עץ חיים/שער לט/דרוש ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · עץ חיים · שער לט · דרוש ו· >>

דרוש ו[עריכה]

ועתה נבאר על דרך הנ"ל בחינת מיין נוקבין שביסוד נוקבא דז"א.

שהרי נודע שאביו ואמו שותפין באדם -- זה נותן טפת לובן מים זכרים, והיא נותנת טפת אודם מיין נוקבין. ותחלה טפת האור שלה נמשכת ג"כ ממזל הח' אלא שהוא באופן אחר, שהנה הוא שם ע"ב דיודי"ן, ועם מספר י' אותיות המילוי -- הרי פ"ב.
גם הוא פ"ב באופן אחר: שד' יודי"ן שבו גימטריא מ', ועוד יש בחינת מ"ב אותיות בפשוט ומילוי ומילוי דמילוי -- הרי פ"ב שני.

ומאלו בחינות של פ"ב נמשכת טפת אור דמיין נוקבין דנוקבא, והיא בחינת דינין וגבורות, ולכן נמשכת מבחינת מ"ב של ע"ב (כנודע כי מ"ב הוא בחינת גבורות), וכשנמשכת למטה על דרך הנ"ל בטפת הזכר -- אינה נמשכת דרך אבא רק דרך אמא לבד, שהיא נקבה, ומשם יורדת אליה ביסוד שבה.

ואח"כ נמשכת בחינת המים. והנה נודע שאין טפה יורד מלמעלה שאין טפיים עולה כנגדו מלמטה. והנה טפת הזכר היה ה' אורות וה' מים וה' רקיעים (כנזכר פרשה תרומה קס"ו) וא"כ צריך שתהיה הטפין של מים של הנוקבא כפליים. והנה אלו נמשכין מבינה אמא עלאה בלבד, שהיא הטפה של הנוקבא. והנה בז' ספירות תחתונות שלה יש ס"ג א' כנ"ל, ושם יורדין חכמה ובינה שבה תוך חסד וגבורה -- נמצאו כל י' ספירות שבה נכללו בי' אותיות דס"ג. ומט' ספירות שלה נמשכין ט' פעמים מים. ומכתר שלה בחינת ד' -- כי הכתר של הנוקבא לעולם סוד ד'. והנה ט' פעמים מים כמנין תת"י. וד' -- הרי תתי"ד. ואלו יורדין בנוקבא דז"א בסוד ט' ספירות שבה וכתר הנ"ל העולין תתי"ד. ואלו נמשכין עד היסוד שבה.

והנה י' הוא בחינת טפה עליונה הנמשכים מי' אותיות מילוי דע"ב שבמזל הח', והם מתלבשין תוך מספר תת"י שבהם שהם בחינת המים כנ"ל [הגהה - צמח בלתי חשבון ד'], ואם במים של זכר בארנו שיש בהם עביות ועכירות אלא שאינן מתגלין עד בחינת הרקיע כשנקרשו המים -- כ"ש באלו המים שהם נקבות שיש בהם עכירות הנקרא "מי המרים המאררים" והם כמנין ת"ת הנ"ל בלא הי' הפנימי. וזהו סוד "בת"ת ה' את ירכך נופלת".‏[1]

אח"כ נמשך בחינת הרקיע. והנה הרקיע של זכר נמשך מאות א' דאהי"ה דבינה בא' דשם מ"ה. ועתה נמשכת מא' דאלהים שבאמא אל א' דאדני שבנוקבא. ומתלבשת שם ונעשה רקיע.

והנה א' דאלהים דאמא צורתה יו"י, ושל אדנ"י צורת יו"ד כנ"ל, ושניהן כמנין מ"ו שבזכר‏[2]. אח"כ נמשך ק' ברכאן והם נמשכין מג' שמות אהי"ה שבאמא (דיודי"ן דההי"ן דאלפי"ן) -- גימטריא תנ"ה, שהם גימטריא ב"ן וב"ת עם הכולל.

גם נמשכין משם אהי"ה -- שנעשה אהי"ה פעם אהי"ה -- כמנין אמ"ת, ותצרפם עם י"ב אותיות שיש בג' שמות אהי"ה הפשוטים הנ"ל ועולין גם כן עם הכולל כמנין תנ"ד. והענין שק' ברכאן של טפת הזכר הם נמשכין משם ב"ן אל הזכר לבד שהוא נקרא ב"ן, אך עתה הנוקבא כוללת ג' אהי"ה (שהם כמנין תנ"ה כנ"ל) -- לכך צריך להמשיך ק' ברכאן דטפה שלה בבן ובת העולין גם כן תנ"ד כנ"ל.

גם הטעם שתחלה שיעור קומת הנוקבא הוא בד' ספירות התחתונים דז"א (שהם תנה"י), ועתה שכבר נתקנו בחינת המ"ן שבה כנ"ל היא גדולה כמוהו. ונמצא שגדלה עתה יותר משיעורה ד' ספירות וחצי, והם חכמה ובינה חסד וגבורה וחצי ת"ת, וכל אחד כלולה מק' ברכאן -- הרי ת"ן. ועם ד' ספירות תחתונים -- הרי תנ"ד. וכשיש ח"ו פגם בתחתונים אוחזין בהם החיצונים ונעשה "נד"ת דותה תטמא".

ועתה נבאר ד' בחינות איך הם רמוזין ביסוד שבה על דרך הנ"ל ביסוד שבז"א.

  • הראשונה הוא שתצייר אות ש בבחינת ג' ווי"ן וג' יודי"ן על ראשיהן מלמעלה, ולמטה מהם שולי תחתית השי"ן עשויה כמנין כ' כפופה כזה <ציור>, ועם ד ועם י -- הרי פ"ב של טפת אור שלה כנ"ל. והרי בחינה זאת כעין כלי שביסוד שלה לקבל טפת האור שלה שהוא המיין נוקבין.
  • ציור הב' הוא שד"י במילוי - תתי"ד - שי"ן דל"ת יו"ד שהם ט' פעמים מים ואות ד' של הכתר כנ"ל. ויש בו ט' אותות המילוי שהם ט' פעמים מים. והרי זה כלי ב' לקבל בו בחינת המים של הטפה שלה שהם מיין נוקבין.
  • ציור הג' הוא ג' אותיות אמצעיות שבמילוי שד"י שהוא אותיות ול"י, והוא כלי אל בחינת הרקיע של הטפה. וזהו סוד "יהי רקיע בתוך המים וגו' ויבדל בין המים וגו'" -- כי הבדלה הוא בשני שהוא גבורה והוא בחינת לוי כנ"ל שהוא בחינת הרקיע המבדיל בין מים.
  • ציור הד' -- ג' אותיות אחרונים שבמילוי שדי והם אותיות תנ"ד, ובהם נכנסין ק' ברכאן הנ"ל (שהם גימטריא תנ"ד).

ואז כאשר הזכר נותן בה טיפת מ"ד הנ"ל כבר היא כלולה מאור מים רקיע וק' ברכאן. אמנם אינם מצטיירים ציור גמור אלא אחר שירדו במעוי דנוקבא ושם נעשה ממש מים רקיע, כי למעלה לא היה רק בכח לבד.


ונבאר עתה ענין מ"ד ומ"נ מה עניינם וכמה בחינות זווג יש. והוא כי כבר נתבאר לעיל סוד בחינת מ"ן ועיי"ש כי אותו דרוש התחלת ענין זה ואמנם השאר שלא בארנו שם נבאר עתה בע"ה.


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל


  1. ^ לא הבנתי כוונת החשבון - ויקיעורך
  2. ^ הגהת צמח - כמנין מא"ה כנ"ל