עמוד:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf/20

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה

שאל את הנסיון והשכל – ואת העתיד שלך הָניח אותו רק ביד ה' לבדו – את אשר הכרת לדעת בכל רגע כתור חובה ומצוה עשה ואל תחדול ואל תסוג אחור מפני עניינים ומסבות כאלה, אשר רק הדמיון השוא חִבלם, להוליכך שולל ולחשוב תועה, כאילו יכולים הם לפעול את פעולתם להרע או להיטיב למעשיך, ולהאמין, כי גם המה יחושו עתידות לך, לכונן את מנת גורלך או לפרוע בה פרעות.—‬

ו.

הביטה נא וראה! הן רק אז כאשר שכח האדם להכיר ולהבחין מעשהו על פי החובה והמצוה האצורות בעצם המעשה והמפעל, יען כי שכח האדם את ה׳, אשר הציגו לו לחובה ולמצוה לפעול ולעשות ולקיים ולקבל את רצון ה׳ בתור מדה וקצב לפעולתו זאת, כאשר שבח האדם, כי רק ‬התעודה, הגמול והמבחן, רק המה יעריכו בעד האדם את ערך מנת גורלו עליו, וכי פועל האדם, משפט צדק של ה׳ לגמול ולשלם לאיש כמעשהו, גם אהבת ה׳ לחנך את האדם, כי רק המה לבדם ייעדו ויקצבו את העתיד שלו, מפני ההיסח הדעת הזה, רק אז החל האדם להביט בחרדה על כל מפעל ומעש שעליו לעשות ולבו הגה אימה פן לא יצלחו לו אלה באחריתם – לכן מבלי הכיר עוד את המבחן הפנימי, ויען כי העריך את המפעל רק על פי מזל ההצלחה, מבלי הבין ומבלי דעת עוד, כי אמנם הצלחת המפעל תלויה רק בחכמה רבה, אשר למשפט צדק של אדון העולם ואהבתו, מפני זה יאבה ויחפוץ האדם, כי תבל היצורים, אשר בה ישים כל מעיָנו סלה, ואליה יתקשר בכל לבו ונפשו, כי היא תודיע לו מראש את אשר יקרה לו ואם יש אחרית ושכר לפעולתו – הוא חפוץ יחפוץ, כי העולם כלו או איזה יצורים, אשר יחשוב אותם לעומדים ברשות עצמם, יגלו לו על פי סימניהם, אם נאותים גם המה להכניס עצמם ולהתערב בין תחילת מעשהו ואחרית פעולתו – אבל אין אֹמר ודברים לתבל היצורים, אִלֵם הנהו העולם כֻלו גם אין מלה בלשונו, להודיע ולהגיד לך בזאת אף במאומה: מה גזר עליו אדון העולם האל היחיד ומיוחד!!– ובאופן הזה על ידי דמיון כוזב נפתה האדם ונמשך אחריו להאמין באמונת הבל ורעות רוח בסימני המסבות[1] והנמצאים, אשר באמת אינם עומדים בשום יחס וקשר עם פעולות האדם ותוצאותיהן.—

ז.

הן דמיון כוזב כזה והשקפה נבערה על החיים כזאת תועבה היא לה׳ הקורא אותך לפעולה אנושית בבחירה ובחופש, תועבה היא, יען כי בכל אלה צפונים המה באופן נתעב ונאלח למאד כחש בה׳ ובערך עצמות האדם, הן כל אלה יבטלו וימחו את שם ה׳ ואת יתרון האדם מקרב לב האדם.—

ח‪.‬‬

לכן לא יהיה בכם איש אשר יאמין, כי עליו להכניע ולהשפיל את עצמו

  1. ^ אולי: המסכות