משנה ערכין ט ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת ערכין · פרק ט · משנה ז | >>
בתי החצרים, נותנים להם כח היפה שבבתי ערי חומה וכח היפה שבשדות -- נגאלין[1] מיד, ונגאלין כל שנים עשר חדש כבתים, ויוצאים ביובל כ ובגרעון כסף כשדות.
ואלו הן בתי חצרים: שתי חצרות של שני שני בתים, אף על פי שמוקפין חומה מימות יהושע בן נון, הרי אלו כבתי חצרים.
משנה מנוקדת
בָּתֵּי הַחֲצֵרִים,
- נוֹתְנִים לָהֶם כֹּחַ הַיָּפֶה שֶׁבְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה,
- וְכֹחַ הַיָּפֶה שֶׁבַּשָּׂדוֹת:
- נִגְאָלִין,
- וְנִגְאָלִין מִיָּד,
- וְנִגְאָלִין כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
- כַּבָּתִּים,
- וְיוֹצְאִים בַּיּוֹבֵל וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף,
- כַּשָּׂדוֹת.
- וְאֵלּוּ הֵן בָּתֵּי חֲצֵרִים:
- שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת שֶׁל שְׁנֵי שְׁנֵי בָּתִּים;
- אַף עַל פִּי שֶׁמֻּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן,
- הֲרֵי אֵלּוּ כְּבָתֵּי חֲצֵרִים:
נוסח הרמב"ם
בתי החצרים -
- נותנין להם כוח יפה שבבתי ערי חומה, וכוח יפה שבשדות -
- נגאלין מיד, ונגאלין כל שנים עשר חודש - כבתים,
- ויוצאין ביובל, ובגרעון כסף - כשדות.
- נותנין להם כוח יפה שבבתי ערי חומה, וכוח יפה שבשדות -
- ואלו הן בתי החצרים?
- שתי חצרות - של שני שני בתים,
- אף על פי שמוקפות חומה מימות יהושע בן נון - הרי הן כבתי החצרים.
- שתי חצרות - של שני שני בתים,
פירוש הרמב"ם
גרעון כסף -כבר בארנו אותו בתחילת הפרק.
ודין זה בבתי החצרים למדנו ממה שנאמר "גאולה תהיה לו וביובל יצא"(ויקרא כה, מח), רוצה לומר שהוא יגאל מיד, ואם לא יגאל יצא ביובל, והואיל ויוצא ביובל הרי הוא יוצא בגרעון כסף. וזה דבר מבואר מאד והכרחי כפי מה שהקדמנו מן הדינים:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
בתי החצרים - שאין להם לעיירות חומה יט:
כח יפה - כדמפרש:
ונגאלים מיד - שאין צריך לשהותו שתי שנים ביד הלוקח כשדות. דכתיב בהו גאולה תהיה לו, דמשמע מיד יגאלנו אם ירצה והיינו כבתים של ערי חומה:
ובגרעון כסף - שמנכה לו הלוקח לפי שנים ששהו בידו, כשדות. דבבתי החצרים כתיב על שדה הארץ יחשב, שיוצאים בגרעון כסף כשדות:
שתי חצרות של שני שני בתים - עיר שאין בה אלא שתי חצרות אע"פ שהיא מוקפת חומה מימות יהושע, נחשבין כבתי החצרים כא:
פירוש תוספות יום טוב
[בתי החצרים. פי' הר"ב שאין להם לעיירות חומה. וכ"ה בפירש"י אבל נ"ל שהוא ט"ס. וצ"ל שאין להם חומה כעיירות]:
ויוצאים ביובל. בהדיא כתיב וביובל יצא. ובגמרא מצריך ליה. דהא לגופיה לא אצטריך דמהיכי תיתי דלא יצאו ביובל. הלא הוקשו לשדה אחוזה. לא נצרכה אלא למקדיש וגאלו אחד מיד הקדש. הגיע יובל ולא נגאל חוזר. לבעלים ביובל:
שתי חצרות של שני שני בתים. פי' הר"ב אע"פ שהיא מוקפת חומה. דת"ר ממשמע שנאמר בתי החצרים איני יודע שאין להם חומה מת"ל אשר אין להם חומה. אע"פ שיש להם חומה כמו שאין להם חומה וכמה בתים שנים חצרות שנים שתי תצרות של ב' [ב'] בתים. ואימא בית וחצר. א"כ לכתוב רחמנא חצרים. וכ"ת אי כתב רחמנא חצרים. חצר בלא בית משמע. ההוא קרפף אקרי. גמ':
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יט) (על הברטנורא) וכן הוא בפירש"י. ונ"ל שהוא טעות סופר. וצריך להיות שאין להם חומה כעיירות:
(כ) (על המשנה) ביובל. בהדיא כתיב, וביובל יצא. ובגמרא מצריך ליה, דלגופיה לא איצטריך דהוקשו לשדה אחוזה. לא נצרכה אלא למקדיש וגאלו אחר מיד הקדש והגיע יובל ולא נגאל, חוזר לבעלים ביובל:
(כא) (על הברטנורא) הכי יליף לה בגמרא מקרא:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
בתי החצרים: נותנין להם וכו' ביד שם פי"ב סימן י"ב:
נגאלין מיד ונגאלין וכו': כנ"ל. שתי חצרות של שני שני בתים אע"פ וכו' גמ' תניא ממשמע שנאמר בתי החצרים איני יודע שאין להם חומה ומה ת"ל אשר אין להם חומה שאע"פ שיש להם חומה כמי שאין להם חומה וכמה הן בתים שנים חצרות שתים שתי חצרות של שני שני בתים דליכא למימר בית וחצר בית וחצר דא"כ ליכתוב רחמנא חצרים דהא ליכא למיטעי ולמימר דחצר בלא בית משמע דההוא קרפף איקרי אלא להכי כתיב בתי החצרים לומר בתים שנים חצרות שתים. ובת"כ פרק ששי דפ' בהר סיני:
תפארת ישראל
יכין
בתי החצרים: שאין להם חומה:
וכח היפה שבשדות: כדמפרש ואזיל:
ונגאלין כל שנים עשר חדש כבתים: שאין צריך להשהותן ביד לוקח ב' שנים:
ויוצאים ביובל: חוזרים אז לבעלים בלי כסף:
ובגרעון כסף: דכשגאלה מנכה ללוקח כפי שמגיע להשנים ששהה בידו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
- ^ יש גורסים פעמיים "נגאלין ונגאלין".