פרדס רמונים כח א

שער הנקודות הוא שער כ"ח:

אחר שבשער הקודם בארנו ענייני האותיות הערה מספקת נבא בשער זה לבאר ענין הנקודות בכלל ופרט אחד לא' למצוא חשבון כפי הנמצא בדברי הרשב"י ע"ה בעה"ו:

פרק ראשון:

המפורסם בכל חכמי ישראל קבלה מפה אל פה מעזרא הסופר והוא קבל מפה אל פה עד מרע"ה מסיני מפי הגבורה שהנקודות למיניהם הם י"ב ואלה הם:

ה' מלכים וסימנם פיתוחי חותם שהם חותמי המעלות קודש לה'. ושמם שורק בו'. חירק ביו"ד. צירי. חולם. קמץ. וצורתם השורק נקודה בתוך הו' כזה ו והחירק נקודה תחת האות כזה פי והחולם נקודה למעלה מן האות כזה ו והצירי שני נקודות זו בצד זו תחת האות כזה חי והקמץ קו מתוח מן הימין אל השמאל ונקודה תחתיה כזה תם.

עוד יש עבדים להם והם חמשה ונכללים בד' כי החירק החילוק שבבין עבד למלך הוא היותו ביו"ד או בלא יו"ד והם נטריקן. תחת חולם הוא שבא וקמץ ביחד ועושים תנועות החולם. ותחת קמץ הוא פתח והוא קו משוכה מן הימין אל השמאל כזה ט. ותחת צירי הוא סגול הם שלש נקודות השתים זו בצד זו כצירי וא' תחתי' כנגד החלק שביניהם כזה ר. ותחת שורק הוא שרוק שהם ג' נקודות זה תחת זה וזה תחת זה כשורש א' משוכה מעט באלכסון אל הימין כזה ק. הרי ט'.

עוד יש אחד והיא עבד לעבדים וכ"ש לאדוניהם והיא נקראת שבא והם ב' נקודות זו על גב זו כזה שבא. עוד יורכבו הפתח והסגול עם השבא כדרך הרכבתם עם הקמץ ואף אם לא תשתנה תנועתם כדרך שנשתנתה תנועות השבא קמץ וזה צורתה באמור לאמור וכן לעשות ורבים כהם.

נמצאו הנקודות ט' פשוטות וג' מורכבות בין העבדים והמלכים.

ואלו הם מספרם בדרך זה: קמץ, פתח, צירי, סגול, שבא, שורק שרק וקוראים אותו קבוץ שפתים ויש לו טעם נכון ע"ד האמת ויתבאר בע"ה, חולם, חירק, הרי ט' פשוטות. וג' מורכבות, שבא קמץ, שבא פתח, שבא סגול, וקוראים אותו חטף קמץ חטף פתח חטף סגול, ויתבארו בע"ה.

וקודם שנכנס בביאור נקודות אלו צריכין אנו להקדים בהם הקדמות כענין האותיות בשער הקודם כי עם היות שישתוו הנקודות באותיות שוות עכ"ז ישתנו בחינתם ונשמותם ורוחניותם.

ועוד נביא ראייה מס' ברית מנוחה והוא ספר נחמד בביאור עשר נקודות משם בן ד'. ומתוך דבריו נראה ודאי היותם דברי קבלה מפה אל פה או מפי מלאך שאינם דברים מושגים ברוב עיון או דקות שכל אלא השגה נפלאה קרוב אל רוח הקדש.

והכלל הוא ביאר שם: י' נקודות שבשם בן ד' ונעתיק א' הנה בקצור מופלג ומזה נקיש אל השאר כמו שיתבאר בשער הצרוף בס"ד. אמר שנקוד שם בן ד' הוא יהוה. וסימנו קצק"ח.

ואמר שקמץ הוא מאור א' כמין רקיע מתפשט ושמו אכתריאל ונצוץ תחת הרקיע מאור א' ושמו אדירו"ן ושניהם כללם קמץ.

ותחת הה"א צירי והם שני מאורות הא' פונה צפונה וכו' ושמו יהדריאל והשני שמו זהריאל ושני נקודות רומזים שתי המאורות.

ותחת הוא"ו קמץ והרקיע רמז אל מאור א' בן י' אותיות יצציה ציציה ותחתי' מאור א' והוא נקודה תחת הרקיע ושמו טפיהוצ"א.

ותחת הה"א אחרונה חירק והוא מאור א' ושמו אזבוג"ה.

הנה בפי' כי אין הקמץ דומה לקמץ לא ברקיע ולא בניצוץ וכל א' מהם שם בפני עצמו ומאור בפני עצמו ועולם בפני עצמו. ומזה נקיש אל שאר הנקודים שבשאר השמות שלכלם ביאר כי מה שרומז זה בנקודו לא ירמוז זה בנקודו כמו שנתבאר שם.

ושם מבואר שאף אם ישתוו הנקודות באותיות השוות לא ישתוו נקודת' ברמיזת' ומפני הקצור אין ביכלתי להעתיק עניינו הנה. ובזה ודאי אין תימא שימצאו בנקודים פירושים מחולקים זה מזה כי אפשר כי הכל עולה אל מקום א' ואל ענין א'.

ועתה נבא בביאור הנקודות אל מתכונתם כפי הנמצא בדברי הרשב"י ע"ה בספר הזהר כי דבריו עולים על הכל: