פתיחת אליהו הנביא
וכור לטוב פתה אליהו ואמר ־בון עלמין דאנת הוא חד ולא בחשבן. אנת הוא עלאה על כל עלאין סתימא על כל סתימין. לית מהשנה. תפיסא בך כלל. אנת הוא דאפיקת עשר תקונין. וקרינן לון עשר ספיק לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתנליין. ועלמין דאהגליין. ובהון אתכסיאת מבני נשא. ואנת הוא דקשיר לון ומיחד לין. ובגין דאנת מלנאיו. כל מאן דאפריש הד מן חבריה מאלץ עשר אתהשיב ליה כאלו אפריש בך. ואלין עשר ם8ירן. אינון אזלין כסדרן חד אריך וחד קצר והד ב״־ני ואנת הוא דאנהיג לון. לית מאן דאנהיג לך לא לעילא ולא לתתא ולא מכל סטרא. לבושין תקינן לון דמנייהו פרחין נשמתץ לבני נשא. וכמה נופץ תקינת לון דאתקריאי גופא לנבי לב! שין דמכסיין עליהון ואתקריאו בתקונא דא הסד דדועא ימינא . נבורא דרועא שמאלא תפארת גופא. נצה והוד תרין שוקין. ויסוד סיומא דנופא אות ברית קודש . מלכות פה. תורה שבעל פה קרינן ליה . מוחא הכמה איהו מהשבה מלגו. בינה לבא ובה הלב מבין . ועל אלין תריןכתיב הנסתרות לה׳ אלהינו . כתר עליון איהו כתר מלכות . ועליה אתמר מניד מראשית אהרית ואיהו קרקפתא דתפילין מלגאו איהו יו״ד ה״א וא׳־ו ה׳׳א דאיהו אורח אצילות איהו שקיו דאילנא בד־ועוי ואננ-וי כמ־א דאשקי לאילנא ואתרבי בדהוא שקיו:
רבון העולמים אנת הוא עלת העלות וסבת הסבות דאשקי לאילנא בההיא נביעו וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא דאיהו חיים לגופא ובך לית דמיון ולית דיוקנא מכל מד, דלנאו ולבר. ובראת שמיא וארעא. ואפיקת מנהון שמשא וסיהרא וכוכביא ומזליא . ובארעא אילנין ודשאין וגנתא דעדן ועשבין וחיוון ועופין ונונין ובעירין ובני נשא. לאשתמודעא בהון עלאין. וא־ך יתנהגון בהון עלאין ותתאין. ואיך אשתמודעאן מעלאי ותתאי ולית דידע בך כלל. ובר מנך לית יחידא בעלאי ותתאי . ואנת אשתמודע אדון על כלא . וכל ספירן כל הד אית ליה שם ידיע . ובהון אתקריאו מלאכיא . ואנת ליח לך שם ידיע . דאגת הוא ממלא כל שמהן. ואנת הוא שלימו דכולהו . וכד אנת תסתלק מנהון אשתארו כולהו שמהן כגופא בלא נשמתא אנת חכים ולא ג חכמה ידיעא . אנת הוא מבין ולא מבינה ידיעא. לית לך אתר ידיעא אלאלאשתמודעא תוקפך וחילך לבני נשא ולאהזאה לו; איךאתנהיג עלמא בדינא וברחמי דאינון צדק ומשפט כפום עובדיהון דבני נשא . דין א־הו נכודה. משפט עמודא דאמצעיתא. צדק מלכותא קדישא. מאזני צדק תרין סמכי קשוט. הין צדק אות ברית. כלא לאחזאה איך אתנהיג עלמא . אבל לאו דאית לך צדק •דיעא דאיהו דין . ולאו מש§ט ידיעא דאיהו רחמי . ולאו מכל אלין מדות כלל. קום רבי שמעון ויתהדשון מלין על ידך דהא רשותא אית לך לגלאה חין טמירין על ידך מה דלא אתייהיב דשו לגלאה לשום בר נש עד כען:
