חלק מבית־הנכאת הארכיאולוגי הארץ־ישראלי [במקור: הפלשתינאי (א״י)] או המנוהלים כחלק ממנו:

בתנאי שהוא לא יכלול שום אוספים, גלריות, ספריות, ספרים ותעודות השאולים על ידו;

”מותב“ מובנו מותב הנאמנים שנתכונן לפי פסקה 3.

3.

כינונו והרכבו של מותב נאמני בית־הנכאת הארכיאולוגי הארץ־ישראלי [במקור: הפלשתינאי (א״י)] [תיקון: תש״ח]

(1)

לצורך הנהלת בית־הנכאת הארכיאולוגי הארץ־ישראלי [במקור: הפלשתינאי (א״י)] ולצרכיו האחרים של הצו הזה, יתכונן מותב נאמנים שיהיה גוף מאוגד בשם ”נאמני בית־הנכאת הארכיאולוגי הארץ־ישראלי“ [במקור: ”נאמני בית־הנכאת הארכיאולוגי הפלשתינאי (א״י)“], ויהיו לו חילופים לעולמים וחותמת כללית.

(2)

המותב יתכונן וסדר־עבודתו ייקבע בהתאם לקביעות הכלולות בתוספת.

4.

כוחותיו וחובותיו של מותב [תיקון: תש״ח]

הנהלתו הכללית של בית־הנכאת והפיקוח עליו יהיו בידי המותב ולצורך זה רשאי הוא –

(א)

להתקין אותם כללים הנחוצים – לדעתו – להבטחת ניהולו הראוי של בית־הנכאת ושימור החפצים האסופים בו, לרבות כללים הדורשים סילוק תשלום לקבלת רשות־כניסה אל בית־הנכאת;

(ב)

לרכוש קרקע או מטלטלים ולהחזיקם לצרכי בית־הנכאת ולמכור כל קרקע או מטלטלים המוקנים לו, שאינם דרושים לאותו צורך;

(ג)

להחליף או למכור כפָלי חפצים המוקנים לו לצרכי בית־הנכאת או להוציאם מרשותו בדרך אחרת, ובהסכמת הממשלה [במקור: הנציב העליון] – למכור או להוציא מרשותו בדרך אחרת כל חפצים שהוקנו כך, שלדעת המותב אינם ראויים לשימור או אינם עתידים להידרש לצרכי בית־הנכאת:

בתנאי כי לא ישתמש בכוח, שהוענק לו בפסקת־משנה הזאת, למכור כל חפץ או להוציאו מרשות בדרך אחרת, באופן שאינו מתיישב עם כל תנאי המצורף למתנה או לעיזבון, שמכוח־תקפו או בתוצאה ממנו הוקנה החפץ ההוא למותב לצרכי בית־הנכאת;

(ד)

להשתמש בכל כסף שקיבל בחילופי כל חפצים, ממכרם או הוצאתם מרשות, או בממכר כל קרקע או נכסי־דלא־ניידי [צ״ל: או מטלטלים], או בדרך תשלום בעד רשות־כניסה לבית־הנכאת, או בדרך מתנה או הענקה או באופן אחר, מתוך השימוש בכוחות שהוענקו לו, ולצרכים הנזכרים בצו הזה ולקניית כל חפץ, שלדעת המותב רצוי לרכשו בשביל בית־הנכאת או להשתמש בו באופן אחר לשם כיסוי כל הוצאות מהוצאות המותב;

(ה)

להשקיע את כספי בית־הנכאת, שאינם דרושים מיד לצרכי בית־הנכאת, ולעסוק בהם, באותם ניירות־ערך, או בדרך אחרת ובאותו אופן, שהמותב עשוי לקבעם מזמן לזמן, ולמכור אותן השקעות, כולן או מקצתן, או להוציאן באופן אחר מרשותו;

(ו)

להשאיל כל חפצים שהוקנו לו לצרכי בית־הנכאת, לגלריה, בית־נכאת או תערוכה כלשהם, לפי אותם תנאים ומתוך כפיפות לאותם תנאים שהמותב יראם לנאותים;

(ז)

למנות פקידים לפי אותם תנאים ומתוך כפיפות לאותם תנאים, שהמותב יראה אותם לנאותים;

(ח)

להעביר את כוחותיו, כולם או מקצתם, לכל גוף או בן־אדם;

(ט)

לעשות – מתוך כפיפות לקביעות הצו הזה – אותם דברים שיראה אותם כנחוצים או מועילים לשם קידום האינטרסים של בית־הנכאת והגדלת תועלתו:

בתנאי כי חפצי בית־הנכאת יכולים לכלול את כל החומר המפיץ אור על עברו של האנוש בארץ־ישראל [במקור: בפלשתינה (א״י)], אך הם לא יכללו חמרים הנוגעים במדעי־הטבע, חוץ מבמידה שהם נוגעים בתולדות עברו של האנוש.

5.

הקניית בית־הנכאת, הקרן שניתנה לבית־הנכאת והחפצים שניתנו או שנרכשו בשבילו – למותב בית־הנכאת [תיקון: תש״ח]

(1)

בית־הנכאת, בית־הנכאת הארכיאולוגי הארץ־ישראלי (קרן הקדש) [במקור: בית־הנכאת הארכיאולוגי הפלשתינאי (א״י) (קרן הקדש)] וכל החפצים שניתנו, שהונחו בעיזבון או נרכשו באופן אחר, פרט לאלה המוחזקים בשאלה, לצרכי בית־הנכאת בכל זמן שהוא לפני תאריך התכוננו של המותב לראשונה, ושלא הועברו מרשות לרשות לפני התאריך ההוא, יוקנו, בתוקף הצו הזה, למותב, וכל החפצים שבמפורש ניתנו או הונחו בעיזבון בכל זמן שלאחר־מכן לציבור או למותב לצורך בית־הנכאת או שניתנו או הונחו בעיזבון במילים שנראית בהן כוונה כי המתנות תשמשנה בשביל בית־הנכאת, או להנאתו, או שנרכשו בקנייה או באופן אחר לצרכי בית־הנכאת, יוקנו למותב, והוא יחזיק בהם לצרכי בית־הנכאת.

(2)

מנהל אגף רישום והסדר הקרקעות [במקור: מנהל רישום הקרקעות] רשאי לבטל או לרשום כל רשומה בפנקסי רישום הקרקעות המתייחסת לכל קרקע או טובת־הנאה בקרקע באופן שיש בו כדי מתן נפקות לקביעותיה של הפסקה הזאת.

6.

כוחם של מוסדות אחרים להעביר או להשאיל חפצים לבית־הנכאת [תיקון: תש״ח]

אם נתלבן לכל משרד ממשלתי [במקור: מחלקה ממשלתית] או לנאמנים או לבני־אדם אחרים, שבהנהלתם נמצאים כל גלריה, בית־נכאת או מוסד אחר, כי חפצים הנתונים לפיקוחם או להנהלתם של המשרד [במקור: המחלקה] או הנאמנים או בני־האדם האחרים היה ראוי יותר שיהוו חלק מן האוסף בבית־הנכאת, רשאים המשרד [במקור: המחלקה], הנאמנים או בני־האדם האחרים, הכול לפי העניין, בהסכמתו של המותב, להעביר את החפצים ההם לבית־הנכאת או להשאילם למותב באותם תנאים ומתוך כפיפות לאותם תנאים, שעליהם עשויים המשרד [במקור: המחלקה], הנאמנים או בני־האדם האחרים והמותב לבוא לכלל הסכם ביניהם:

בתנאי כי הכוחות שהוענקו בפסקה הזאת, לא ישתמשו בהם באופן שאינו מתיישב עם כל תנאי המצורף לכל מתנה או הותלה בעיזבון, שמכוח תקפן הושם חפץ בפיקוחם או בהנהלתם של המשרד [במקור: המחלקה], הנאמנים או בני־האדם האחרים.

7.

חבר־עובדים והוצאות [תיקון: תש״ח]

(1)

היה יהיה מנהל של בית־הנכאת, שיתמנה מתוך כפיפות למה שנקבע להלן על־ידי המותב וישמש במשרה באותם תנאים ומתוך כפיפות לאותם תנאים שהמותב עשוי להורותם:

בתנאי כי המנהל הראשון יהיה האדם המכהן כאוצֵר בית־הנכאת בתאריך תחילת תקפו של הצו הזה, והאדם הזה ישמש במשרתו עד לאותו זמן ובאותם תנאים ומתוך כפיפות לאותם תנאים שיקבע המותב, ועד לקביעתם של אותם תנאים – באותם תנאים, ומתוך כפיפות לאותם תנאים, שתקבע הממשלה [במקור: שיקבע הנציב העליון].

(2)

המנהל יהיה, מתוך כפיפות להוראותיו ולפיקוחו של המותב, אחראי, בדרך כלל, להנהלתם ולהשגחתם של בית־הנכאת והחפצים שנאספו בו.

(3)

המנהל יכהן כמזכיר המותב.

(4)

לפקידי המותב ישולמו אותם משכורות או תגמול שהמותב עשוי לקבעם מזמן לזמן.

8.

קביעה לזמן־מעבר

המנהל ישתמש בכוחות המותב מתאריך היכנס הצו הזה לתקפו עד לאותו תאריך שהמותב עשוי לקבעו.

תוספת

(פסקה 3(2))

הרכבו וסדר־עבודתו של המותב

1.

[תיקון: תש״ח]

(א)

המותב יהיה מורכב מהחברים הבאים:

(1)

שני חברים שקראה בשמם הממשלה [במקור: שקרא בשמם הנציב העליון];

(2)

חבר אחד שקראה בשמו האקדמיה הבריטית;

(3)

חבר אחד שקרא בשמו המוזיאון הבריטי;

(4)

חבר אחד שקראה בשמו ה־Academie des Inscriptions et Belles-Lettres;

(5)

חבר אחד שקראה בשמו ה־Commission des Fouilles, du Ministère des Affaires Étrangères;

(6)

שני חברים שקראו בשמותיהם לפי הסכם הדדי בין ממשלות מצרים, סוריה, הלבנון, עראק ועבר־הירדן [כיום: ירדן], מתוך מחלקות העתיקות של שתים מבין חמש הממשלות האלה;

(7)

חבר אחד שקראה בשמו האוניברסיטה העברית;

(8)

חבר אחד שקראה בשמו האקדמיה המלכותית (השוודית) לענייני ספרות, דברי־ימים ועתיקות;

(9)

חבר אחד שקרא בשמו ה־American Archaeological Institute [צ״ל: Archaeological Institute of America];

(10)

חבר אחד שקרא בשמו ה־American Schools of Oriental Research [כיום: American Society of Overseas Research]:

בתנאי כי, למרות האפשרות שלא יהיה עוד נציב עליון, ימשיכו שני החברים שקרא בשמותיהם הנציב העליון, להיות חברי המותב עד למותם או להתפטרותם, מעבר זמן היקראם בשם או הפקעת היקראם בשם על־ידי רשות המוסמכת לפעול בשם הנציב העליון.

(ב)

המותב יבחר בנשיא מבין חבריו.

2.

החברים והנשיא ישמשו במשרותיהם במשך שלוש שנים.

3.

נתפנה מקום של חבר־מותב בגלל מוות, התפטרות, הפקעת קריאה בשם, מעבר זמן או סיבה אחרת, ימולא המקום הפנוי מתוך שהגוף שקרא בשם האדם ההוא יקרא בשמו של אדם, וכל אדם שקראו בשמו למלא מקום פנוי מקרי, ישמש במשרתו למשך אותו זמן בלבד שבו היה משמש במשרתו החבר, שבמקומו הוא נקרא בשם.

4.

כל אדם הפוסק להיות חבר־מותב נקרא בשם יהיה ראוי להיקרא בשם שנית.

5.

מותר להשתמש בכוחות המותב למרות מקום פנוי במספר חבריו.

6.

(1)

לא תתקבל שום הכרעה בשום אסיפת מותב, אלא־אם־כן נכח מניין דרוש של חברים בגשת האספה לקבל הכרעה, היינו חצי מספר החברים שנקראו בשמותיהם בפועל, ועוד אחד. במקרה שוויון קולות תהיה לנשיא דעה מכרעת.

(2)

להחלטה שנחתמה בידי רוב החברים תהיה אותה נפקות כמו להחלטה שנתקבלה ברוב דעות של חברי המותב באספה שנתכנסה כהלכה לצורך ההוא.

7.

המותב רשאי למנות חבר מותב להיות סגן לנשיא המותב, ובהעדר הנשיא ישב סגן־הנשיא בראש אסיפות המותב.

8.

המותב רשאי להסדיר את סדר־עבודתו שלו.

9.

המותב רשאי להתקין כללים –

(א)

המאפשרים למותב לכונן ועדים ולכלול בתוך חברי הוועדים בני־אדם שאינם חברי המותב; וגם

(ב)

המרשים להעביר לוועדים את כוחות המותב, כולם או מקצתם (להבדיל מהכוח לקנות או למכור קרקע) והמסדרים את סדר־העבודה של הוועדים (לרבות המניין הדרוש).

---

20 באפריל, 1948

• בפקודת הוד מעלתו,
  ה.ל.ג. גארני
  מזכיר ראשי

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.