עץ חיים/שער מב/פרק ג
פרק ג[עריכה]
ועתה נדבר בבחינת כל עולם מאלו מה ענינם.
דע כי השורש והנשמות והגופים הם בחינה אחת שאין פירוד ביניהן. אך הלבושים והיכלות הם ב' בחינות נפרדות מג' בחינות הנ"ל. ובין ב' אלו -- שהם בין הגופים ובין הלבושים -- שם הם מדור הקליפות, והם ממש נדבקים באחור עור הגוף.
וטעם הדבר מפני שג' בחינות הפנימיות יש בתוכם אור פנימי, והיותר גרוע באור פנימי יוצא בתוך העור ושם מסתיים. ואור המקיף הוא להיפך -- כי אור היותר חיצון הוא גדול יותר כנודע. נמצא כי אור מקיף שבלבוש היותר פנימי הנדבק אל הגוף הוא אור המקיף היותר קטן שיש בכולם -- לכן הקליפות מדורם שם באמצע, במקום שאין שם לא אור פנימי ולא אור מקיף, והוא באמצע - בין הפנימי למקיף, ושם נקרא "מקום החשך". והענין הזה בכל עולם ועולם בבחינת הקליפות אשר בעולם ההוא.
ואמנם אחר שבארנו הדבר בפרטות נדבר בכללות.
והוא כי הנה נודע שבפנימיות האדם קדמון היא האין סוף המתלבש בשורש הנשמות של י' ספירות שבו, ואלו מתלבשין בבחינת הנשמות של כל הי' ספירות שבו, ואלו מתלבשין בי' ספירות של בחינת הגוף של אדם קדמון. ומהראוי היה שהי' ספירות של הגופים יתלבשו בי' ספירות דלבושים, ואמנם אינו כן לסבה הנ"ל. אמנם ג' בחינות עתיק דאצילות מסבבות אל ג' בחינות אלו דאדם קדמון. כיצד?
הרי שהי' ספירות דגופות דאדם קדמון מתלבשים תוך י' ספירות השרשים של הנשמות י' ספירות דעתיק דאצילות, ואלו מתלבשים בי' ספירות של בחינת נשמות דעתיק דאצילות, ואלו מתלבשים בי' ספירות דגופות דעתיק דאצילות. וכן על דרך זה בחינת השרשים וגופים ונשמות דאריך אנפין מלבישין לגופות דעתיק. וכן על דרך זה ג' בחינות דאבא מלבישין לאריך אנפין. וכן ג' בחינות דאמא לאבא, וג' בחינות דז"א לאמא, וג' בחינות נוקבא לז"א. והרי עתה נשלמו כל בחינת הגופות עד נוקבא דז"א.
והנה כאן באחוריים דגופות דנוקבא נדבקים כל הקליפות דאצילות די' ספירות שבהם, ואלו הם ע"ד הנ"ל בקדושה, והוא: כי שורש הכתר דקליפה (שהוא בחינת השרשים) דבוקה באחוריים דעור דנוקבא דקדושה, ועל השורש מלביש נשמת הכתר דקליפה, ועל הנשמה מלביש הגוף דכתר דקליפה. ואח"כ שורש דאבא דקליפה מלביש על גוף הכתר, ונשמת אבא מלביש לשורש, והגוף דאבא מלביש על הנשמה. וכן על דרך זה ג' בחינות אמא כו'. עד שנמצא כי גוף דנוקבא דקליפה היא חיצוניות לכל.
ואח"כ עליה סובבים הלבושים. והם היפך הפנימיות. כל הלבושים והיכלות יותר גרועים (שהם לבושי נוקבא דקליפה) סובבים אל גופא דנוקבא דקליפה, ועליה סובבים היכלות דנוקבא דקליפה, ועליהן לבושים דז"א דקליפה, ועליהם היכלות דז"א דקליפה, ועליהם לבושי והיכלי אמא. וכן של אבא ואריך אנפין דקליפה. באופן כי היכלי דאריך אנפין דקליפה הם מקיפים לכל הקליפה, ואח"כ עליהן מקיפים לבושי נוקבא דקדושה, ועליהם מקיפים היכלי נוקבא דקדושה, ועליהם לבושי והיכלי ז"א דקדושה, ועליהן אמא, ועליהן אבא, ועליהן אריך אנפין, ועליהן לבושי והיכלי עתיק, ועליהן לבושי והיכלי אדם קדמון.
באופן שפנימיות שורש הי' ספירות דנשמת דאדם קדמון הם פנימיות הכל, והיכלי אדם קדמון מקיפים על הכל, והקליפה בתוכם אמצע ב' בחינות אלו -- שהם בין הגופים דנוקבא דז"א ובין בחינת הלבושין של הנוקבא עצמה דז"א דקדושה. והם כ"כ מרוחקים מאור הגדול הפנימי כמו שהם רחוקים מאור המקיף הגדול, והם באמצעם, דמיון הארץ החומרית היושבת באמצע מרכז השמים הזכים.
וכל זה הוא כל זמן שבריאה יצירה עשייה אינן עולין ומלבישין לאצילות, אבל כל זמן שהם עולין -- אז מסתלקין הקליפות משם ואז ג' בחינות דשורש ונשמה וגוף דבריאה מלבישין לגופא דנוקבא דאצילות, וג' בחינות דיצירה מלבישין לבריאה, וג' בחינות דעשיה מלבישין ליצירה. ונמצא גופות דעשיה מלבישין כל הבחינות כולם, ועליהם קליפות דאצילות, ועליהן קליפין דבריאה, ועליהן קליפין דיצירה, ועליהם קליפין דעשיה, ועליהם מלבישים לבושי והיכלות קדושה דעשיה, ועליהן לבושי והיכלי קדושה דיצירה כו', עד לבושי והיכלי דאדם קדמון. זהו הנלע"ד עתה.
ויש פירוש ב', והוא שאין הקליפה מקיפין כל האצילות, אלא על דרך שרחל יוצאת מאחורי ז"א ונפרדת ממנו -- כך הקליפה דאצילות הוא כדמיון אדם אחד בליעל עומד אחורי אדם דקדושה דאצילות, וכשעולה הקדושה דבריאה באצילות -- אז הקדושה מלבשת לקדושה, וקליפה דבריאה מקפת לקליפה דאצילות. וכן על דרך זה כשעולין יצירה ועשיה. ונמצא כי הקליפה והקדושה מראש אצילות ועד סופו דעשיה הם כדמות ב' אנשים. הא' קדוש ומתלבש באצילות, ואצילות בבריאה, ובריאה ביצירה, ויצירה בעשיה. והב' הוא אדם הבליעל ואצילות שלו בבריאה שלו כו', והקליפה הוא אדם הבליעל. הכלל אבי"ע דקליפה עומד בצדו ובאחוריו של אדם הקדוש דקדושה הכולל אבי"ע דקדושה.
ואח"כ על ב' בחינות אלו מקיפים לבושים והיכלות עשיה לבחינת קדושת עשיה לבד, (ובתוכם אדם דקדושה והקליפה דעשיה), ועליהן לבושים והיכלות יצירה, ומקיפין במקום ששם עומדת היצירה, ובתוכם אדם דקדושה והקליפה דיצירה, ועליהם לבושי והיכלות דבריאה ובתוכם אדם דקדושה והקליפה דבריאה, ועליהם לבושים והיכלות דאצילות, ובתוכם אדם דקדושה והקלי' דאצילות.
ולזה צריך שנודיעך ענין הלבושים והיכלות מה עניינם.
דע כי הלבושים הם בחינת הכלים אל אור מקיף. ובין כל לבוש ולבוש יש אור מקיף א', ואלו הם בחינות אורות דמקיפים דיושר על כל האצילות כנזכר במ"א שיש ג' בחינות כלים המקיפים, ועליהם מקיפין האורות דנר"ן וכנ"ל, ואותן הכלים דמקיפין הם הלבושים וכל ההיכלות הם העגולים הנזכר בכל מקום שהם סובבים על אורות המקיף שהם הלבושים כנזכר והם בחינת הרקיעים המתעגלים שהם בחינת ההיכלות של עולם ההוא. ולכן אלו העגולים הם סובבים ע"כ הבחי' כי הם דמיון בתים שבתוכם דר האדם ועליהם הוא הארת המקיפים גדוליגם מאד שא"א להם להכנס תוך גבול ומדה כי אפילו בתוך הבתים והיכלות שהם כלים גדולים במאד מאד אינם יכולין להתצמצם שם, ומכ"ש בכלים קטנים דמיון גופים. ולכן אל תתמה אם אורות המקיפים הם בעגולים ובלבושים כי אדרבא לרוב גודלם אינם מתלבשין בגוף אלא במקום רחב מאד מאד וכל מה שהמקום רחב יש אור יותר גדול מקיף והדבר מובן.
אמנם לב' הפי' הנ"ל שביארנו בענין מקום מעמד הקליפה צ"ע -- כי הרי העגולים והאורות המקיפים שע"ג הלבושים הם סובבים מב' קצוות הראש של העולם ההוא -- כי הרי המקיפים והלבושים סובבים ע"ג ראש הבריאה כנודע -- וא"כ איך הקליפה הם עומדים ומתלבשים יחד זו בזו, אצילות בבריאה כנזכר בענין הנהו ב' צפרין דבזוהר ויחי?[1]
ונלע"ד שזה יובן במ"ש במ"א, כי במה יוכר בחינת מעלת אבא על אמא וכן שאר הבחינת בבחינת העגולים והרי חצי העגולים הראשונים יהיו כסדר כתר על חכמה כו' אמנם חצי העגולים למטה יהיה להיפך כי עגול מלכות עומד ע"ג עגול יסוד כו' -- א"כ במה יוכר בחינת מעלות הספירה זו מזו? ושם בארנו כי יש חלונות דרך יושר ומשם אבא מאיר לאמא ואמא לז"א כו' ועי"כ ניכר מדרגת מעלתן. גם ידעת ענין פתחים ושערי רקיעין שדרך שם עולין ויורדין המלאכים והנשמות -- א"כ גם על דרך זה הנזכר שבדרך אותו שער השמים והרקיע שהוא חלל באמצע שהוא בחי' הפתחים -- דרך שם יורדין ועולין גם הקליפה מעולם לעולם. והנה גם על דרך זה הוא ג"כ בענין הקדושה, דאל"כ האיך עולין ונכללין נוקבא בז"א ובריאה באצילות כו' אם עגולים מפסיקין? אלא יובן עם הנ"ל. כי יש חלל ופתח פתוח ודרך פתחים ההם עולה בחינת היושר של כל העולמות וזה מובן.
ועתה נבאר ענין המקיפים של הלבושים.
דע כי נתבאר אצלינו שהאור היוצא דרך יסוד אריך אנפין נכנס באבא; מקצתו בבחינת אור מקיף, ומקצתו בבחינת אור פנימי. והמקיף מקיף משם ולמטה כל העולמות כולם זולת אריך אנפין, ואח"כ יוצא אור פנימי דיסוד דאבא ונכנס מקצתו בבחינת אור פנימי באמא, ומקצתו נשאר בבחינת אור מקיף ומקיף ע"כ העולמות כולם מאמא ולמטה, זולת אריך אנפין ואבא. וכיוצא בזה כל שאר הבחינות כולם. ואח"כ מאור פנימי הנ"ל הנכנס באבא או באמא חוזר ממנו ממטה למעלה בסוד אור חוזר בבחינת אור השערות שגם הם נקרא אור מקיף אלא שזה שהוא מבחינת אור חוזר אינו מקיף רק לאותו בחינה לבדה ממקום שיצא ולא יותר. משא"כ בראשון שהוא אור מקיף דיושר שמעולם לא נכנס בפנים, שזה מקיף כל העולם אשר למטה שמן המקום שיצא ממנו.
וצ"ע כי הרי נודע כי יסוד דאמא נכנס לתוך חזה דז"א, וא"כ אפילו המקיף יושר דז"א היוצא יסוד אמא כנ"ל כבר נכנס בבחינת פנימיות? אך הענין כי טרם הכנסו בפנים יוצא אור המקיף דיושר, ואחר הכנסו נכנס אור פנימי, שכבר קדם אור מקיף להקיף מבחוץ טרם הכנסו בפנים. וכן הענין זה בכל המקיפים. נמצא כי כשנכנס יסוד אמא בכלי החיצון דנפש יצא תחלה מקיף דנפש דיושר ואח"כ נכנס היסוד תוך ז"א ונגמר בו נפש פנימית. וכן אח"כ בבחינת הרוח ובחינת נשמה. ואח"כ אבא בבחינת חיה, ובתוכם יסוד אריך אנפין בבחינת יחידה. ויצאו מכולם ה' מקיפין בראשונה ואחר כך נכנסו בפנימית.
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |
- ^ אולי הכוונה ל(ח"א ריז, ב) - ויקיעורך