לדלג לתוכן

פקודת אניות סוחר (טלגרף אלחוט)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פקודת אניות סוחר (טלגרף אלחוט) מתוך ספר החוקים הפתוח

פקודת אניות סוחר (טלגרף אלחוט), 1937

פקודה הקובעת הוראות בענין טלגרף אלחוט באניות


הנציב העליון לפלשתינה (א״י) מחוקק בזה בעצתה של המועצה הפלשתינאית (א״י) לאמור:–


מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר התחבורה (ע״ר תש״ח, 22). לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי פקודת הנמלים (תיקון), תש״ט–1949, בכל מקום שכתוב בו ”פקודת החופים“ קרי ”פקודת הנמלים“. לפי סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“.


השם הקצר
פקודה זו תקרא פקודת אניות סוחר (טלגרף אלחוט), 1937.
דרישות טלגרף האלחוט [תיקון: תש״ח, תש״ט]
(1)
הוראות פקודה זו תחולנה על אניות המפליגות בים מן הסוגים המפורטים בתוספת לפקודה זו שנרשמו בישראל בהתאם להוראות פקודת הנמלים או בהתאם להוראות כל פקודה הנוהגת באותה שעה והקובעת הוראות בענין רישום אניות בישראל.
(2)
כל אניה שפקודה זו חלה עליה צריך שתהא מצויידת במיתקן טלגרף אלחוט ותהא מנהלת שירות טלגרף־אלחוט שיהא מספיק לפחות לשם קיום התקנות שהותקנו לצורך זה עפ״י פקודה זו, ויהיו בה לפחות מכונן אחד וצופה אחד מוסמכים או יותר ממכונן אחד וצופה אחד מוסמכים בהתאם לאותן תקנות.
מנוי פקידים [תיקון: תש״ח, תש״ט־2]
רשאי שר התחבורה למנות מזמן לזמן במודעה שתתפרסם ברשומות אדם מתאים וראוי או בני אדם מתאימים וראויים כדי לעזור או ליתן עצת־מומחה בענין ההוצאה לפועל של פקודה זו.
עונשין [תיקון: תש״ח־2]
אניה שפקודה זו חלה עליה, ואינה ממלאה אחרי הוראות פקודה זו, יאשם רב־חובלה או בעליה בעברה, ויהא צפוי למאסר שלשה חדשים או לקנס של חמשים לירות או לשני העונשים כאחד, ועל עברה שניה או על עברה שלאחריה – למאסר ששה חדשים או לקנס של מאה לירות או לשני העונשים כאחד.
תקנות [תיקון: תש״ח]
רשאי שר התחבורה להתקין תקנות:–
(א)
הקובעות את טיבו של המיתקן של טלגרף האלחוט שיחזיקו באניות;
(ב)
הקובעות את השירותים שיתנהלו באניה וכן את מספרם, דרגתם והכשרתם של המכוננים והצופים שימצאו באניה;
(ג)
הפוטרות כל אניה או סוגים של אניות מהוראות פקודה זו אם סבור שר התחבורה כי בהתחשב עם מהותן של הנסיעות שאניות אלה נוסעות או בהתחשב עם מסיבות אחרות של הענין אין צורך ואין טעם להוראה בענין ציודן של האניות במיתקן טלגרף אלחוט;
(ד)
לצורך מתן תוקף להוראות פקודה זו בדרך כלל.

התוספת

סוג I – אניות נוסעים בנות טונז׳ ברוטו של 3,000 טון או יותר מזה ואניות משא בנות טונז׳ ברוטו של יותר מ־5,500 טון.
סוג II – אניות נוסעים בנות טונז׳ ברוטו של פחות מ־3,000 טון ואניות משא בנות טונז׳ ברוטו של 3,000 טון או יותר מזה, אך לא יותר מ־5,500 טון טונאז׳ ברוטו.
סוג III – אניות משא בנות טונז׳ ברוטו של 1,600 טון או יותר מזה אך פחות מ־3,000 טון טונז׳ ברוטו.


19 באוגוסט, 1937.
  • א. ג. ווקאפ
    נציב עליון
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.