עץ חיים/שער כט/פרק ו
פרק ו[עריכה]
ונבאר ענין המוחין דז"א מה ענינם ונאמר: כי הנה נתבאר לעיל ד' בחינות פנימים אשר אחד מהם הם המוחין עצמם בפנים. ואמנם צריך לבאר ענין המוחין כמה בחינות הם בפנימים וגם המקיפים אשר כללות זה נקרא צלם כנודע.
ותחלה נבאר מציאת כללות ענין המוחין. הנה נתבאר בענין אצילות או"א כי הם מלבישין חסד גבורה דאריך אנפין, ומב' פרקי ידים עליונים נעשה חכמה דאו"א, ומן ב' פרקין אמצעים שהם הזרועות נעשה בינה דאו"א, ומחצי העליון דתפארת דאריך אנפין נעשה שאר תשלום גופו דאו"א, נשארין ב' פרקין תחתונים דחסד גבורה דאריך אנפין, שהם כתפים דיליה אשר הם נמשכין אל ז"א וכל זה נתבאר שם.
ואמנם ודאי כי גם אלו (התרין) הכתפין נתלבשו תוך או"א במוח דילהון, ומשם נמשכו וניתנו בז"א. אך הענין הוא כי בודאי הוא שנמשך אל הז"א מוחין מצד כל אלו הבחינות כמ"ש, כי מב' הידים דאריך אנפין אשר נעשה ממנו חכמה דאו"א נמשכו ב' מוחין לז"א ונעשו בו חכמה ובינה ונקרא "אחסנתיה דאו"א". ומב' כתפין נעשו ב' חצאי דדעת שבו הנקרא חו"ג ואלו נקרא "תרין עטרין" כמ"ש בע"ה.
אך החילוק שיש בהם הוא זה: כי חכמה ובינה שבו הנמשכין מב' פרקי הידים דאריך אנפין אינו רק הארה א' הנמשכת מהם אל הז"א ואינם הם עצמן, אמנם ב' כתפין שהם סוד הדעת הם עצמן תרין כתפין היוצאין ונמשכין בדעת ולא הארה בלבד. אמנם אינם נמשכין רק עד אחר שנתלבשו באו"א תחלה ואחר התלבשותם שם נתלבש בדעת דז"א ע"י התלבשות באו"א אמנם אלו נמשכין על ידי זווג דאריך אנפין. והוא כי נודע כי ב' פרקין עלאין דנצח הוד דעתיק הם נשמה תוך ב' פרקין עליונים דידים שהם חסד גבורה דאריך אנפין, וב' פרקין עליונים דחסד גבורה דאריך אנפין הם נשמה במוחין דאו"א בחכמה דילהון כנ"ל.
והנה אז מזדווגים נצח הוד דעתיק זה בזה, ונכללין זה בזה נצח בהוד והוד בנצח, ויוצא טפה ההוא בחסד גבורה דאריך אנפין, נצח בחסד והוד בגבורה, ואחר כך נמשכת טפה ההיא עד זלא דדיקנא דאריך אנפין הח' ונתנו בזווג אל המזל הי"ג ומשם נמשכת למוחין דחכמה דאו"א ומתרבה סוד מוחין דילהון ומזדווגים ויוצאת הטפה ההיא כלולה מג' שהם נצח הוד דעתיק מב' פרקין ראשונים וגם מחו"ג דאריך אנפין (מתרין) פרקיו ראשונים וגם מחכמה דאו"א ואלו נעשין חכמה ובינה דז"א.
ואלו הב' נקרא באד"ר "אחסנתא דאו"א", כי אלו ב' פרקין עליונים דנצח הוד דעתיק, וחסד גבורה דאריך אנפין שהם פרקי הידים, הם חלק מאו"א עצמן ונחלתן המגיע להם, כי מהם נעשה חכמה דאו"א כנ"ל, אלא שנמשכת הארה מהם בלבד ונעשו חכמה ובינה דז"א, וגם מב' פרקין תתאין דנצח הוד דעתיק נמשך טפה לב' פרקין תתאין דחסד גבורה דאריך אנפין שהם ב' כתפין דיליה.
ואלו הב' כתפין אחר התלבשותן במוחין דאו"א ירדו הם עצמן בהתלבשם תוך או"א כנ"ל ונעשין דעת לז"א, ולא הארה לבד רק עצמותן, כי אלו עצמן אחסנתא דז"א עצמו, ונקרא באדרא זוטא רצ"ב "תרין עטרין דאחסינו או"א לברייהו". ובזה תבין איך הדעת ניתן תחת חכמה ובינה, כי זה מב' פרקין תתאין אלו מב' פרקין עלאין.
ואם תאמר, כי הנה עד"ז נמצא שהדעת גדול מחכמה ובינה כי זה מעצמות דאריך אנפין ואלו הם מהארת מוחין דאו"א. והוא כי הנה אלו הב' עטרין נתלבשו תחלה במוחין דאו"א וירדו אחר שנתלבשו שם [לז"א], אם כן כאשר נעריך ב' עטרין [דדעת] אלו אחר שנתלבשו אל אור (הארה) הנמשך מאחסנתא דאו"א שהם בחינת ב' פרקין יותר עליונים מאד מב' עטרין' נמצא שהב' עטרין תחתונים מהם ולמטה מהם.
הכלל העולה מדברינו כי ב' פרקין עלאין דנצח הוד דעתיק מתלבשין בב' פרקין עלאין דחסד גבורה דאריך אנפין שהם ב' פרקי ידים, ומכל אלו נמשכת הארה לבד לחכמה ובינה דז"א, אמנם ב' פרקין תתאין דנצח הוד דעתיק הם עצמן מתלבשין בב' פרקין תתאין דחסד גבורה דאריך אנפין שהם ב' כתפין, ואלו הם עצמן יורדין ונמשכין ונעשים דעת דז"א ממש, אלא שהוא אחר שנתלבשו באו"א, לכן נקראו חכמה ובינה "אחסנתא דאו"א", והב' עטרין נקרא עטרין ב דז"א [עצמו].
והנה מזה הדעת שהם ב' כתפין דאריך אנפין נמשך כח אל יסוד דז"א כדי למיהב חד רוחא בביאה ראשונה בנוקבא לעשותה כלי, וזה הרוחא נקרא בנימין, לכן ברכו משה רבינו ע"ה "ובין כתיפיו שכן", והבן זה כי משם מקורו.
וגם בזה תבין כי להיות שהב' פרקין עלאין דנצח הוד דעתיק מאירין בחכמה ובינה דז"א, ונודע כי נצח הוד הם דינין, לכן כנגדן במוחין מתפשטין דינין הנמשכין מהן בחוץ במצחא דז"א "מאתן אלף סומקי דסומקי" כנזכר באדרא קל"ו: "תנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי". וזה מה שכתוב גם כן באדרא זוטא דרצ"ג "דאיקרי מצח נצח באתוון רצופין", כי נצח דעתיק מתפשט במצח דז"א.
והנה בהאזינו אמרו "מאן ירותא דא ב' עטרין דהיו גניזין בגווייהו ואחסינו לבן דא מסטרא דאבוהי הוי גניז (בגויה) חד עטרא דאיקרי חסד ומסטרא דאמא חד עטרא דאיקרי גבורה וכולהו מתעטרא ברישיה [דז"א] ואחיד לון". והענין כנ"ל, כי חסד וגבורה דאריך אנפין הם תוך או"א ומשם נמשכו ב' עטרין שהם ב' כתפין דחסד גבורה דאריך אנפין אחר שנתלבשו באו"א הרי שהם חסד וגבורה ונמשכו מאו"א לז"א:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |