עץ חיים/שער מ/דרוש ט
דרוש ט[עריכה]
נלע"ד מ"ש במ"א כי ג' מיני מוחין הם -- דע כי עיקרם הם ב' לבד, והם מוחין דעיבור ומוחין דיניקה, וב' בחינות אלו נקראים בחינה אחת לפי שכולן שמות אלקים, וגם לפי שבעיבור לא היה דעת אל העובר כי אם ביניקה, אך עיקר מוחין שלמים דאלהים הם מיניקה, ויש בהם י"ס שלימות דמוחין דאלהים, אך הכלי שלהם אינו רק מבחי' ו"ק לבדם. הרי הם כלים ועצמות ומוחין דאלקים ע"ס וכל זה נקרא חיצוניות עם שהם כלים ומוחין.
ועוד יש מוחין שלימים די' ספירות דהויות, וכשאלו נכנסין גם כלים שלהם נגדלין ונעשים י' ספירות שלימות. והמוחין והחו"ג הם המגדילין את הגוף. נמצא כי אלו הג' ראשונות דזעיר אנפין הנקרא מוחין דיליה בבואם נגדלים גם הכלים עצמם ונעשין י' כלים עצמם (המגדילים את הגוף יחד וע"כ) ואלו הג' מוחין הם ג' קוין ונכללים מי' ספירות ומתפשטין בכל הגוף שלו ונגדל, ואלו הם מוחין הבאים בסוד תוספת שהם הכלים והמוחין דגדלות שארכם י"ס ומתפשטין בפנימיות ז"א, והם בחי' פנימיות שלו.
נמצא כי בעיבור ויניקה יש כלים דג' כלילן בג' או בו"ק לבד, ובתוכם מוחין דאלקים פנימיות. ובגדלות -- כלים ומוחין דהויות פנימיות מכולם, והם ג' כלים וג' מוחין. וכ"ז נקרא "כלים" - חיצון ופנימי, כי הכלים ומוחין דעיבור ויניקה נקרא "חיצון", וכלים ומוחין דגדלות נקרא "פנימי", ובתוכם העצמות מתלבש (אח"כ); נפש ורוח בכלים, ומוחין דעיבור ויניקה, ונשמה בכלים, ומוחין דגדלות.
ועיין היטב במ"א איך כל בחי' דאלקים מוחין דיניקה הם חיצונית כללות העולמות, וכל המוחין דגדלות הם הויות והם הפנימית.
גם נתבאר כי הזווג החיצון הוא מבחינת אלקים, וזווג הפנימי הוא לצורך מוחין דגדלות שהוא פנימי.
העולה מכל זה כי בכל י' ספירות יש בו ב' בחינות:
- אם ג' ראשונות, שהם סוד אבא ואמא שבאותו פרצוף, ובהכרח יש בהם י' ספירות גמורות,
- ואם בחינת ז' תחתונות, שהוא ז"א של אותו פרצוף.
וכמו שאבא ואמא של האצילות מתלבשין בז"א דאצילות -- כן בכל פרצוף בעצמו מיניה וביה; ג' ראשונות שבו יש בו י' ספירות גמורות ומתלבשין תוך ז' תחתונות שלו. ולפעמים ז' תחתונות של ג' ראשונות (הכוללים י' ספירות כנזכר) הם מתלבשים תוך ז' תחתונות עצמן ממש של הפרצוף ההוא (וזהו סוד קריאת שמע. מוחין דו"ק דקטנות, ר"ל ז' תחתונות דחכמה ובינה של הפרצוף ההוא). ופעמים נכנסים אף הג' ראשונות של המוחין בעצמן, ואז נשלם הפרצוף להתגדל ויש לו מוחין שלימים, כי לעולם בחינת ז' תחתונות נקרא קטנות.
ונמצא כי עד שיכנסו ג' ראשונות -- שהם המוחין חכמה ובינה עצמם של הפרצוף ההוא עצמו -- נקרא קטנות, ואז נקרא גדול. דוגמת אבא ואמא של כללות האצילות שהם גדולים תמיד, ואינו נקרא קטן אלא ז"א דכללות דאצילות. וכן בפרצוף עצמו דז"א -- כל זמן שאין בז"א דכללות דאצילות רק ז' תחתונות שבו (שהם ז"א שבז"א) - נקרא 'קטן', וכאשר יש בו ג' ראשונות שבו (שהם בחינת אבא ואמא דז"א עצמו) - אז נקרא 'גדול'. כי לעולם יהיה כלל זה בידך שהג' ראשונות אין בהם חסרון להיות נקראים קטנים. ולעולם הם שלימים בי' ספירות שבהם מצד חכמה דז"א תוך י' ספירות שלימות מצד בינה דז"א. וכאשר אלו נכנסין תוך ז"א שבז"א עצמו (שהם ז' תחתונות שבו) -- אז נשלם כללות הפרצוף ונקרא 'גדול'. וכבר ידעת כי בתי גוואי הם אבא ואמא -- נמצא כי כל בחינת חכמה ובינה נקרא 'פנימי'.
העולה מכל זה כי "זעיר אנפין שבזעיר אנפין", שהוא ז' תחתונות שבו, הם כלולים מי' ספירות. והכלים הז' האלו עם המוחין שלהם נקרא 'קטנות' ונקרא 'חצוניות'. וחכמה ובינה שבז"א, שהם ג' ראשונות שבו הנקרא "מוחין דגדלות", ומתלבשין ז' תחתונות שלהם בז' תחתונות הראשונים הנקרא ז"א שבז"א, וג' ראשונות שבהם נשארין מגולים דוגמת עתיק תוך אריך אנפין, וזה נקרא 'פנימיות'.
ומחכמה ובינה דז"א -- מכל י' ספירות שלהם -- נמשכין הנשמות. ומז' תחתונות דז"א עצמו (הנקרא 'קטנות') נמשכין חיצוניות העולמות. ויש עצמות אורות בפנים של כל זה.
ונמצא כי הנפש ורוח דז"א הוא בז' תחתונות, ונשמה ונשמה-לנשמה הם בג' ראשונות שבו (המתפשטים תוך ז' תחתונות שבו בבחינת כלים ומוחין כנ"ל). וכן עצמות הנשמה והחיה כו' מתפשטין תוך ר"ן דעצמות. ונמצא כי יש עיבור-יניקה-מוחין בז' תחתונות דז"א הנקרא 'חיצוניות', וכנגדן עיבור-יניקה-מוחין בג' ראשונות שבו הנקרא 'פנימיות'.
ובאולי נוכל לומר כי חכמה ובינה דז"א הם עיבור ויניקה דילהון, ומכתר דז"א נמשך להם מוחין אחרים המתפשטים בהם, כנודע כי כפי שהוא בכללות העולמות כן הוא בפרטות בכל פרצוף ופרצוף מיניה וביה.
נמצא כי הי' ספירות דכתר וי' ספירות מחכמה וי' ספירות מבינה -- שהם ג' ראשונות דז"א -- מעולם לא היה בהם פגם מיתת המלכים ולכן באים עתה בסוד תוספת תמיד ומסתלקים וחוזרים. והי' ספירות דחכמה והי' ספירות דבינה דז"א הם לעולם מתלבשים בז' תחתונות דז"א בסוד צ' דצלם, מוחין פנימים, והג' ראשונות שבהם נשארין מקיפים בסוד מוחין בסוד ל' דצלם. וי' ספירות דכתר שבו מקיף למקיף והם ם' דצלם. וכ"ז נקרא מוחין דגדלות, ר"ל ג' ראשונות שבז"א. ולפי שהם מתלבשין תוך ז' תחתונות נקראים פנימית דז"א, אך הז' תחתונות עצמם נפרדין וכולם שוין במעלתן, ואין זו נעשית מוח לאחרת, וכולם סוד יניקה.
והמלכות שבז"א היא ג"כ י' ספירות אחרות, והם האחוריים של ו' קצוות דז"א הנקרא יניקה וקטנות. והבן היטב כי להיות בחינת מלכות שבז"א נקרא' אחוריים וניתנין אל הנוקבא בבחינת פנימית, כי המלכות דז"א עטרה שבו היא פנימית דנוקבא והרי הם ג' בחינות:
- י' ספירות חיצוניות כלים דמלכות שבו דז"א אלו נקרא אחוריים ממש הניתנין אל הנוקבא בעת הנסירה ובכחן נגדלת כי נעשה לה המוחין שהם בחינת הג' ראשונות שבה שהם בחינת אחוריים אל ז"א
- ועוד בחינה אמצעי דז"א עצמו, י' ספירות דו"ק דיניקה,
- ועוד בחינת פנימית הכלים של י' ספירות דחכמה ובינה שבו המתפשטין בתוכו כנ"ל.
והרי ג' בחינות -- חיצון, אמצעי, ופנימי דכלי שהם:
- מלכות דזעיר אנפין
- וזעיר אנפין דזעיר אנפין
- ואבא ואמא דזעיר אנפין.
וכל זה בחינת הכלים.
וכנגדן בעצמות:
- נר"ן ומלכות דז"א נעשית חיצונית אחוריים לו
- וז"א דז"א הוא העיקרי שבו הנקרא אלקים שהוא הז"א עצמו והוא אמצעי
- ואו"א שבו הם הפנימית בתוכו כדי להחיותו.
ולכן הנשמות אינם נמשכין אלא בהיות ז"א כלול בי' ספירות שלו לגמרי, שיש לו ג' מוחין מעיבור-יניקה-ומוחין כנ"ל.
ובזה תבין כי
- אלהים דעיבור הוא נפש מלכות דז"א,
- ואלקים דיניקה הוא רוח דו' קצוות דז"א עצמו, (ועל שם זה נקרא הז"א "אלהים" כנודע, כי אלקים דעיבור הוא מלכות שבו, ולכן עיקר הז"א הוא אלקים בחינת ו"ק שבו),
- והמוחין ג' ראשונות נקרא הוי"ה.
ואלו הם בחינת צלם שיש בז"א -- אחד צלם אלהים, ואחד צלם הוי"ה. כי אלהים דעיבור הוא מלכות שבו והוא בחינת כתר דנוקבא כנודע. כי הם בחינה אחת -- עטרה וכתר; עטרה לו, וכתר לה. וסוף סוף נמשך לה כל הבחינות. והבן זה היטב כי אחר הנסירה די' ספירות דכתר שלה ניתנים בו כל גבורות הזכר כנודע, וכנזכר בכוונת ב' ימים דר"ה:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |