פקודת הפיצויים (הגנה)

פקודת הפיצויים (הגנה) מתוך

פקודת הפיצויים (הגנה), 1940

פקודה הקובעת הוראות למתן פיצויים בשל פעולה שנקטו בה מטעם הממשלה אגב השמוש בסמכויות ידועות של שעת חירום, ולמטרות הקשורות עם הענין הנזכר לעיל.

---

ע״ר 1940, תוס׳ 1, 93; ע״ר 1944, תוס׳ 1, 30; ע״ר 1945, תוס׳ 2, 855; ע״ר 1946, תוס׳ 1, 167; ע״ר 1947, תוס׳ 1, 202; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 17; י״פ תש״ט, 268; ס״ח תש״י, 9, 262.

---

הנציב העליון לפלשתינה (א״י) מחוקק בזה בעצתה של המועצה הפלשתינאית (א״י) לאמור:–

---

מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי מלך בריטניה או בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר המשפטים (י״פ תש״ט, 268). לפי סעיף 10(א) לפקודת בתי משפט (הוראות מעבר), תש״ח–1948 וסעיף 45(א) לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957, כל סמכות שהעניק החוק לזקן השופטים לגבי התקנת תקנות בית דין נתונה מעתה לשר המשפטים.

---

1.

השם הקצר ותחילת התוקף

(1)

פקודה זו תקרא ”פקודת הפיצויים (הגנה), 1940“.

(2)

פקודה זו רואין אותה כאילו קבלה תוקף ביום העשרים וששה בחודש אוגוסט, אלף ותשע מאות ושלושים ותשע.

2.

פירוש [תיקון: 1945, 1946, תש״ח, תש״י]

(1)

בפקודה זו יהיו לביטויים דלקמן הפירושים שבצדם, זאת אומרת –

”אוירון“ פירושו כל מכונת טיסה, דאון או ספינת אויר או כל בלון (בין קשור ובין חפשי);

”שעת חירום“ פירושה שעת החירום שהיתה עילה לחקיקת פקודה זו;

”סמכויות לשעת חירום“ פירושן כל סמכות שניתנה בתוקף –

(א)

התקנות שהותקנו עפ״י חוק הסמכויות לשעת חירום (הגנה), 1939, ועפ״י דבר המלך במועצה על הסמכויות לשעת חירום (הגנת המושבות), 1939,

(ב)

סעיף 49 לפקודת בתי הדואר, או

(ג)

פסקא 4 מן התוספת הראשונה לדבר המלך על הטיס במושבות (הטלת חוקים), 1937, כפי שתוקן עפ״י כל חוק שהוחק לאחריו,

(ד)

(בוטלה);

או כל סמכות הנתונה לשימוש בתוקף הזכות של הממשלה [במקור: הזכות העליונה (פרירוגטיבה) של הכתר];

”שימוש בסמכות“ כולל גם כוונת שימוש;

”כליה ובליה הוגנות“, ביחס לרכוש שהחזיקו בו מטעם הממשלה או שנלקח באנגריא מטעם הממשלה, פירושן אותן הכליה והבליה ההוגנות שאפשר היה לצפות כי תחולנה ברכוש אלמלא באו והחזיקו בו בצורה האמורה לעיל, או אלמלא נלקח באנגריא כאמור לעיל, הכל לפי הענין;

”סחורה“ פירושה כל מטלטלין, פרט לספינות, לכלי־רכב ולאוירונים;

”קרקע“ פירושה כפירוש שניתן לה בפקודת הקרקעות (הפקעה);

”בעלים“ –

(א)

ביחס לכל קרקע שכבר נעשו בה פעולות סידור, פירושו הבעל הרשום של אותה קרקע, וביחס לכל קרקע שלא נעשו בה פעולות סידור, פירושו מי שמקבל את דמי החכירה והרוחים של הקרקע במסיבות העושות אותו לבעליה הידוע, בין שהוא מחזיק בה ובין שאינו מחזיק בה, בין שהוא בעליה הרשום ובין שאינו בעליה הרשום, או

(ב)

ביחס לכל רכוש פרט לקרקע, פירושו מי שהזכות בידו למכור את הרכוש ומניחין כי אין הרכוש כפוף לשום משכנתא, שעבוד, עקול, או לכל התחייבות כיוצא בזה;

והבטוי ”נעשו פעולות סידור“ בהגדרה זו, כשמשתמשים בו בקשר לקרקע, פירושו כל קרקע הכלולה בלוח־זכויות או בלוח־חלוקה שהודבק בהתאם להוראות פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין);

”נקבע“ פירושו נקבע בתקנות שהתקין שר המשפטים;

”לקיחה באנגריה“ פירושה, ביחס לכל רכוש, החזק ברכוש או דרוש להעמיד את הרכוש לצרכי הרשות הלוקחת את הרכוש באנגריא;

”פעולות מלחמה“ פירושן פעולת מלחמה מצד אויב או פעולות מלחמה תוך מלחמה באויב או תוך הדיפת התקפה מדומה של אויב;

”פקודת 1946“ מובנה פקודת הפיצויים (הגנה) (תיקון), 1946.

(2)

לצרכי פקודה זו תהא עשייתה של כל עבודה, ביחס לקרקע, כוללת את הריסתו, סתירתו, ניתוצו או הפסלתו של כל דבר שהושם באותה קרקע או עליה או מעליה, וכן קיומו של כל מפעל או דבר באותה קרקע או עליה או מעליה וסילוקו של כל דבר שהושם, שנהרס או שנותץ כאמור לעיל אגב השימוש בסמכויות לשעת חירום.

הזכות לפיצויים ומידת הפיצויים

3.

פיצויים בשל פעולה שנקטו בה אגב שימוש בסמכויות לשעת חירום [תיקון: 1945, 1946, תש״ח]

(1)

אם, אגב השימוש בסמכויות לשעת חירום בזמן כל־שהוא לאחר 26 באבגוסט, 1939 –

(א)

החזיקו בכל קרקע מטעם הממשלה, או

(ב)

לקחו באנגריא או רכשו מטעם הממשלה, כל רכוש פרט לקרקע, או

(ג)

נעשתה כל עבודה בקרקע מטעם הממשלה, שלא בתור אמצעי שנקטו בו כדי למנוע את התפשטות תוצאות הנזק שנגרם ע״י פעולות מלחמה,

הרי, בהתחשב עם ההוראות דלקמן של פקודה זו, תשלם ממשלת ישראל פיצויים, שיוערכו בהתאם לאותן הוראות, בשל החזקת הקרקע או בשל לקיחת הרכוש באנגריא או רכישתו או בשל עשיית העבודה, הכל לפי הענין.

(2)

לצרכי סעיף זה, הרי אם באה דרישה להעמיד כל מקום באניה או באוירון לצרכי כל רשות, רואין אותה כלקיחת רכוש באנגריא.

3א.

זכות פנייה [תיקון: 1946]

מקום שהמציאה הרשות הלוקחת באנגרייה, או הרשות הרוכשת רכוש כל־שהוא שנלקח באנגרייה או שנרכש במסיבות כאלה שיש בהן כדי להקנות זכות בפיצויים לפי הפקודה, לשימושו של אדם כל־שהוא שאינו אותה רשות, ישלם אותו אדם – בהיעדר הסכם כל־שהוא עם הממשלה באותו עניין – לממשלה אותו סכום, בדרך פיצוי או בדרך השתתפות בהוצאות שבהן עמדה הממשלה ביחס ללקיחתו באנגרייה או לרכישתו של אותו רכוש, שיהיה עשוי להיות צודק מתוך התחשבות בכל המסיבות:

בתנאי שמקום שרכוש כל־שהוא שנלקח באנגרייה או שנרכש כאמור לעיל הומצא לשימושם של שני בני־אדם או יותר, שאינם הרשות הלוקחת באנגרייה או הרוכשת, בין בעת ובעונה אחת ובין בתקופות שונות, יחולק הסכום, שאותו צריכים לשלם בני־אדם אלה לפי הסעיף הזה, ביניהם באותו אופן העשוי להיות צודק.

4.

פיצויים בשל חזקה בקרקע

(1)

הפיצויים שישולמו עפ״י הפקודה הזאת בשל תפיסת חזקה בכל קרקע יהיו הסך הכולל של הסכומים הבאים, זאת אומרת,-

(א)

סכום השוה לדמי־החכירה שאפשר היה לקבל מחוכר המחזיק בקרקע, במשך התקופה שבה מוסיפין להחזיק באותה קרקע אגב השימוש בסמכויות לשעת חירום, עפ״י חוזה־חכירה שנחתם לפני התחלתה של אותה תקופה:

בתנאי שבענין קרקע שמשלמים עליה מס רכוש עירוני, רואין את דמי החכירה שהיה אפשר לקבל מחוכר כאמור לעיל כסכום שאינו עולה על סכום השוי השנתי של אותה קרקע כפי שהוערך בהתאם להוראות פקודת מס הרכוש העירוני, וכן

(ב)

סכום השוה לדמי התיקון של כל נזק שנגרם לקרקע במשך התקופה שבה מוסיפין להחזיק בקרקע כאמור לעיל (פרט לאותו שיעור התיקון שנעשה במשך אותה תקופה ע״י אדם הפועל בשם הממשלה), ואין מביאין בחשבון זה שום כליה ובליה הוגנות ושום נזק שנגרם עקב פעולות מלחמה, וכן

(ג)

כשהקרקע היא אדמה חקלאית, סכום השוה לסכום שאפשר היה לקבל מחוכר חדש, נוסף על דמי החכירה, בעד דברים שנעשו קודם לכן לשם עיבוד הקרקע ובעד זרעים, טיוב הקרקע, גידול תבואה ושאר דברים כיוצא בזה, עפ״י חוזה־חכירה שנחתם סמוך להחזקת הקרקע אגב שימוש בסמכויות לשעת חירום, וכן

(ד)

סכום השוה לסכום כל הוצאות שהוצאו בצדק, שלא מטעם הממשלה, כדי למלא אחר כל הוראות שניתנו בשם הממשלה בקשר להחזקת הקרקע:

בתנאי כי –

(I)

כשיבואו לחשב, לצרכי פסקא (א) של סעיף־קטן זה, את דמי החכירה שהיה אפשר לקבל בעד הקרקע, וכשיבואו לחשב, לצרכי פסקא (ג) של סעיף קטן זה, כל סכום שהיה אפשר לקבל מחוכר חדש נוסף על דמי החכירה, לא יביאו בחשבון כל השבחה במחירים שחלה כתוצאה משעת החירום, וכן

(II)

בעד נזק שנגרם לקרקע לא ישלמו, בתוקף פסקא (2) של סעיף־קטן זה סכום גדול משויה של הקרקע בזמן שבאו והחזיקו בה אגב השימוש בסמכויות לשעת חירום, ואין מביאין בחשבון כל השבחה בשויה שחלה כתוצאה משעת החירום.

(2)

כל פיצויים עפ״י פסקא (א) של הסעיף הקטן הקודם, רואים אותם כאילו מגיע זמן פרעונם מיום ליום במשך התקופה שבה מחזיקין בקרקע אגב שימוש בסמכויות לשעת חירום, ומחלקים אותם איפוא באופן יחסי לפי הזמן, ומשלמין אותם למי שהיה זכאי באותה שעה להחזיק בקרקע אלמלא באו והחזיקו בה אגב השימוש בסמכויות לשעת חירום, ואולם סעיף קטן זה אין כחו יפה עד כדי לחייב שהתשלומים ייפרעו בהפסקות של פחות משלשה חדשים.

(3)

כל פיצויים עפ״י פסקא (ב) של סעיף־קטן (1) של סעיף זה יגיע זמן פרעונם בסוף התקופה שבה החזיקו בקרקע אגב שימוש בסמכויות לשעת חירום, וישולמו למי שהוא בעל הקרקע באותה שעה.

(4)

כל פיצויים עפ״י פסקא (ג) לסעיף־קטן (1) של סעיף זה יגיע פרעונם בזמן שבו החזיקו בקרקע אגב שימוש בסמכויות לשעת חירום, וישולמו למי שהחזיק בקרקע סמוך לאותו הזמן.

(5)

כל פיצויים עפ״י פסקא (ד) לסעיף־קטן (1) של סעיף זה, יגיע פרעונם בזמן שהוצאו ההוצאות שבעדן משלמים את הפיצויים, וישולמו לאיש שעל ידו או בשמו הוצאו ההוצאות.

5.

פיצויים בעד עשיית עבודה בקרקע

(1)

פיצויים עפ״י פקודה זו בעד עשיית עבודה בקרקע לא ישולמו אלא אם הופחת השוי השנתי של הקרקע מחמת עשיית העבודה.

(2)

הפיצויים שיש לשלמם עפ״י פקודה זו בעד עשיית כל עבודה בקרקע יהיו מלכתחילה סכום שיחושב על יסוד ההפחתה שחלה בשוי השנתי של הקרקע ושיש ליחסה לעשיית העבודה, וישולמו בשיעורים רבע שנתיים, בסוף כל רבע שנה, למי שהיה זכאי באותה שעה להחזיק בקרקע.

כל פיצויים עפ״י סעיף־קטן זה, רואין אותם כאילו מגיע זמן פרעונם מיום ליום ויקציבום איפוא באופן יחסי לפי הזמן.

(3)

אם בכל עת שהיא, לאחר שחלה חובת תשלום פיצויים עפ״י הסך הקודם מחמת עשיית כל עבודה בקרקע, בא אדם הפועל בשם הממשלה והוא –

(א)

מחזיר את הקרקע, עד כמה שאפשר, למצב שהיתה נתונה בו אלמלא נעשתה בו העבודה, או

(ב)

מסר לאדם הזכאי באותה שעה להחזיק בקרקע הודעה בכתב על רצונו לסלק את ההתחייבויות לפיצויים ע״י שישלם, לא לפני תאריך שייקבע באותה הודעה, תשלום חד־פעמי בהתאם להוראות דלקמן של סעיף זה,

הרי התקופה שיש לשלם בעדה פיצויים עפ״י הסעיף־הקטן הקודם מחמת עשיית העבודה תבוא לקצה יום לפני היום שבו הושלמה החזרת הקרקע למצבה הנ״ל או יום לפני היום שנקבע באותה הודעה, הכל לפי הענין.

(4)

אם, בתוקף פעולתו של הס״ק האחרון ביחס לכל עבודה שנעשתה בקרקע באה לקצה התקופה שיש לשלם בעדה פיצויים עפ״י ס״ק (1) של סעיף זה מחמת עשיית העבודה, הרי אם מקץ התקופה האמורה נמצא ששויה של כל זכות או טובת־הנאה שהיתה אז לאדם בקרקע הוא פחות מן השוי שיכול היה להיות לה אלמלא נעשתה בה העבודה, משלמים לו בתורת פיצויים עפ״י פקודה זו סכום השוה לסכום ההפחתה הנ״ל בשויה של הזכות או טובת ההנאה; ורואים את הפיצויים הללו כאילו מגיע זמן־פרעונם מקץ התקופה האמורה.

(5)

בהקדם האפשרי לאחר החזרת קרקע למצבה הקודם או לאחר מסירת הודעה בהתאם לסעיף קטן (3) של סעיף זה, הרי האדם שביצע את ההחזרה או שמסר את ההודעה ידאג לכך שדבר־ההחזרה או שתוכן ההודעה, הכל לפי הענין, יפורסמו בצורה שתהא לדעתו הצורה המתאימה ביותר להודעת הדבר לאנשים הנוגעים בדבר.

(6)

כשיבואו להחליט לצרכי סעיף זה אם השוי השנתי של כל קרקע פחת מחמת עשיית העבודה בה וכשיבואו להעריך פיצויים עפ״י סעיף זה בעד עשיית עבודה בקרקע, מניחין שאי אפשר להחזיר את הקרקע למצב שהיתה נתונה בו אלמלא נעשתה העבודה.

(7)

לצרכי סעיף זה לא יביאו בחשבון כל ירידה או פחת בשוי שיש ליחסם רק לאבדן הנאה או נוחות.

(8)

שום פיצויים עפ״י סעיף זה לא ישולמו, ביחס לכל קרקע, בעד כל תקופה שבה החזיקו בקרקע מטעם הממשלה אגב השימוש בסמכויות לשעת חירום.

(9)

בסעיף זה –

(א)

הביטוי ”השוי השנתי“, ביחס לכל קרקע שמשלמים עליה מס רכוש עירוני, פירושו השוי השנתי של אותה קרקע כפי שהוערך בהתאם להוראות פקודת מס הרכוש העירוני, וביחס לכל קרקע אחרת פירושו דמי־החכירה שאפשר היה לקבלם בעד החכרת הקרקע משנה לשנה; וכן

(ב)

הביטוי ”ירידה בשוי השנתי“, פירושו, ביחס לעשיית עבודה בכל קרקע, שעור הירידה בסכום השוי השנתי של הקרקע לעומת מה שהיה יכול להיות אלמלא נעשתה העבודה.

6.

פיצויים בעד לקיחה באנגריא או בעד רכישה של ספינות, מרכבות ואוירונים

(1)

הפיצויים שיש לשלם עפ״י פקודה זו בעד לקיחה באנגריא של כל ספינה, מרכבה או אוירון יהיו הסך הכולל של הסכומים הבאים, זאת אומרת,-

(א)

סכום השוה לסכום שהיה אפשר לקבל מאדם תמורת השימוש בספינה או במרכבה או באוירון במשך תקופת האנגריא, עפ״י חוזה־שכירות שלפיו הוא מתחייב לשאת בהוצאות הביטוח, הכלכלה והנהיגה של הספינה או המרכבה או האוירון, וכן

(ב)

אם נערך הסכם בשם הממשלה שלפיו תהא נהיגת הספינה, המרכבה או האוירון במשך התקופה האמורה מסורה לאדם שאלמלא האנגריא היה זכאי להחזיק בספינה, במרכבה או באוירון או לאדם שהוא בעליהם, סכום השוה לסכום כל הוצאות שהוצאו בצורה הוגנת ע״י אותו אדם בקשר לכלכלתם ולנהיגתם של הספינה או המרכבה או האוירון במשך התקופה האמורה, פרט להוצאות שהובאו בחשבון לצרכי פסקא (א) של סעיף־קטן זה, וכן

(ג)

סכום השוה לדמי התיקון של כל נזק שנגרם במשך התקופה האמורה לספינה או למרכבה או לאוירון ושלא הביא לידי הרס גמור של הספינה או המרכבה או האוירון (פרט לתיקון שנעשה במשך אותה תקופה ע״י אדם הפועל בשם הממשלה), ואין מביאין בחשבון זה שום כליה ובליה הוגנות, וכן

(ד)

אם במשך תקופת האנגריא נהרסו לגמרי הספינה או המרכבה או האוירון, סכום השוה לשוי של הספינה או המרכבה או האוירון עובר לנזק שגרם להרס, וכן

(ה)

סכום השוה לסכום כל הוצאות שהוצאו בצדק שלא מטעם הממשלה, כדי למלא אחר כל הוראות שניתנו בשם הממשלה בקשר ללקיחה באנגריא:

בתנאי כי –

(I)

כשיבואו לחשב, לצרכי פסקא (א) של סעיף־קטן זה, את הסכום שאפשר היה לקבל בעד השימוש בכל ספינה, מרכבה או אוירון, לא יביאו בחשבון כל השבחה בערכם שחלה כתוצאה משעת החירום, וכן

(II)

אין לשלם, בתוקף סעיף קטן זה, כל פיצויים בעד הרס מרכבה או אוירון או בעד נזק שנגרם להם כתוצאה מפעולות מלחמה, אלא אם כן מוכיחין כי בשעה שנהרסו או ניזוקו המרכבה או האוירון, הוגדל במדה ניכרת חשש הסכנה להריסתם כתוצאה מפעולות מלחמה, דוקא מחמת שנלקחו באנגריא אגב השימוש בסמכויות לשעת חירום, וכן

(III)

אין לשלם פיצויים בעד כל נזק בתוקף פסקא (ג) של סעיף־קטן זה, אם חלה כבר חובת תשלום פיצויים בעד הוצאות שהוצאו לתיקון כל נזק בתוקף פסקא (ב) של סעיף־קטן זה.

(2)

כל פיצויים עפ״י פסקא (א) של הסעיף הקטן הקודם רואים אותם כאילו מגיע זמן פרעונם מיום ליום במשך התקופה שבה יהיו הספינה, המרכבה או האוירון לקוחים באנגריא אגב השימוש בסמכויות לשעת חירום, ומחלקים אותם איפוא באופן יחסי לפי הזמן, וישולמו לאדם שהוא בעל הספינה, המרכבה או האוירון בשעה שתשלום הפיצויים מגיע, ואולם אין כחו של סעיף־קטן זה יפה כדי לחייב סידור תשלומים בהפסקות של פחות מחודש ימים.

(3)

אם ביום שהגיע זמן פרעונם של פיצויים בתוקף פסקא (א) לסעיף־קטן (1) של סעיף זה היה אדם אחר זולת בעל האניה, המרכבה או האוירון זכאי, אלמלא האנגריא, להחזיק או להשתמש בהם בתוקף חוזה שכירות קיים, הרי רואין את האדם שקבל את הפיצויים כאילו קבלם בתורת נאמן מטעם האדם הנזכר לראשונה.

(4)

כל פיצויים עפ״י פסקא (ב) או פסקא (ה) של סעיף־קטן (1) לסעיף זה יגיע פרעונם בזמן שהוצאו ההוצאות שבעדן משלמים את הפיצויים, וישולמו לאדם שעל ידו או בשמו הוצאו ההוצאות, ואולם סעיף־קטן זה אין כחו יפה כדי לחייב סידור תשלומים בהפסקות של פחות מחודש ימים.

(5)

כל פיצויים עפ״י פסקא (ג) או פסקא (ד) של סעיף־קטן (1) לסעיף זה יגיע זמן פרעונם בסוף תקופת האנגריא ובהתחשב עם ההוראות הבאות של פקודה זו ישולמו לאדם שבאותה שעה הוא בעל הספינה, המרכבה או האוירון.

(6)

לצרכי סעיף־קטן (1) של סעיף זה, הביטוי ”הרס גמור“ יהא לו אותו הפירוש שניתן לו לצרכי החוק הדן בביטוח, ובהתאם לכך יפורש כאילו הוא כולל משמעות של הרס גמור; ומששולמו לאדם פיצויים שחל זמן פרעונם בתוקף פסקא (ד) של אותו סעיף־קטן בעד כל הרס, תהא לממשלה אותה הזכות לקבל לרשותה טובת־הנאה בכל מה ששרד מן הספינה, המרכבה או האוירון ותהיינה לה לגבי הספינה, המרכבה או האוירון אותן הזכויות והתקנות שהיו לה אילו שולמו הפיצויים ע״י הממשלה בתורת מבטח עפ״י חוזה המבטח אותו אדם נגד ההרס הנ״ל.

(7)

הפיצויים שיש לשלם עפ״י פקודה זו בעד רכישת כל ספינה, מרכבה או אוירון יהיו סכום השוה לשוים של הספינה, המרכבה או האוירון סמוך לרכישתם, ואין מביאין בחשבון כל השבחה שחלה בשוים כתוצאה משעת החירום, ובהתחשב עם ההוראות הבאות של פקודה זו ישולמו הפיצויים לאדם שבאותה שעה הוא בעל הספינה, המרכבה או האוירון.

לצרכי הערכת כל פיצויים עפ״י סעיף־קטן זה בעד רכישת כל ספינה, מרכבה או אוירון, לא יביאו בחשבון כל פיצויים עפ״י פסקא (א) או פסקא (ג) לסעיף־קטן (1) של סעיף זה שהיה צריך לשלמם בעד לקיחת הספינה, המרכבה או האוירון באנגריא.

(8)

אם נעשתה אחת הפעולות דלקמן בכל עת שהיא במשך התקופה שבה היו הספינה, המרכבה או האוירון לקוחים באנגריא בשם הממשלה אגב השימוש בסמכויות לשעת חירום –

(א)

נמסרה הודעה בכתב ע״י אדם הפועל בשם הממשלה לבעל הספינה, המרכבה או האוירון האומרת כי ינהגו בהם כאילו נרכשו מטעם הממשלה, או

(ב)

נמכרו הספינה, המרכבה או האוירון בשם הממשלה,

הרי לצרכי סעיף זה, רואין את הספינה, המרכבה או האוירון כאילו נרכשו בשם הממשלה אגב השימוש בסמכויות לשעת חירום, סמוך לתאריך שבו נמסרה ההודעה הנ״ל או שבו נמכרו הספינה, המרכבה או האוירון, הכל לפי הענין, ורואין את תקופת האנגריא כאילו נסתיימה בזמן שבו רואין את רכישת הספינה, המרכבה או האוירון כמבוצעת בתוקף סעיף־קטן זה.

(9)

אם בוצעה מכירת כל ספינה, מרכבה או אוירון כמוזכר בפסקא (ב) של הסעיף הקטן הקודם, הרי האדם שביצע את המכירה ימסור, בהקדם האפשרי לאחר כך, הודעה בכתב על המכירה לאדם שאלמלא המכירה היה באותה שעה בעל הספינה, מרכבה או האוירון.

7.

פיצויים בעד תפיסת מקום באניות ובאוירונים

(1)

הפיצויים שישולמו עפ״י פקודה זו בעד דרישה להעמיד לצרכי כל רשות מקום באניה או באוירון יהיו הסך הכולל של הסכומים הבאים, זאת אומרת,-

(א)

סכום השוה לסכום שהיה אפשר לקבלו תמורת השימוש במקום הנ״ל במשך התקופה שבה הועמד המקום הנ״ל לצרכי הרשות בתוקף הדרישה הנ״ל, ואין מביאין בחשבון זה כל השבחה שחלה במחירים כתוצאה משעת החירום, וכן

(ב)

סכום השוה לסכום כל הוצאות שהוצאו בצדק, שלא מטעם הממשלה, כדי למלא אחרי כל הוראות שניתנו בשם הממשלה בקשר לדרישה הנ״ל.

(2)

כל פיצויים עפ״י פסקא (א) של הסעיף־הקטן הקודם יראו אותם כאילו מגיע זמן פרעונם מיום ליום במשך התקופה שבה הועמד המקום באניה או באוירון לצרכי הרשות בהתאם לדרישה הנ״ל, ומחלקים אותם איפוא באופן יחסי לפי הזמן, וישולמו לאדם שהוא בעל האניה או האוירון בשעה שמגיע פרעון הפיצויים, ואולם אין כחו של סעיף־קטן זה יפה עד כדי לחייב סילוק כל תשלום לפני גמר התקופה האמורה.

(3)

אם ביום שהגיע זמן פרעונם של פיצויים בתוקף פסקא (א) לסעיף־קטן (1) של סעיף זה, היה אדם אחר זולת בעל האניה או בעל האוירון זכאי, בתוקף חוזה־שכירות קיים, להחזיק או להשתמש באניה או באוירון או היה זכאי, בתוקף חוזה קיים, להשתמש במקום שבאניה או באוירון אלמלא הדרישה שבעדה משלמים את הפיצויים, הרי רואין את האדם המקבל את הפיצויים כאילו קבלם בתורת נאמן מטעם האדם הנזכר לראשונה.

(4)

כל פיצויים עפ״י פסקא (ב) לסעיף־קטן (1) של סעיף זה יגיע זמן פרעונם בזמן שהוצאו ההוצאות שבעדן משלמים את הפיצויים וישולמו לאדם שעל ידו או בשמו הוצאו ההוצאות.

8.

פיצויים בעד לקיחה אנגריא או בעד רכישה של סחורה, פרט לספינות, למרכבות ולאוירונים [תיקון: 1946]

(1)

בהתחשב עם הוראות הסעיף הקטן הבא, הרי הפיצויים שיש לשלמם עפ״י פקודה זו בעד הלקיחה באנגריא או בעד הרכישה של כל סחורה יהיו סכום השוה למחיר שהיה אפשר לו לאדם, שהיה בעל הסחורה סמוך ללקיחתה באנגריא או לרכישתה, לקבלו בעד מכירת הסחורה באותו זמן, ומביאין בחשבון את מצב הסחורה באותה שעה ואין מביאין בחשבון כל השבחה שחלה במחיר הסחורה כתוצאה משעת החירום.

(2)

כל פיצויים עפ״י הסעיף־הקטן הקודם יהיו כדלקמן:–

(א)

כשהאדם שהיה בעל הסחורה סמוך ללקיחתה באנגריא או לרכישתה הוא האדם שייצר את הסחורה על מנת למכרה, לא יעלו הפיצויים על הסכום הכולל של –

(I)

ההוצאות שהוצאו בצדק ע״י אותו אדם בייצור הסחורה, וכן

(II)

הריוח שהיה אפשר לו לקבל אילו מכר את הסחורה סמוך ללקיחתה באנגריא או לרכישתה, או

(ב)

כשהאדם שהיה בעל הסחורה סמוך ללקיחתה באנגריא או לרכישתה איננו מייצר הסחורה והוא קנה אותה על מנת למכרה, לא יעלו הפיצויים על הסכום הכולל של –

(I)

המחיר שיכול היה בצדק לשלמו בעד הסחורה בשעה שקנה אותה, וכן

(II)

הריוח שהיה אפשר לו לקבל אילו מכר את הסחורה סמוך ללקיחתה באנגריא או לרכישתה,-

וכשיבואו להעריך פיצויים בכל מקרה אחר לא יביאו בחשבון כל ריוח שהיה אפשר לקבל ממכירת הסחורה:

בתנאי שאם בשעה שאיזו סחורה נלקחה באנגריא או נרכשה בשם הממשלה היה המחיר או המחיר המקסימלי שבו מותר למכור את הסחורה קבוע בחוק, לא יפורש סעיף־קטן זה כאילו הוא מרשה לקבוע, בתורת פיצויים עפ״י הסעיף־הקטן הקודם בעד הלקיחה באנגריא או הרכישה, כל סכום העולה על אותו מחיר או על אותו מחיר מקסימלי, הכל לפי הענין.

כל מקום בהוראות דלעיל של סעיף־קטן זה שמדובר בו על אדם שייצר את הסחורה על מנת למכרה וכל מקום שמדובר בו על מייצר הסחורה, יפורש כאילו הוא כולל את בא כוחו האישי או כל אדם המנהל את העסק כיורש זכותו בתוקף כל העברה או מסירה עפ״י החוק.

(3)

הפיצויים שיש לשלמם עפ״י פקודה זו בעד לקיחת כל סחורה באנגריא או בעד רכישתה יהיו כוללים סכום השוה לסכום כל הוצאות שהוצאו בצדק, שלא בשם הממשלה, כדי למלא אחר כל הוראות שניתנו בשם הממשלה בקשר ללקיחתה באנגריא או לרכישתה של הסחורה.

(4)

כל פיצויים עפ״י סעיף־קטן (1) של סעיף זה יגיע פרעונם בשעת לקיחתה באנגריא או רכישתה של הסחורה, ובהתחשב עם ההוראות הבאות של פקודה זו ישולמו לאדם שהוא בעל הסחורה באותה שעה.

(5)

כל פיצויים עפ״י סעיף־קטן (3) של סעיף זה יגיע פרעונם בשעה שהוצאו ההוצאות שבעדן משלמים את הפיצויים, וישולמו לאדם שעל ידו או בשמו הוצאו ההוצאות.

(6)

מתוך כפיפות להסכם כל־שהוא בין הממשלה ובין בעל סחורות כל־שהן, שאליהם מתייחס סעיף־קטן זה, מקום –

(א)

שנלקחו סחורות כל־שהן באנגרייה לפני תחילת תקפה של פקודת 1946, ואותה לקיחה באנגרייה עומדת בתקפה בתאריך תחילת תקפה של הפקודה ההיא, או

(ב)

שבתאריך תחילת תקפה של אותה פקודה, או לאחריה, נלקחו סחורות כל־שהן באנגרייה,

באותן מסיבות, שיש בהן כדי להקנות זכות בפיצויים לפי הסעיף הזה, יהיו רואין את הבעלות על אותן סחורות כאילו הוקנתה לממשלה או תוקנה לממשלה, הכול לפי העניין, החל מזמן הלקיחה באנגרייה, משוחררות מכל משכנתה, משכון, שעבוד או חיוב אחר כיוצא באלה.

8א.

פיצויים בגין לקיחתן של סחורות מסויימות באנגרייה [תיקון: 1946]

למרות כל דבר הכלול בסעיף 8, מקום שנלקחו סחורות כל־שהן באנגרייה בזמן כל־שהוא לפני תחילת תקפה של פקודת 1946, ולפני תחילת תקפה של הפקודה ההיא הוחזרו אותן סחורות לאדם, שממנו נלקחו באנגרייה, או לבעליהם של אותן סחורות, תהיה מידת הפיצויים, שיהיו עשויים להיות משתלמים לפי הפקודה הזאת בגין אותה לקיחה באנגרייה, ויהיו רואים אותה כאילו היתה תמיד, אותה מידה עצמה שנקבעה בסעיפים־קטנים (1) עד (6) של סעיף 6 בגין לקיחה באנגרייה של אניות, כלי־רכב או אוירונים:

בתנאי שקביעותיו של הסעיף הזה לא תפגענה בפעולתו של הסכם כל־שהוא על תשלום כל־שהוא (בין בדרך פיצויים ובין באופן אחר) בגין כל לקיחה כזאת באנגרייה כנ״ל.

בתי דין לישוב סכסוכים

9.

ישוב תביעות ע״י בתי דין באין הסכם [תיקון: תש״י־2]

כל מחלוקת בשאלה אם יש לשלם פיצויים עפ״י פקודה זו או בשאלת סכום הפיצויים שיש לשלמם כאמור לעיל תובא, לכשאין הסכם, להחלטתו של בית הדין המתאים שיורכב עפ״י ההוראות דלקמן שבפקודה זו.

10.

הרכב בתי הדין [תיקון: 1944, 1946, תש״ח, תש״ח־2, תש״י־2]

(1)

לצורך ישוב סכסוכים בשאלת תשלום פיצויים לפי פקודה זו בעד לקיחתן באנגריא או רכישתן של ספינות או בעד תפיסת מקום בהן, יוקם בית דין לעניני תביעות אניות (שייקרא מכאן ולהלן ”בית דין לעניני אניות“) שיהא מורכב מנשיא ומשני חברים אחרים שימונו ע״י נשיא בית המשפט העליון [במקור: זקן השופטים].

(2)

שני חברים של בית הדין יהיו שופטים של בית משפט מחוזי ואחד מהם, [במקור: שיהא שופט בריטי,] ישמש כנשיא, והחבר השלישי של בית הדין יהא אדם שיש לו, לדעת נשיא בית המשפט העליון [במקור: זקן השופטים], ההכשרות המתאימות.

(3)

לתכלית הכרעה בדבר תשלום פיצויים, לפי הפקודה הזאת, בסכסוכים שאינם סכסוכים הצריכים להיות מוכרעים בבית־דין של ספינות מכוח תקפן של קביעותיה הקודמות של הפקודה הזאת, יהיה בית־דין כללי לתביעות (הקרוי להלן ”בית־הדין הכללי“).

(4)

בית־הדין הכללי יהיה מורכב מרשימת מועמדים הראויים להיות חברים, שימנם שר המשפטים, ואחד או יותר מהם ימנם שר המשפטים ליושב־ראש או ליושבי־ראש של בית־הדין הכללי.

(5)

לשם טיפול בסכסוך כל־שהוא (לרבות כל סכסוך שהחל להתברר לפני תחילת תקפה של פקודת 1946) יהיה בית־הדין הכללי מורכב מיושב־ראש של אותו בית־דין:

בתנאי שיהיה שר המשפטים רשאי להורות – בין בדרך־כלל ובין בגין כל מקרה מיוחד או סוג מיוחד של מקרים – שיהיה בית־הדין הכללי מורכב מיושב־ראש שישב לדין עם חבר אחד או חברים אחדים של אותו בית־דין; במקרה כזה יבחר יושב־ראש בית־הדין הכללי באותו חבר או באותם חברים:

ובתנאי נוסף שלמרות כל הוראה רשאי בית־הדין הכללי – מקום שלפני בירור סכסוך כל־שהוא שהועבר לבית־הדין הכללי, הודיעו הצדדים שבאותו סכסוך, בהודעה בכתב שנמסרה לרשם של בית־הדין הכללי, על הסכמתם לדבר – להיות מורכב, לתכלית הכרעה בסכסוך ההוא, רק מחבר אחד של בית־הדין הכללי.

(6)

[במקור ס״ק (4)] ממשלת ישראל תשלם –

(א)

לכל חבר של בית דין שיוקם עפ״י פקודה זו אותו שכר (לכשישולם שכר) שיקבע שר המשפטים לגבי אותו חבר, וכן

(ב)

את הסכומים הדרושים לכיסוי הוצאות בתי הדין שהוקמו עפ״י פקודה זו, ששר המשפטים יאשרן.

11.

סמכויות־לוי של בתי דין [תיקון: תש״ח, תש״ח־2]

(1)

כל בית דין מבתי הדין שהוקמו עפ״י פקודה זו יהיו לו הסמכויות דלקמן, דהיינו:–

(א)

להתקין תקנות הקובעות את הפרוצדורה של מסירת הודעה על התביעות, הגשתן ובירורן וכל ענינים אחרים הכרוכים בכך. תקנות שהתקין בית דין לעניני אניות טעונות הסכמת שר המשפטים [במקור: זקן השופטים], ותקנות שהתקין בית דין כללי טעונות הסכמת שר המשפטים;

(ב)

לצוות אנשים להופיע ולהעיד, ולהראות ולגלות מסמכים ולהעמידם לעיון כדרך שנוהגים במשפטים המתבררים בבית משפט מחוזי;

(ג)

לפסוק ולהעריך, או לצוות להעריך, אותם סכומים בתורת הוצאות־משפט שבית הדין ימצאם לצודקים לפי הכרעת דעתו, וביחוד לפסוק הוצאות־משפט לתובע שהפסיד בדינו כשבית הדין מוצא כי פסק כזה הוא מוצדק לפי מהותה של התביעה שהוגשה;

(ד)

להזקק לעזרת יועץ־מומחה לדבר או יועצים־מומחים לדבר ולברר כל תביעה, כולה או מקצתה, בעזרתם של יועצים אלה;

(ה)

למנות מומחה או מומחים על מנת להגיש דין וחשבון על כל ענין שהוא חשוב לבירורה של כל תביעה;

(ו)

לקבוע, בהתחשב עם אישורו של שר המשפטים, את השכר, לכשיש לשלם שכר, שישולם ליועצים או למומחים האלה.

פורסמו תקנות הפרוצדורה בפני בית הדין הכללי לפיצויים (הגנה), 1941.

פורסמו תקנות בית הדין לספנות בנידון פצויים (הגנה), 1941.

(2)

בתקנות שיותקנו בהתאם לפסקא (א) של הס״ק הקודם מותר לקבוע הוראות המרשות לבית דין להביא בחשבון כל ענין שבעיני בית הדין הוא שייך לנושא החקירה שלפניו, ואפילו אם הענין איננו כשר להתקבל כעדות עפ״י החוק הדן בעדות.

11א.

ערעורים [תיקון: תש״י־2]

(1)

החלטה של בית דין לעניני אניות או של בית הדין הכללי לפי פקודה זו ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון.

(2)

הוראת חלק ל״א לתקנות הפרוצדורה האזרחית, 1938, יחולו, בתיאומים שהענין מחייבם, על ערעור לפי סעיף קטן (1), כאילו היה ערעור על פסק־דין של בית משפט מחוזי כבית משפט בדרגה ראשונה.

הוראות כלליות ומשלימות

12.

הגבלת מועד לתביעות פיצויים

לא יעיינו בשום תביעה לפיצויים עפ״י פקודה זו אלא אם כן נמסרה לרשות הקבועה הודעה על התביעה, בטופס ובצורה שייקבעו, תוך ששה חדשים או תוך מועד ארוך יותר שיתיר בית הדין לעניני אניות או בית הדין הכללי (הכל לפי הענין) אם בדרך כלל ואם ביחס לכל תביעה מיוחדת או לכל סוג מיוחד של תביעות, ובכל מקרה יתחיל המועד עם התאריך שבו הגיע זמן פרעון הפיצויים או עם תאריך חקיקתה של הפקודה הזאת, הכל לפי התאריך המאוחר יותר.

12א.

פיצויים המשתלמים אם חדל התובע מלמלא אחר הודעה למסור סכסוך לבית־דין [תיקון: 1946, 1947]

מקום שבהמשך להודעה כל־שהיא על תביעת פיצויים לפי הפקודה הזאת, שניתנה למחלקה הממשלתית או לרשות הצבאית הנוגעת בישובה של אותה תביעה (הקרוייה להלן ”הרשות“) בהתאם לסעיף 12 או 14, או – מקום שלא ניתנה הודעה כזאת על תביעה בהתאם לסעיפים האמורים – הציעה הרשות בכתב לתובע – לאחר תחילת תקפה של פקודת 1946 – לשלם לו ללא־תנאים סך כל־שהוא (לרבות כל סך העשוי להשתלם לעתים מזומנות) כפיצויים, ובמשך שלושה חדשים למן קבלת אותה הצעה לא קיבל אותה התובע ולא מסר את העניין לבית־הדין לספנות או לבית־הדין הכללי (הכול לפי העניין) כסכסוך הטעון הכרעה לפי הפקודה הזאת, רשאית הרשות למסור לתובע הודעה בכתב שבו תדרוש ממנו למסור את העניין לבית־הדין לספנות או לבית־הדין הכללי (הכול לפי העניין) כסכסוך הטעון הכרעה לפי הפקודה הזאת, ואם חדל התובע מלמלא אחר אותה הודעה במשך שלושה חדשים למן מסירתה, כי אז יהיו רואים את הסך, שהציעתהו הרשות כנ״ל, כאילו הסכימו עליו התובע והממשלה שהוא יהיה הפיצויים המשתלמים לתובע לפי הפקודה הזאת, אלא־אם יושב בעצם הסכסוך בינתיים, מתוך הסכם בין התובע ובין הממשלה.

כדי להסיר ספקות, מכריזים בזה כי לצרכי הסעיף הזה, לא יהיו רואים הצעה כהצעה מותנית, אך ורק בגלל היותה ערוכה מתוך כפיפות להבאתם בחשבון או החזרת־תשלומם של מפרעה כל־שהיא או תשלום אחר, שניתנו בגין הפיצויים.

13.

מקרים ידועים שאין לשלם בהם פיצויים עפ״י פקודה זו

(1)

שום אדם לא יהא זכאי, בתוקף פקודה זו, לפיצויים מחמת רכישת כל מטבעות זהב או נירות־ערך מטעם הממשלה, או מחמת זה שהשתלטו מטעם הממשלה על כל מפעל של מסילת־ברזל או על כל מפעל המתנהל ע״י אדם המנהל מפעל של מסילת־ברזל, או על כל חלק של מפעל כנ״ל.

(2)

לא ישולמו פיצויים, בתוקף פקודה זו, לשום אדם בעד הרס של רכוש או נזק ברכוש, אם היה אותו אדם זכאי – ועד למדה שהיה זכאי – גם בלי הוראות פקודה זו, לגבות כל סכום בתורת דמי נזק או פיצויים בעד אותו הרס או אותו נזק, או אם, בשעה שאירע ההרס או הנזק, היה נדרש עפ״י כל חוזה עם הממשלה, להיות מבוטח נגד ההרס או הנזק.

14.

הוראות בענין רכוש הכפוף לחוזי קניה־בדרך־שכירות

כל אימת שעפ״י ההוראות הקודמות של פקודה זו יש לשלם פיצויים בעד לקיחתו באנגריא או בעד רכישתו של רכוש לאדם שהוא בעל הרכוש סמוך ללקיחתו באנגריא או לרכישתו ואותו רכוש נמצא אז בחזקתו של אדם אחר בתוקף חוזה־קניה־בדרך־שכירות, הרי רשאי אותו אדם אחר, בהודעה שימסור לרשות הקבועה, בטופס ובצורה שייקבעו ובתוך המועד שהוגבל בפקודה זו לגבי הגשת תביעת פיצויים ע״י בעל הרכוש, לתבוע שיקצבו לו אותו חלק מן הפיצויים שיפרט בתביעתו, ואם לא באו הצדדים לכלל הסכם ביניהם, תובא תביעתו של אותו אדם אחר לפני בית הדין שהוקם עפ״י פקודה זו ואשר יש לו שיפוט בענין כל תביעה כזאת מצד בעל הרכוש, ואותו בית דין יהא אז רשאי לחלק את הפיצויים בין בעל הרכוש ובין האדם האחר באופן שיישר בעיניו.

15.

הוראות בענין רכוש הנתון במשכנתא

כל אימת שמשלמים סכום כסף בתורת פיצויים עפ״י כל הוראות מהוראות פקודה זו המחייבות תשלום פיצויים לבעל רכוש, הרי אם בשעה שחלה חובת תשלום הפיצויים היה הרכוש כפוף לכל משכנתא, ערבון, שעבוד או לכל התחייבות אחרת כיוצא בזה, רואין הסכום ששולם כאמור לעיל כלול במשכנתא, בערבון, בשעבוד או בהתחייבות האחרת.

16.

פיצויים שיש לשלמם בלעדי פקודה זו

הוראות פקודה זו לא תפגענה בכל הסכם לתשלום (אם בדרך פיצויים או בדרך אחרת) בעד עשיית כל דבר מטעם הממשלה אגב השימוש בסמכויות לשעת חירום; אלא שאם בלעדי סעיף זה היו מגיעים פיצויים בעד עשיית כל דבר כנ״ל גם עפ״י פקודה זו וגם עפ״י כל פקודה או תקנה או חוק אחרים, הרי בהתחשב עם כל הסכם כנ״ל ישולמו הפיצויים בהתאם לפקודה זו ולא באופן אחר.

17.

מסירת הודעות [תיקון: 1946]

כל הודעה, שלפי הפקודה הזאת נדרש או הורשה למסרה לאדם כל־שהוא, אפשר יהיה למסרה באמצעות הדואר למקום מגוריו או עסקיו הרגיל הנודע לאחרונה של אותו אדם או בא־כוחו המורשה כהלכה או – במקרה של תובע פיצויים – לפי כתבתו של התובע הרשומה בהודעת התביעה שלו, או לפי כתבתו של עורך־הדין שלו (אם יש כזה בנמצא), הרשומה כן, או שאפשר למסרה לאותו אדם או לבא־כוחו או לעורך־דין שלו (אם יש כזה בנמצא) באופן אישי.

18.

סמכות שר המשפטים להתקין תקנות [תיקון: תש״ח]

רשאי שר המשפטים להתקין תקנות כלליות לביצוע הוראות פקודה זו.

---

8 ביוני, 1940.

• הרולד מקמיכאל
  נציב עליון

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.