עץ חיים/שער מ/דרוש ו
דרוש ו[עריכה]
והנה בעת צאת המלכים
- יצאו הג' ראשונות (שהם אריך אנפין ואבא ואמא) שלימים בי' ספירות, אך היה מבחינת שם ב"ן לבד (שהוא בחינת נפש, עם הג' כלים שלו לכל אחד). אך לא היו מתוקנים בבחינת פרצוף כיון שלא בא עדיין שם מ"ה שהוא הרוח.
- והז"א יצא בבחינת ו"ק לבד דב"ן, עצמות וכלים, בלי תיקון פרצוף.
- והנוקבא יצאה בחינת ספירה אחת לבד; עצמות וכלים משם ב"ן.
ובעת התיקון
- עתיק ואריך אנפין ואבא ואמא נתוסף בהם שם מ"ה -- עצמות וכלים (ועי"כ נתוסף תיקון בשם ב"ן שלהם שנעשה פרצוף)
- וז"א נתוסף בו בשם ב"ן ג' ראשונות - עצמות וכלים, ומשם מ"ה כל הי' ספירות - עצמות וכלים.
- ונוקבא נתוסף בה ט' ספירות משם ב"ן - עצמות וכלים, ומשם מ"ה - י' ספירות - עצמות וכלים.
ובזה תבין איך בכל פרצוף מה' פרצופים יש בחינת מ"ה וב"ן, בין בזכרים בין בנקבות, והם בחינת נפש ורוח של אותו פרצוף.
גם נמצא כי בעת הפגם
- מסתלקין מז"א ג' ראשונות דב"ן הנקרא "גדלות", וגם כל הי' ספירות דמ"ה שלו,
- ומנוקבא מסתלקין ט' ראשונות דב"ן, וי' ספירות דמ"ה.
ונמצא הוא הגוף של הנפש.
ואחר שהשלים הגוף והנפש דב"ן -- אח"כ חוזר לקנות גוף ב' שיש אל הרוח משם מ"ה עם הרוח שלו, והם סוד אותיות ונקודות. ונמצא כי האותיות הם גוף והם נפש. ובזה לא יחלקו מאמרי הזוהר ותיקונים דאותיות והנקודות הם גוף ורוח, והאותיות הם באים מבינה, והנקודות מחכמה.
אח"כ נעשה גוף ג' אל הנשמה שהם טעמים. ואפשר לומר כי הטעמים אחר שהם למעלה מאד אינם צריכין גוף להם.
נמצא שבכל פרצוף יש חצוניות - והוא כלי הנפש עם הנפש, ופנימיות - והוא כלי הרוח עם הרוח.
ובזה אפשר להבין כי הג' כלים שבכל ספירה הם כנגד ג' גופים של נפש רוח נשמה, אך ממקומות אחרים נראה כי כל ג' כלים הם בחיצוניות וכנגדן בפנימיות, ועיין שם. ואפשר שיש כנזכר בתקונים שהם י' ספירות דאחוריים, וי' ספירות פנים. וי' ספירות לפני ולפנים. ונמצא כי הם ג' גופים, כל אחד כלול מג' כלים דמ"ה וב"ן, והם ג' כלים כנגד נר"ן.
והנה שם ב"ן כללות כל י' ספירות דנפש וגופות, ושם מ"ה כללות כל י' ספירות דרוח וגופות. והנה י' ספירות דרוח הם מ"ש בהקדמה שנית בתיקונים שהוא שם מ"ה מלגאו והוא הכולל ויש בו י' אותיות י' הויות בט' נקודות הנז' בתקונים בתקון ע' שהם מתחלקין לנר"ן והכל בחינת רוח. וכנגדו ס"ג - הנשמה, וע"ב - נשמה לנשמה. וזהו סוד דעת ות"ת מלבר ומלגאו, יעקב ומשה, זה מחיצונית וזה מפנימיות.
ודע כי הגוף החיצון דז"א נקרא ת"ת, "כלול משית סטרין", ויעקב. והגוף הפנימי של ז"א נקרא דעת - ת"ת מלגאו, "דאתי בשית סטרין", והוא סוד משה וישראל. ולכן אין הדעת בכלל י' ספירות כי הוא הת"ת אלא שהוא הפנימיות. ושמור כלל זה בידך היטב.
וכנסת ישראל הוא גוף הפנימי, ומלכות גוף חיצון. וזווג ב' הגופות[1] הפנימית נקרא נשיקין רוחא ברוחא והבן זה, וכן הוא באבא ואמא בזווג הפנימיות נקרא נשיקין, והפנימי דאבא נקרא מזלא שם ע"ב, והפנימי דז"א הוא שם מ"ה שקיא דאילנא, ובערך החיצון יקרא הפנימי נשיקין רוחא ברוחא, כי שם מ"ה הוא רוח כנ"ל.
והנה כבר ידעת כי גופא דמ"ה פנימי וגופא דב"ן חצון. וכן על דרך זה באורות; כי אורות דמ"ה פנימיות ואורות דב"ן מקיפים. נמצא כי נר"ן פנימיות דמ"ה הם אורות לג' כלים הפנימיות, והמקיפים הם אורות לג' כלים חצוניות משם ב"ן. והנה ידעת ענין ג' כלים וענין האורות ממ"ה ומב"ן. והנה זו"ן כל אחד מי' ספירות גמורות, וכשננסרים נכנס בהם גוף הפנימי דשם מ"ה וחוזרים פב"פ. ונמצא כי ב' בחינות לבד שהם מ"ה וב"ן הם מוחין. והבן זה מאד. והנה העיבור והיניקה ומוחין שנעשה אחר הנסירה בחזרת פנים בפנים בברכת אבות בברכת מגן אברהם הוא החסד שם מ"ה שנכנס עתה לז"א. והבן זה. כי הם מוחין חדשים דבחינת פנים בפנים.
אך ממ"א נראה כי חצוניות יש בה אורות פנימיים ומקיפים, וכן הפנימיות או"פ ואור מקיף, ושם מ"ה הוא החסדים, וזהו סוד "אתי חסד ופריש לון גדפין". והנה נודע כי שם ב"ן הוא הגבורה ואחוריים. ובזה תבין כי החצוניות הנחלק לג' כלים הוא עיקר הנקרא גוף ובכל בחינה מהם יש מוחין כנ"ל והם מלובשין תוך ג' בחינות נה"י דאמא של חצוניות שלה ג"כ דהיינו בתבונה. וכן על דרך זה ג' בחינות לפנימיות. והמוחין שלהם נכנסים אח"כ מלובשים תוך ג' בחינות דפנימיות נה"י דאמא ג"כ ג' בחינות פנימיות הם תוך ג' בחינות החיצוניות. והחצוניות נקרא 'גוף' והפנימיות נקרא 'קול'. וכבר ידעת כי המלכים נבראו מקולות היוצאין מפה ז"א והם מזווג נשיקין רוחא ברוחא שהוא פנימיות ז"א הנקרא קולות. ופנימיות נוקבא הוא הנקרא "דברו". והבן זה. וכשאין בה רק חצוניות שהיא עומדת אחור באחור נקרא "יונת אלם". והנה ידעת מהיכן קול ודבור לאדם שהוא הגוף הפנימי שבו מתלבש נר"ן. ובמות האדם מסתלק הגוף הפנימי עם נר"ן ונשאר גוף החיצון אלם.
ודע כי בעליית ז"א בסוד מ"ן -- עולים פנימיותו עם המוחין של החצוניות, כי כל זה הוא תוספת. והסבה כי צריך לבחינת מ"ן שיעלו ג"כ ג' ראשונות ממש ולא ו' קצוות כמ"ש במ"א. וג"כ ג' ראשונות של החצוניות נקרא מוחין והכל עולה בסוד מ"ן -- ג' ראשונות דחצוניות וכל הפנימיות. וכשחוזר לירד נכנסים תחלה הג' ראשונות דחיצוניות מלובשים בבחינת פנימיות דחיצוניות נה"י דאמא, ואח"כ יורד כל ג' בחינות פנימיות דז"א מלובשים תוך הג' בחינות פנימית נה"י דאמא.
ודע כי כשאנו אומרים שעלה ז"א בחיצוניות נה"י דאמא -- אינו בפעם אחד, רק תחלה בסוד עיבור בבחינת חיצוניות, ואח"כ ביניקה בבחינת אמצעיות, ואח"כ בגדלות בבחינת פנימיות. ונמצא כי ג' בחינות פנימיות ג' ראשונות דז"א הלבישו ג' בחינות דחיצוניות לג' תחתונות דנה"י דאמא, ואח"כ חזר לעלות ומלביש ג' בחינות פנימיות ג' ראשונות דז"א לג' בחינות פנימיות נה"י דאמא ע"י ג' בחינות עיבור יניקה ומוחין. והג' בחינות חיצוניות נה"י דאמא ירדו להיותן מתלבשים לג' בחינות חיצוניות דג' אמצעיות דז"א. וכעד"ז בכל עלייה. נמצא כי אין עלייה דג' ראשונות דז"א בג' תחתונות דאמא נעשה בפעם אחד כי צריך עיבור יניקה ומוחין לחיצוניות ועיבור יניקה ומוחין לפנימיות. וכן בכל עליות שיש בכל הפרצופים הם על דרך זה. ומעתה אל תתמה אם נתקנו התפלות באורך גדול כי כמה בחינות צריך עד שיעלו ג' ראשונות בג' אחרונות של העליון ממנו. וכן בכל בחינה.
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |
- ^ בדפוס קארעץ גריס וזה ב' גופים - ויקיעורך