לדלג לתוכן

פני יהושע/שבת/פרק יב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

הבונה פרק יב

אמר שמואל המצדד את האבן חייב מיתיבי אחד נותן את האבן וכו' ולטעמיך אימא סיפא ר' יוסי אומר וכו' וכתבו התוס' דלא גרסינן ר"י אומר אבל מפרש"י נראה דגרסינן לה ועיין בחידושי הרשב"א מ"ש בזה לקיים הגירסא בשם הרמב"ן ז"ל ועיין ג"כ בספר מג"ש למ"ז ז"ל ולענ"ד נראה ג"כ לקיים גירסת רש"י דשפיר גרסינן ר"י אומר ואפ"ה לא משמע ליה לתלמודא לאוקמי כתנאי ולמימר דר' יוסי פליג דא"כ הו"ל למיתני סתמא רבי יוסי אומר הנותן את האבן חייב דלמאי דלא משמע ליה השתא הך מלתא דתלתא בניני הוו א"כ האי נותן את האבן ע"כ היינו משום מצדד דאל"כ לא שייך לומר נותן את הטיט וא"כ שפיר קאמר ולטעמיך להוכיח דתלתא בניני הוו כן נ"ל ודו"ק:

שם עייל שופתא בקופינא דמרא רב אמר משום בונה וכו' וכתבו התוספות דאע"ג דקי"ל אין בנין בכלים אפ"ה בבנין גמור כו"ע מודו לפ"ז משמע דשמואל דאמר משום מכה בפטיש לית ליה הך סברא וכמו כן כתב הרשב"א ז"ל בשם יש מפרשים ע"ש באריכות מיהו כבר כתבתי לעיל בפרק כלל גדול דף ע"ד ע"ב גבי האי מאן דעביד חביתא דלכאורה אין סברא לומר דשום תנא או אמורא יסבור דאין בנין אפילו בכלי גמור שהרי אין לנו מלאכה חשובה גדולה מזו של עשיית הכלים ובמשכן נמי אשכחן דהך מלאכה דעשיית ארון ושלחן ומנורה ומזבח חשיבי טובא אלא דבהך סברא גופא פליגי רב ושמואל היכא שתחלת המלאכה וגמר מלאכה באין כאחת אי מחייב בהו משום בונה לחוד או משום מכה בפטיש לחוד דאפשר דדוקא היכא דבתחלת מלאכה חזיין לעיקר מלתיה אלא שאח"כ חוזר ומייפהו או מרחיבו הוא דשייך ביה הנך תרי חיובי מעיקרא משום בונה ולבסוף משום מכה בפטיש וכה"ג אשכחן בכלי משכן משא"כ היכא שתחלתו וגמרו באין כאחד שפיר שייך הך פלוגתא דרב ושמואל דהכא כנ"ל ובזה נתיישב כמה דקדוקים בשמעתין:


בתוס' בד"ה לא צריכא דעביד בארעא דחבריה פי' בערוך וכו' עס"ה. כבר כתבתי בזה בכמה דוכתי בחידושי כתובות בסוגיא דפתח פתוח ולעיל בפרק כירה בסוגיא דמיחם שפינהו ע"ש:


בגמרא אלא סתום ועשאו פתוח גרועי קא מגרע ליה דאר"י ואיתימא רחב"א מנצפ"ך צופים אמרום. כבר הארכתי בזה בלשון התוס' ברפ"ק דמגילה ע"ש ותמצא נחת: