עץ חיים/שער יט/פרק ד
פרק ד[עריכה]
מקום אנ"ך בזמן עיבור (המשך)[עריכה]
יישוב סתירה[עריכה]
ענין אורות והניצוצין והכלים שהם ביסוד בינה ובמקום החתך וביסוד תבונה. נלע"ד ששמעתי ממורי זלה"ה שהחו"ב עלאין נתלבשו ממש תוך יש"ס ותבונה, ובמעי תבונה הזאת היה עיבור ז"א. לכן ליישב כל זה נלע"ד שכך הוא:
שבהעשות התבונה לבוש גמור אל בינה, נמצא שהבינה הלבישה את הוד וחצי יסוד דא"א השמאלי, ועל בינה זו הלבישה התבונה, אך לא נכנסה כל בינה תוך התבונה. אמנם כל הבינה הלבישה את הוד וחצי יסוד השמאלי דא"א (שזה שיעור ארכה תמיד. כי גם קודם זה, שנכללו נה"י דא"א בחג"ת שלו, אז היתה הבינה מלבשת גבורה וחצי ת"ת השמאלי דא"א ותבונה אינה מלבשת הבינה רק מהחזה ולמטה) ושם הם ג"ר דתבונה ומלבישין בטן דבינה. ובג"ר דתבונה (דהיינו בבינה אשר לתבונה) -- שם היה עיבור ז"א; ונמצא שהוא מכוון ומלביש בטן דאמא. והרי העיבור הוא בבינה דתבונה ובבטן דבינה, שהוא יסוד בינה עלאה.
והנה
- ( א )בבטן בינה (שהוא יסוד שלה) שם עלו האורות,
- ( ב ) ובבינה דתבונה עלו ניצוצין[1],
- ( ג ) וביסוד דתבונה עלו הכלים.
ובצאת ז"א בסוד הלידה מתבונה, אז נתלבש בסוד צלם תוך התבונה הב' שהיא תבונה הג' אשר ראש שלה בבטן והיסוד של תבונה א' שהיא הב' שגם היא מלבשת תבונה ראשונה על דרך שמלבשת תבונה ראשונה את בינה[2]. אמנם לענין מקום החתך ששם הם הניצוצין -- פירשנו היטב בדרוש רחל ולאה (עץ חיים שער לח) בענין עקב ענוה, יעו"ש.
נמצא שמה שאנו אומרים שנעשו שתיהן בינה ותבונה פרצוף אחד, ר"ל לפעמים יורדת התבונה ראשונה -אם הבנים- ממקומה, לרבוץ על הבנים, ונמצא פרצוף אחד זולת הבינה (ס"א "פרצוף אחר"[3]). אך עתה שהיא מלבשת לבינה, היא הכל פרצוף אחד. ודוק ותשכח. גם בזה תבין רביצת אם על הבנים. נמצא שתבונה ראשונה עצמה היא רובצת, כי תבונה הב' נעשה צלם דז"א ונקרא "זעיר אנפין" ממש, ולא "תבונה". וצלם זה יונק מתבונה א':
- ^ דהיינו מקום החתך שהזכיר לעיל פרק א - ויקיעורך
- ^ לא הבנתי כלל ולכן לא שמתי פיסוק. - ויקיעורך
- ^ מצאתי בדפוס קאראץ דלא גרסינן ליה. וכן נראה - ויקיעורך
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |