עץ חיים/שער מ/דרוש יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דרוש יג[עריכה]

והנה אלו הב' בחינות של הכלים שהם פנימיות וחיצוניות -- בזה תבין מה שתמצא בכל זוהר ובתקונים בענין ד' פנים ושש כנפים, והוא בסוד "לא יכנף עוד מוריך" (ישעיהו ל, כ).

והענין בקיצור כי הנה ז' שרפים יש בכסא, והם ז' היכלין דבריאה, והם כנגד ז' ימי בראשית[1], וכל הוי"ה מהם כוללת כל י' ספירות של היכל ההוא (כנודע שאין הוי"ה שאינה כוללת י' ספירות, כי קוץ של י' כתר של אותו היכל, י"ה - אבא ואמא, ו' - ו' קצוות, ה' - מלכות).

(דפוס ירושלים)
וענין זה הוא רמוז בר"ת של ז' מאמרות (פי' ז' הויות המנוקדות בנקודת ר"ת ז' מאמרות) כנז' בכוונת ק"ש של לילה כנזכר בתקונים תיקון ע' קל"ה

(דפוס קארעץ)
והענין הוא כי הוא י' מאמרות כנזכר בתקונים תיקון ע' קל"ה (תיקוני זהר קלה, א).


והבן זה כי כל י' ספירות של ההיכל ההוא נחלק לד' אותיות הוי"ה על דרך זה, ואלו נקראו "וד' פנים לאחד", ד' בחינות דגוף הפנימי של כל א'. ויש גוף חיצון עליהם -- הלא הם ז' שמות של מ"ב בכל היכל. ושם מ"ב הוא נעשה גוף חיצון דוגמת הכנפים של העוף שהוא לבוש החיצון הסובב על גוף העוף. ונמצא כי שם אבגית"ץ הוא גוף חיצון, ובתוכו הוא גוף פנימי הנקרא הוי"ה. וזה נקרא פנים וזה כנפים. ואע"פ שתמצא שיש בו ו' אותיות -- הוא כולל י' ספירות שבאותו היכל.

וזהו סוד הנזכר בריש תיקון ע' דף ק"ך (תיקוני זהר קכ, א) שמבואר שם איך אבגית"ץ כולל י' ספירות של אותו היכל:

  • א' - כתר שבו
  • ב"ג - אבא ואמא שבו
  • י' - חכמת שלמה, מלכות שבו
  • ת' - ת"ת
  • ץ' - יסוד צדיק

נמצא כי בסוד גוף הפנימי לא הוזכרו רק ד' בחינות שרשית, וגוף החיצון הנקרא כנפים הוזכרו בו גם כן הכתר והיסוד שבהם. ועד"ז יתבאר לך כל פרטי השמות והכנויים שהם כנפים ומלבושים. ואל תפלא אם הם שמות מורכבים מאותיות רבים או מועטים -- כי הכל א', רק שכפי הבחי' המתגלה יותר אז מי' ספירות של הבחינות ההוא האותיות יתגלו שם בכנוי ההוא. ושמור כלל זה בידך שבו תבין כל השמות והכינוים.


והנה בי' ספירות דאצילות יש פנימי -- נפש רוח נשמה חיה יחידה, וכנגד ה' בחינות אלו ב' אורות מקיפים. ואח"כ יש ג' בחינות כלים, וכולם גוף אחד פנימי. וג' כלים אחרים, והם גוף חיצון. וכנגדן ו' כלים מקיפים -- הרי כמה בחינות שיש בכל ספירה וספירה. וכל זה הוא בבחינה א' שלפעמים מתעלים הספירות ממקומם ומתחלפים בסוד העליות, והפנימי של זה נעשה חיצון לזה כנודע. אמנם לא יחסר מאלו הבחינות הנ"ל.

והנה כל זה בי' ספירות דאצילות. ואמנם בהתלבשותם בי' ספירות דבריאה -- אז יתוספו להם מלבושים. כי הנה חיצון, ספירת מלכות דאצילות, כשמתלבש במלכות דבריאה יהיה שם בסוד נשמה, ונתוסף שם עליה כמה מלבושים (והם נפש ורוח של אורות ועצמות), ועוד ו' בחינות כלים פנימיים וחיצוניים זולת בחינת המקיפים -- הרי תראה כמה בחינות מתלבשות זו בזו. ואח"כ בהתלבש י' ספירות דבריאה תוך י' ספירות יצירה והוא על דרך זה לבושים נוספים. וכן בהתלבש יצירה בעשיה. והרי כמה בחינות לאין קץ.

וכל זה בבחינת י' ספירות, כי אח"כ הם המלאכים הנאחזים בי' ספירות והם מיני לבושים אחרים על הי' ספירות ואינם ספירות רק מלאכים, כי הם לבושים חיצוניים מאד. ועל דרך זה הנ"ל בי' ספירות יהיה גם במלאכים בבחינת עצמות אורות וכלים פנימים ומקיפים. ובהתלבשם מלאכים תוך מלאכים הגרועים מהם מבריאה ליצירה כו' -- הרי תראה כי עצמו מספר כל הבחינות. עד שנמצא שיהיה בתוכם ספי' הכתר והוא בחינת הכתר שיש בזו הארץ התחתון, והכל לבוש זה לזה, וזה לבוש לזה.

ואל תתמה אם תראה שמות והויות וכינוים אלף אלפי רבבות -- שבכל ספירה וספירה יש בהם נקודות מחולפים, ויש מיעוט אותיות ויש מרובה האותיות, וכל אחד מהם מורה על י' ספירות שבאותו הבחינה -- לא יגרע מי' ספירות -- רק לפעמים לפרקים נכללין ביחד. ואי אפשר להיות שם[2] פחות מב' אותיות י"ה או א"ל וכיוצא, ולרמז בו עיקר הבחי' המתגלות באותו ספירה והם נכללין בו אפילו לק' אלפים, כי אין כח בקולמוס לפרטן יותר.

ונחזור לענין, כי הנה השרפים בבריאה וכנגדן החיות ביצירה. והנה גופם הפנימי הוא שם הוי"ה הכולל י' ספירות של אותו חיה, ונקרא "ד' פנים" של אותו חיה. וגוף החיצון שלהם הוא שם אדנ" הכולל גם כן י' ספירות של אותו חיה הנקרא "ד' כנפים" של אותו חיה. וכן על דרך זה תבין בכל מקום.

ומעתה אל תתמה אם תמצא שם תחתון מאד הרומז על הכתר כמו שם אראריתא וכמו שם כוז"ו דחילוף הוי"ה וכיוצא -- כי כל אלו הם כינוים חיצוניים מאד, והם בבריאה או ביצירה או בעשייה, כי הוא בחינת הכתר אשר שם. ובזה תראה כי שם כוז"ו (והוא הוי"ה בחילוף אותיות) כי גם בו כלולים י' ספירות של ספירת החכמה אלא שפנימיותה הוא הוי"ה בחילוף אותיות כוז"ו הסמוכות לאותיות הוי"ה בא"ב והם לבושים אליה.

וכן על דרך זה בכל השמות והכינוים -- בין בי' ספירות, בין במלאכים, וכל הנבראים. והבן זה היטב.



עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל



  1. ^ ס"א (ויש הוי"ה בכל א')
  2. ^ ס"א (לשום א' שיהיה)