יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי הַשֵׁם הַגָּדוֺל וְהַקָדוֺשׁ הַיוֺצֵא מִן הַמִזְמוֺר הַזֶּה שֶׁתַּצִילֵנוּ מִיֵצֶר הָרָע וּמִכָּל דָבָר רָע וּמִמַּחְשָׁבָה רָעָה כְּמוֺ שֶׁהִצַלְתָּ לְמִי שֶׁהִתְפַּלֵל לְפָנֶיךָ זֶה הַמִּזְמוֺר אָמֵן. אָמֵן. אָמֵן. סֶלָה. סֶלָה. סֶלָה.
ס מכתם לדוד ללמד. שם שלו הוא יה, י דצרינו ה מן דלי״ת ללמד, בחלוף ה׳, אמור אותו קודם שתלך למלחמה ז׳ פעמים ותנצח:
סב אך אלהים דומיה נפשי, אמור מזמור זה ליל יום א׳ אחר תפלת ערבית ולאחר מנחה של יום ב׳, ושם שלו הוא איטמי א מן אך אל אלהים, י מן ישועתי, ט מן לא אמוט, מ מן עוז לאלהים, י מן לאיש כמעשהו, ולאחר שתגמר זה המזמור תאמר
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֵל אֶחָד שֶׁתִּמְחוֺל וְתִסְּלַח וּתְכַפֵּר עֲוֺנִי כְּמוֺ שֶׁסָלַחְתָּ וּמָחַלְתָּ וְכִפַּרְתָּ לְמִי שֶׁהִּתְפַּלֵל לְפָנֶיךָ הַּמִּזְמוֺר הַזֶּה:
סג אלהים אלי אתה, אם שתפת עם אחרים ואתה רוצה לחלוק אמור זה המזמור ויבא לך חלק הטוב וכן להצליח בסחורה ושם שלו יה, י מן והמלך ישמח בה׳ ה מן במדבר יהודה:
סה לךָ דומיה תהלה, אי בעית כלום מבר נש אמור זה המזמור עם שם שלו ותצליח ושם שלו הוא יה, י מן ישירו שבסוף המזמור, ה מן דומיה והוא טוב להצליח:
סז אלהים יחננו, שם שלו יה, י מן יחננו, ה מן סלה שבסוף המזמור והוא טוב לקדחת תמידי ולאדם הנתפש:
סט הושׁיענוּ אלהים כי באו, אם אתה חמדן וזנאי בעל עברות תאמר אותו על מים ותשתה:
ע אלהי להצילני, אמור יתיה בקרבא קבל שנאך ותנצח:
עא בךָ השם חסיתי, להנצל מתפיסה אמור אותו בכל יום ז׳ פעמים ערב ובקר וצהרים:
עב לשלמה אלהים משפטיך, כתוב אותו ותלוהו עליו ותמצא חן וחסד בעיני הבריות ושם שלו הוא אה, א מאלהים, ה מן יאשרוהו וטוב שלא ירד מנכסיו:
עג אך טוב לישראל, להציל משמד אמור אותו ז׳ פעמים בכל יום:
עד למה אלהים זנחת לנצח. אי הוה לך סנאין מעיקין או רוחין מעיקין לך אמור יתיה ואתחזי נסין:
עה הוֹדינוּ לך אלהים, לסליחת עון, השם שלו הד, ה מן ה׳ דצדיק דסוף המזמור בצרוף ה״ק, ד מן הודינו:
