עץ חיים/שער לא/פרק א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק א[עריכה]

ועתה צריך לבאר ענין זו"ן מי הם ואחר כך נבאר בחי' עיבור ב' שלהם לצורך המוחין דגדלות גם יתבאר ענין ד' בחי' שמצינו והם ישראל ויעקב רחל ולאה מה ענינם. הנה נודע כי ישראל ויעקב הם בחי' ז"א ורחל ולאה הם בחי' הנקבות שלהם אבל בהכרח הוא שהם בחי' חלוקות זה מזה והענין הוא כי הנה ז"א הנזכר בזוהר בכל חיבורינו הוא הנקרא ישראל והוא בחי' ו"ס של כללות י"ס דאצילות שהם מחסד עד יסוד כנודע ונוקבא דז"א היא המלכות העשירית שבי"ס דכללות עולם אצילות כולו ג"כ והיא הנקרא רחל כי לכן נקרא רחל עקרת הבית כנודע באופן כי זו"ן הם הנקרא ישראל ורחל. ואמנם יעקב ולאה הם הבחי' של המלכים והכלים של או"א מבחי' אחוריים שלהם שנפלו במקום נוקבא דז"א דרחל דאצילות ונשארו שם ולא למטה בבריאה, ולמטה בע"ה נבאר כי אע"פ שז"א הוא פרצוף אחד שלם ונקרא ישראל עכ"ז גם הוא נחלק לב' בחי' כי עד החזה נקרא ישראל ומשם ולמטה עד רגליו נקרא ישורן וכמ"ש ויהי בישורן מלך וב' בחי' אלו שהם ישראל וישורן הם נקרא ז"א ולמטה יתבאר בע"ה. ונתחיל לבאר ענין זו"ן שהם ישראל ורחל ואחר כך נבאר יעקב ולאה ובתחלה צריך שנבאר ענין ז"א ענין המוחין הבאים לו בעיבור הב' שהם בחי' ג"ר שבו. הנה בעיבור הב' של הז"א שלצורך המוחין שלו נזדווגו או"א ואבא הוליד מן מוח שלו טפה דדכורא והם כללות חו"ב וה"ח וה"ג מבחי' הדעת שלו גם אמא נתנה בחי' טפת מ"נ שלה והם חו"ב וה"ח וה"ג שהם הדעת שלה כנודע ואחר היותן בסוד העיבור ילדה אותם התבונה בסוד לידה ויצאו דרך היסוד שלה וכבר נת"ל כי אלו המוחין של ז"א הנ"ל נתלבשו תחלה בתוך נה"י של התבונה ואח"כ נתלבשו כולם יחד ונתפשטו תוך ז"א. וזה ענינו כי נתבאר באדרא האזינו דרצ"ה דאבא טמיר וגניז יתיר מאמא וע"כ גם הנה"י דאבא נתלבשו תוך נה"י דתבונה באופן זה כי מוח של חכמה דז"א שנמשך מן אבא נתלבש בנצח של אבא ומוח של בינה דז"א שנמשך מן אבא נתלבש תוך הוד של אבא והמוח של הדעת דזעיר אנפין שנמשך לו מדעת דאבא והוא כלול מן ה"ח מבחינת מוח חכמה דאבא וה"ג ממוח בינה דאבא. והנה דעת הזה הוא שנתלבש תוך יסוד דאבא וכעד"ז נתלבשו ג' מוחין שנמשכו לז"א מצד אמא שהם חב"ד דאמא ונתלבשו בנה"י דאמא ואחר כל התלבשות זה שנתלבשו בנה"י דאבא אחר היות בתוכם המוחין דמצד אבא נתלבשו נה"י דאבא תוך נה"י דאמא ונמצא א"כ כי חב"ד דז"א דמצד אבא יש עליהם ב' כסוים וב' מסכים שהם הכלים דנה"י דאבא וכלים דנה"י דאמא. אבל חב"ד דז"א דמצד אמא אין עליהם רק כסוי ומסך א' בלבד שהם כלים דנה"י דאמא נמצא חכמה דז"א דמצד אבא וחכמה דמצד אמא שניהן בצד ימין בראש ז"א מכוונים זה תוך זה ובינה דז"א דמצד או"א שניהם בצד שמאל בראש ז"א מכוונים זה תוך זה וב' דעות דז"א דמצד או"א ג"כ מכוונים זה תוך זה. והנה מוח דעת של ז"א דמצד אבא הוא המכריע הב' הכרעות א' בין חו"ב שמצד אבא וא' בין חו"ב שמצד אמא אף על פי שהוא נתון תוך כלי יסוד אבא והם נתונים תוך ב' כלים דנ"ה דאמא כנ"ל וא"כ נמצא שיש בדעת הזה ד' בחי' כלולו' בו בחי' חו"ב שלקח מצד חו"ב דמצד אבא ובחי' חו"ב שלוקח מצד חו"ב דמצד אמא, ואלו הד' נעשין בחי' ד' מוחין וארבעתן נקרא דעת והם בחי' חו"ב שלוקח מצד אבא נעשה בדעת הזה חו"ב שבו ובחי' חו"ב שלקח מצד אמא נעשה בדעת הזה חו"ג בערך חו"ב שבו שמצד אבא. נמצא כי הדעת הזה דז"א שביסוד אבא יש בו כללות ד' מוחין והם חו"ב חו"ג וכולם הם ג' מוחין כנודע כי ה"ח וה"ג שניהן נקרא דעת א' א"כ יש בו ג' מוחין חב"ד בפרטות ושלשתן נקרא דעת דרך כלל וזה סוד אל דעות ה' כי הזעיר אנפין יש בו ב' דעות א' מיסוד דאבא וא' מיסוד אמא והרי נתבאר ענין המוחין בעצמן:



עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל