פקודת העדה הדתית (המרה) מתוך

פקודת העדה הדתית (המרה)

פקודה הקובעת הוראות בענין מסירת הודעה על המרת עדה דתית.

חא״י כרך ב׳ פרק קכ״ז, עמ׳ 1269; ע״ר 1947, תוס׳ 1, 121; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1; ע״ר תש״ח, 22; ס״ח תשכ״ד, 80.

הואיל וכדי לישב שאלות־שפוט בעניני המצב האישי של אדם הממיר את עדתו הדתית, רצוי להורות הוראות בדבר מסירת הודעה על המרות כאלו:

לפיכך, מחוקק בזה הנציב העליון, בעצתה של המועצה הפלשתינאיית (א״י) לאמור:–

מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה, בכל מקום בו נאמר ”מושל המחוז“ ייקרא מעתה ”הממונה על המחוז“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר הדתות (ע״ר תש״ח, 22). סמכויות השר לעניני דתות הועברו לראש הממשלה (י״פ תשס״ד, 1643). סמכויות ראש הממשלה בנושאי המרות דת שאינן גיור הועברו לשר המשפטים (י״פ תשס״ה, 3280). סמכויות ראש הממשלה בנושאי גיור הועברו לשר לשירותי דת (י״פ תשע״ג, 5336). סמכויות השר לשירותי דת בנושאי גיור הועברו לראש הממשלה (י״פ תשע״ה, 7608). לפי חוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז), תשכ״ד–1964, הסמכויות והתפקידים שנתייחדו לממונה על המחוז בפקודה זו יהיו מעתה נתונים לאדם שימנה לכך שר הדתות מבין עובדי משרדו והוא יבוא במקומם לכל ענין שבפקודה זו, אולם רשאי שר הדתות בהסכמת שר הפנים, לקבוע כי התפקידים האמורים יהיו נתונים לממונה על המחוז.

1.

השם הקצר

פקודה זו תיקרא ”פקודת העדה הדתית (המרה)“.

2.

הפרוצידורה עם המרת עדה בעדה [תיקון: 1947, תש״ח]

(1)

אדם שהמיר את עדתו הדתית ורוצה כי תינתן נפקות חוקית לאותה המרה, יקבל מאת ראש העדה הדתית שאליה נספח, או מאת האדם שמינהו או הכיר בו ראשה של אותה העדה הדתית כראשו המקומי של סניף אותה העדה הדתית בשטח שבו הוא יושב, תעודת־אישור, המעידה שנתקבל אל אותה העדה הדתית, ויודיע את העובדה לממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] במחוז שבו הוא יושב.

(2)

משתנוח דעתו של הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] בדבר זיהותו של המבקש ומשתוראה לו תעודת־האישור, שעליה מרמז סעיף־קטן (1), ירשום את דבר המרת העדה, ויתן למבקש תעודת־אישור על אותו רישום.

(3)

הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] ישלח העתק של תעודת־האישור על אותו רישום לראשה של העדה הדתית שאליה נספח המבקש, וכן לראשה של העדה הדתית, שעמה היה המבקש נמנה קודם לכן.

3.

הגבלות בנידון המרת דתם של אנשים פחותים מבני שמונה עשרה שנה [תיקון: תש״ח]

(1)

מי שהמיר את עדתו ולא מלאו לו שמונה עשרה שנה אין תוקף להמרתו אלא אם כן נתקבלה הסכמתו של אחד מהורי האדם או הסכמת אפוטרופסו והודיעו על הסכמה זאת לממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז].

(2)

אם קיים ספק בנוגע לגילו של האדם, תהא ההחלטה בענין זה מסורה לממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] שבמחוז מגוריו של המבקש, לאחר שימלך בדעת הרשות הדתית המקומית של אותה העדה שהמבקש רוצה לעזבה.

4.

המרת עדה לא תפגע בהתחייבויות קודמות [תיקון: תש״ח]

(1)

דבר המרת העדה שנרשם כחוק עפ״י פקודה זו לא יפגע בשום התחייבות שהיתה חלה על המומר לפני שהממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] רשם את דבר המרתו.

(2)

למרות כל המרת־עדה, יוסיף השיפוט בעניני נשואין, גיטין ומזונות להיות ביד אותו בית משפט ששפט בענינים אלה לפני ההמרה, אלא אם כן נעשו גם הבעל וגם אשתו חברים לעדה דתית אחרת.

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.