קם רבי שמעון פתה ואמר לך יי הגדולה והנבורה וכר עלאין שמעו אינון דמיכין החכרון ורעיא מהימנא אתערו משנהכון הקיצו ורננו שוכני עפר אלין אינון צדיקיא דאינון מסטרא הההוא דאתמר בה אני ישנה ולבי ער ולאו אינון מתים ובנין דא אתמר בהון הקיצו ורננו ובו׳ רעיא מהימנא אנה ואבהן הקיצו ורננו לאתערותא דשכינתא דאיה ישנה בנלוחא. דעה כען צדיקיא כלהו דמיכין ושנ־זא בהוריהון. מידי יהיבת שכינתא ( נ״ א אתערון) תלת קלין לנבי רעיא מהימנא ויימא ליה קום רעיא מהימנא ההא עלך אתמר קלו דודי דופק לנבאי בארבע אתוון דיליה. ויימא בהון פתהי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי דהא תם עונך בת ציון לא יוסיף להנלותך. שראשך נמלא טל . מאי נמלא טל. אלא אמר קודשא בדך הוא אנת חשיבת דמיומא דאתהרב ביה מקדשא דעאלנא בביתא דילי ועאלנא בישובה. לאו הכי דלא עאלנא כל זימנא ד> נת בנלוהא.הוי לך סימנא עראעי נמלא טל. ה״א שכיתנא בנלותא. שלימו דילה והיים דילה א־הו טל, ודא איהו ■יו׳יד ה׳׳א וא״ו . וה״א איהו שכינתא דלא מהושבן טיל. אלא יו״ד ה״א וא״ו דסליקו אתוון לחשבון ט״ל. דאיהו מליא לשכיגתא מנביעו דכל מקורין עלאין. מיד קם רעיא מהימנא ואבהן קדישין עמיה עד-כן דזא דיחודא . בילא״ו:
קדיש דרבנן قديش للعموم ( الحزونين )
