עמוד:Seder Tefilot K'Minhag K.K. Sefaradim (Yosef Nachmuli, Korfu 1885).pdf/368

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה

אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ: יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ הַלְלוּיָהּ:

ואומר ערבית כשאר הימים ומזכירין יעלה ויבא וכו'

וביום מתפללין כשאר הימים ומזכירין יעלה ויבא ואם לא אמרו מחזירין אותו וקורין ההלל בדילוג. והיחיד אינו מברך לא בתחילה ולא בסוף וש"צ מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִקְרֹא אֶת הַהַלֵּל:
(בחנוכה וי"ט חוץ מי"ט אחרונים של פסח אומרים לִגְמוֹר אֶת הַהַלֵּל:)

הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵּי יְיָ הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ: יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ: רָם עַל כָּל גּוֹיִם יְיָ עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ: מִי כַּייָ אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת: הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ: מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן: לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ: מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְֹמֵחָה הַלְלוּיָהּ:

בְּצֵאת יִשְֹרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז: הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְֹרָאֵל