עץ חיים/שער יא/פרק א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק א[עריכה]

ביאור מציאת המלכים שמתו מה ענינם וגם מציאות נקודות הראשונים שהיו קודם האצילות. דע כי הלא קודם מציאת התיקון של האצילות יצאו י' נקודות וכולם כלולים בכח נקודה א' והוא מציאת הכתר באופן שכל י' היו בסוד הכתר נכללין בה וז"ס עקודים נקודים וברודים כי תחילת הכל היו עקודים מקושרים זב"ז והכל בסוד הכתר אח"כ יצאו כולם יחד מהנקודה ראשונה ואז נתהוו י' נקודות כל א' נקודה בפ"ע וז"ס נקודים באופן שלא היו מחוברים הי' נקודות רק בהיותן בכתר אך אח"כ יצאו כולם כא' ונתהוו אלו י' נקודות כל א' בפ"ע וכאשר נתקן רישא דעתיק אז נקרא ברודים כאשר נבאר בע"ה. ואמנם י' נקודות אלו היו זעג"ז ואורך שיעור קומתן היה כמו עתה אורך אצילות ושיעור קומתו כי עד מקום אשר הגיעו אותן הנקודות עד שם היה בחי' [נ"א הוא עתה] עולם האצילות ומשם ולמטה עולם הבריאה. ודע כי י' נקודות אלו יצאו בסוד עצמות וכלים וסוד הכלי שלהם הם סוד שכ"ה ניצוצין כנזכר פ' פנחס רנ"ח שהם שרשי הדינין ואמנם אין שכ"ה ניצוצין אלו כלים רק אל ז' נקודות האחרונים והם סוד ז"פ אדם שהם גימטריא שט"ו ועם ה"ג הרי ש"ך ונודע שה"ג הם כפולים לכן הם שכ"ה אך הג' כלים הראשונים אינם מאלו הש"ך ניצוצין ואמנם אור אלו י' נקודים היה רב מאד וגם נתוסף בהם אור העליון ולא היה בהם כח לקבל ואז אותן הכלים מתו פי' ירדו למטה במקום שהוא עתה בריאה וירידה זו היתה מיתתן ואמנם אין זה רק בז' נקודות תתאין כי ג"ר היה כח בכלים שלהם לקבל אור שלהם ולא מתו אך הז' כלים של ז' תתאין הם אשר מתו וירדו במקום שהוא עתה בריאה וזהו מיתתן ואמנם זמן מיתתן היה כאשר יצאו בסוד נקודים כי כאשר יצאו מסוד עקודים שהוא היותן יחד בכתר נכללין ומשם יצאו ונחלקו לי' נקודין אז היה יציאתן ומתים תכף כמ"ש באדרא כהני זיקין דאכתש אומנא בפרזלא ונפקי זיקין ודעכין לאלתר. והנה הז' אורות אלו של הז' נקודות תתאין נשארו שם במקומן בלי לבוש והג' נקודות עלאין נשארו האורות בתוך כליהם ולא מתו ועתה נבאר מציאת תיקון האצילות איך נתהוה הנה הג' ראשונות כבר נתבאר שכליהם לא ירדו והנה מסוד הכלים של הג' נקודות אלו נעשה מהם רישא חדא ובתוכו ג' מוחין וזהו נקרא רישא דל"א ונקרא רישא דעתיק יומין הרי שג' נקודות הראשונים מן הי' נקודות הם סוד רישא דל"א והנה ג' אורות שבתוך אלו הנקודות הראשונים הם מתפשטין ומוציאין עד חשבון י' והם בחי' י"ס דעתיק והנה הז' נקודות הנשארים מן הי' נקודות הראשונים הם סוד א"א או"א זו"נ כמ"ש בע"ה והענין כי בג"ר אין בהם רק בחי' ע"י לבד אך מהז' ולמטה שם יש כח א"א ואו"א וזו"נ הכל מעורבין יחד וכולל ביחד בכל נקודה מהז' וגם כח הע"י מעורב בהם כי כל דבר תחתון יש בו כח עליון בהכרח המתפשט בו ואמנם עתיק יורד בכולם ומתפשט ומתערב בהם אך כח התחתונים אינו מוכרח שיהיה בעליונים לכן הג"ר אין בהם רק סוד עתיק לבד והנה עד"ז הוא בז' כלים תחתונים כי יש בהם בחי' כלים דעתיק א"א או"א זו"נ והכל מעורב ביחד. ועתה נבין דרושינו כי הכלים ירדו למטה בעולם הבריאה אך האורות נשארו למעלה במקומם בלתי לבוש והנה כאשר הגדילו הג' נקודות ראשונות ונעשו בסוד י' הנה הג' מהם כבר היו תחלה במקומן אך הז' לבד הם באים בסוד תוס' ואז כאשר באו אלו ז"ת דעתיק בסוד תוס' אח"כ אז ברדתן היו דוחין את הז' נקודות הראשונות העומדין בלתי לבוש ונשארו במקומם ונמצא שהז"ת דעתיק לקחו מקום של אותן הז' נקודות הראשונות ובזה תבין כי שיעור קומת ע"י הוא כל האצילות כולו ואמנם כאשר היו דוחין אותן הז' נקודות ודאי שלא דחו אותן למטה שהרי ביארנו לעיל שאין מיתה רק בכלים והוא סוד הירידה א"כ האורות שלא מתו לא ירדו רק מה שאמרנו שדחאום פי' לצדדין פי' שהיה נכנס הנקודה דעתיק בתוך נקודה א' של אותן הז' נקודות בסוד פנימותן ואז היתה נשארת אותה הנקודה הא' בסוד לבוש אליה וכן היה בכל ז' הנקודות כי ירדו הז"ת דעתיק ונתלבשו בז' נקודות הראשונות ואורות הז' הנקודות הראשונות נשארו מקיפים וסובבים אותן בסוד מלבושים כמ"ש וזהו הדחיי' שהיו דוחין אותן הרי ביארנו פנימית ועצמות העתיק איך נעשו הי' שלו:



עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל