עץ חיים/שער הכללים/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · עץ חיים · שער הכללים · ד· >>

<< · עץ חיים · שער הכללים · ד · >>

פרק ד - עיבור ב' והגדלת השלישים[עריכה]

ועתה נבאר מ"ש בזוהר פ' אחרי מות דס"ה בתר דינקא להו אתעברת מנייהו , פי' כי הנער אין לו דעת שלם עד שיהיה בן ט' שנים ויום א', שאז ביאתו ביאה להיות דעתו שלם בסוד "והאדם ידע את חוה אשתו", (ואע"פ שנשלם כל הפרצוף שלו). לכן אחר יניקה דז"א חזר להתעבר באמא עיבור שני כדי להיות לו מוחין אע"פ שכבר נשלם לו כל הפרצוף של ו"ק בימי יניקתו.

וכדי שלא תתמה מזה, איך יש עיבור שני אחר היניקה? הלא מבשרי אחזה אלוה. והענין כי כמו שבמלכות עולין נשמות של התחתונים בכל לילה כשאומר בידך אפקיד רוחי, ומתעברת מהם ומתחדשים שם בסוד חדשים לבקרים רבה אמונתך -- כך אמא עלאה אתעברת פעם שנייה מנשמות זו"נ ומתחדשין בסוד מוחין חדשים הניתנין להם. והנה בעלות זו"ן במעי אמא, אז עושין שם מ"ן אל הבינה לזווגה עם אבא, וע"י זווג זה מולידין ומורידין המוחין לזו"ן.

ונבאר עתה סוד גדלות ז"א, כי הלא בהיות ז"א בעיבור ראשון, ג' כלולין בג' במעי אמו, היה בחינת אות ו' שבתוך ה' של בינה, ה' עילאה. ובאות ו' זו יש פסיעה לבר. וזהו סוד נקודת ו' הבולטת בסוף הו'. וזהו סוד נקודת המלכות העומדת עם ז"א שהוא אות ו' בלתי ראש, בסוד ג' כלילין בג', ו' זעירא. וכשיוצא ז"א לחוץ -- אז הוא בחי' אות ו' הנגלית בשם הוי"ה העומדת אחר ה' ראשונה, ואז יש לזו הו' ראש. וראש הזה הוא רמז לרישא דז"א, כח"ב, בסוד הקטנות והיניקה לבד, כי עדיין איברים שלו דקים כקרני חגבים (נ"ב חגבים גי' ס"ג, סוד ס"ג שהם הנקודות) ואינם נקראים רק בחי' ו"ק לבד, אך עם כל זה יש לו ראש של קטנות והוא ראש של ו', וו' קצוות שלו הוא התפשטות ו' שלו. ודקות ו' למטה בסופה הוא בחינת מלכות הכלולה שם עמו בזמן היניקה ג"כ.


ועתה נבאר בחינה השלישית של הגדלות. כי להגדיל אברים של קטן זה (שהם קטנים כקרני חגבים) צריך שיכנסו נה"י דאמא תוך ו"ק דז"א, ואז פרק עליון דנצח אמא מתחבר עם ב' פרקין של חסד ז"א, ועולין עד רישא דז"א ונעשית חכמה שלו מג' פרקין. ופרק אחד דהוד אמא מתחבר עם ב' פרקין עלאין דגבורה דז"א ונעשית בינה שלו ג"כ מג' פרקין בראש הז"א. וזהו סוד מ"ש בזוהר בלק דרמ"א חסד חסדים גבורה גבורות , כי פרק א' דנצח אמא (שהוא קו ימין הנקרא חסד), נתחבר עם ב' חסדים (שהם ב' פרקין עלאין דחסד ז"א), ונעשה ג' פרקין שהם ג' חסדים, ונעשים מהם חכמה דז"א. ועל דרך זה נעשית בינה דז"א מן גבורה גבורות. ועל דרך זה נצח נצחים, הוד הודות; שהם ב' פרקין תתאין דנצח-הוד אמא, שאלו אינם נקראים חסדים וגבורות, ומתחברים עם נצח-הוד דז"א להשלימם כמו שיתבאר בע"ה. וקשה כי כמו שאמרו חסד חסדים גבורה גבורות כו' למה לא אמרו ת"ת תפארות ג"כ.

ונחזור לענין כי כן על דרך זה פרק א' דיסוד אמא נתחבר עם ב' פרקין ת"ת עליונים דז"א ונעשה מהם דעת דז"א. ופרק שני דנצח אמא נתחבר עם שליש אחד הנשאר מג' שלישי חסד דז"א, ועם שליש עליון דנצח דז"א ונעשה חסד דז"א מג' שלישין. ופרק שלישי דנצח אמא יורדת עם ב' פרקין דנצח ז"א ונעשה נצח ז"א מג' פרקין.

ודע כי כשיורד פרק א' דנצח דאמא ונעשה חכמה דז"א -- הנה לא ירד רק פרק תחתון דאמא, כי כן סדר ירידתו. ואח"כ כשרוצה ליכנס פרק אמצעי של נצח דאמא כדי לעשות חסד דז"א כלול מג' פרקין -- אז ירד פרק תחתון דנצח דאמא -- שהיה בתחלה בחכמה דז"א -- ויורד עתה אל החסד, ונשאר פ"א [=פרק אמצעי?] דנצח אמא בחכמה דז"א. ואח"כ כשרוצה לכנס פרק שלישי דנצח אמא להשלים נצח ז"א -- הנה אז נכנס פרק עליון דנצח אמא בחכמה דז"א ויורד פרק אמצעי דאמא בחסד ז"א ויורד פרק תחתון דנצח אמא בנצח ז"א. ועל סדר זה נשלם קו ימין דז"א. וכן על דרך זה בקו שמאל דז"א הנעשה מג"פ דהוד אמא. ועל דרך זה בקו אמצעי דז"א הנעשה מיסוד אמא.

הנה נמצא חסד דז"א נעשה מן חיבור ג' שלישים נפרדין זה מזה שהוא: פרק אמצעי דנצח אמא, ופרק תחתון דחסד ז"א, ופרק עליון דנצח ז"א ומחיבור שלשתן נעשה חסד ז"א. וכן על דרך זה בגבורה דז"א. וכן בת"ת דז"א. משא"כ בשום ספירה אחרת מי' ספירות דז"א, כי אלו הולכים בבחינת שלישים נפרדין זה מזה.

והנה נמצא כי הז"א בכל אחד מי' ספירות הגדיל שליש אחד שלקח מבינה; כי היה בו ב' שלישים שלו ולוקח שליש אחד מאמא ג"כ והגדיל. וכן בכל הי' ספירות שלו. וזהו סוד שאמרו רז"ל כי הידור מצוה עד שליש, כי כך בז"א מגדילין בו שליש. ובזה תבין אם שליש זה שאמרו רז"ל הוא מלגאו או מלבר.

והנה הטעם שכל ז"א נעשה ע"י שלישים אלו הוא סוד הפסוק (ישעיהו מ, יב) "וכל בשליש עפר הארץ", כי זו"ן נקראים 'עפר' בסוד "הכל היה מן העפר ואפילו גלגל חמה", ואלו נמדדין בשלישים. ופי' הפסוק "מי מדד בשעלו כו'", כי ההפרש שיש בין מדידה לזרת, שהמדה יש לה בית קיבול לקבל מה שנותנין לתוכה, ולכן אחר שמדד מדה ראשונה זורק אותה מהכלי כדי לחזור פעם ב' למלאות המדה למדוד יותר. אך הזרת א"צ לזרוק שום דבר כי אינו בחי' בית קיבול כמו המדידה [ס"א המדה].

א"כ פי' הפסוק כך: על ידי "מ"י", פי' הבינה אמא עלאה, "מדד בשעלו מים", הם ב' מים תתאין ועלאין, שהם זו"ן, שהפרישן והבדילן זה מזה בסוד "ויבדל אלהים בין המים כו'", וזה נעשה ע"י מדידת המדה; שאחר שמלאו פעם אחת מים בחינה א' של מים עלאין -- הנה זורק מה שבתוך מדה זו ליתן אל ז"א וחוזרת למלאות המדה פעם שנית של בחינת מיין תתאין אחרים לצורך הנוקבא. ולכן בענין זו"ן הזכיר לשון המדה שצריך להבדיל ולהפריש בין זו"ן, וזה ע"י מדה המתמלאת וחוזרת פעם אחרת להתמלאות מיין תתאין.

משא"כ בזרת, כי כולו לצורך ז"א הנקרא "שמים", כי "מ"י" שהוא בראש הפסוק "תיכן השמים בזרת". וענין "תיכן" הוא שנותן קצבה וגבול ותחום, וע"י הזרת מדד בו ואמרה עד כאן יהיה גבול מוח חכמה, ועד כאן יהיה חסד, ועד כאן יהיה נצח. ועל דרך זה בקו שמאל ובקו אמצעי. ואחר כך "וכל בשליש עפר הארץ", פירוש כי מדדה הבינה בשליש עליון של ת"ת דז"א שהוא מקום החזה ושם בשליש ההוא יוצאת מדת מלכות נוקבא הנקרא 'עפר הארץ', כנזכר באדרא דנפקי מבין חדוהי מבין תרין דרועין דיליה. וזהו סוד המזוזה שהיא המלכות; כי מזוזה גי' אדנ"י, וראוי ליתנה בסוף שליש עליון של הפתח לרמז אל המלכות שיצאה בשליש עליון של ת"ת דז"א בסוד "והיה שדי בצריך", שהוא שם שדי המגין מהקליפות הנקרא "צרי"ך", כי לכך יצאה המלכות שהיא המזוזה באחורי ז"א כדי שלא יהיה אחיזה אל הקליפות באחוריו כנ"ל, לכן יש כח בשם שדי להבריח הקליפות שהם צרי"ך (שדי ר"ת ש'ומר ד'לתות י'שראל):


דברי יעקב צמח מ"כ דרוש התפשטות נה"י דאו"א בז"א להגדילו ורצוני לסומכו לכאן והוא ביאור נאה:

הנה המוחין דז"א נעשין מנה"י אמא וכך סדר הבנין: כי הלא כל מדה יש בו ג' פרקין. ויורד פרק תחתון דנצח אמא במקום שעתיד להיות חכמה דז"א, ועולין שם ב' פרקין דחסד ז"א ונעשים חכמה מג' פרקין. ואח"כ יורד פרק אמצעי דנצח אמא במקום חכמה דז"א, ונדחה משם פרק תחתון ונשאר פרק אמצעי בחכמה דז"א. ופרק תחתון יורד בחסד ז"א. ועולה שם פרק עליון דנצח ז"א ונעשה חסד של ג' פרקין. אח"כ יורד פרק עליון דנצח אמא במקום חכמה דז"א, ופ"ב דנצח שהוא בחכמה נדחה משם ויורד בחסד שלו ונדחה משם פרק תחתון, ופרק זה התחתון יורד בנצח ז"א ונעשה נצח ז"א מג' פרקין.

והנה ההוד הוא קו שמאל ונעשה בינה שלו מהוד אמא. ויורד פרק תחתון דהוד אמא במקום בינה דז"א, ועולין שם ב' פרקין דגבורה דז"א ונעשה בינה שלו מג' פרקין. אח"כ יורד פרק אמצעי דהוד אמא במקום בינה דז"א, במקום אותו פרק תחתון דהוד אמא, ויורד פרק תחתון בגבורה, ועולה שם פרק עליון דהוד ז"א ונעשה גבורה שלו מג' פרקין. אח"כ יורד פרק עליון דהוד אמא במקום בינה דז"א ונדחה משם פרק אמצעי, ונשאר פרק עליון בבינה שלו ופרק אמצעי יורד בגבורה שלו ונדחה משם פרק תחתון בהוד [ס"א דהוד דאמא בהוד דז"א] ונעשה הוד שלו מג' פרקין.

והנה היסוד הוא קו אמצעי. ויורד פרק תחתון דיסוד אמא בדעת ז"א, ועולין שם ב' פרקין דת"ת שלו ונעשה דעת שלו מג' פרקין. אח"כ יורד פרק עליון דיסוד אמא בדעת ז"א ונדחה משם פ"ב ונשאר פרק עליון בדעת, ופ"ב יורד בת"ת דז"א בשליש עליון. אמנם נגד היסוד דז"א אין בו לבוש מצד אמא בפרטות. והטעם כי גם מוחין אין לו, כי ה' חסדים נתפשטו עד ההוד דז"א, וזהו סוד "אמא עלאה עד הוד אתפשטת", אך עם כל זה מהארת התפשטות ה"ח מתקבץ הארתם ביסוד ונקרא "כל", וכמו שקבל הארץ החסדים כך מתפשטים הארת הלבוש שלהם מנה"י דאמא ומכח יסוד דאמא אשר בו גנוזים החסדים (כן) ברישא דז"א יורד משם ומעטרה שלו מאיר עד היסוד אשר בו.

ונחזור לענין כי ע"ד שביארנו שנתפשטו ג' פרקין דנצח דאימא בקו ימין דז"א וכן ג' פרקין הוד בקו שמאל דז"א -- ג"כ נתפשט יסוד דאמא בקו אמצעי באופן זה: כי מפרק עליון דיסוד אימא נתחבר עם שני פרקים עליונים דת"ת דזעיר אנפין ונעשה מהם דעת דז"א מג' פרקין. וכן פ"ב דיסוד אימא נתחבר עם פרק תחתון הנשאר מת"ת ז"א ועלה שם פרק עליון דיסוד ז"א ונעשה ת"ת דז"א מג' פרקין. ואמנם יסוד דז"א נשארו בו ב' פרקין לבד, כי יסוד אמא הוא יסוד נוקבא קצר ואין בו רק ב' שלישים. ושליש א' יורד לדעת ז"א ואחד לת"ת דז"א. ונמצא שאין מה ליתן ליסוד דז"א מחלק אמא כלל. ונשאר בבחינת ב' שלישים לבד. משא"כ בכל שאר הספירות שיש ג' שלישים בכל אחד מהם ע"י שלוקחתם מאמא. וזהו סוד "ויהי יוסף י'פה ת'ואר ו'יפה מ'ראה", ר"ת יתו"ם, כי נשאר יתום מאמא שהיא בינה; כי שאר הספירות אמא עומדת עמהם משא"כ ביסוד.

והנה סדר התפשטות הנ"ל הוא כך: כי תחלה נתקן חכמה דז"א ע"י פרק עליון דנצח אמא, ואח"כ בינה על דרך זה, ואח"כ דעת, ואח"כ חסד, ואח"כ גבורה, ואחר כך ת"ת, ואח"כ נו"ה, ואח"כ יסוד. ואז נשלם הגדלת דז"א על דרך הנ"ל:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל