טבע, תולדות בני אדם, תורה, כל אלה אמנם גלוים ופתוחים לפניך – באלה חקור ודרוש את מעשיו, את מפעלו ורצונו, למען תביט ותראה בכל דבר, שהנהו ואשר יהיה, את כבוד ה׳, אף תתאמץ תמיד על ידם להכיר ביותר את רצונו, למען תתרומם ותתנשא בעולם המלא כבוד ה׳, להיות ולחיות תחת עין השגחתו הצופיה בכל ותחת עזרתו וחסדו, אשר ימשוך לכל, עד כי בכל חלק וחלק מחייך תחוש את עצמך ותעודתך להיות בעל פועל וממלא את רצון ה׳ – בתור עבד ה׳ – אבל כל ידיעה, אשר לא תוליך ולא תביא אל ההכרה הזאת נעלה היא מבינת אדם ומחוג אנושיותו. – טוב אשר יפה הנהו מאמר חז״ל: תורתנו מתחלת באות ב למען דעת ולמען תזכור בתחלת בואך אל שער החקירה, כי הידיעה: מה הוא לפני התבל הזאת, מה למעלה ומה למטה ממנה, היא הגבול לחקירתך – ותעודתך הלא היא רק לפעול הלאה והלאה בחוג שלך ולצעוד הלאה והלאה בעבודתך את ה׳ – זאת היא תעודתך ואל אלה עליך לכונן את פנות חקירתך – אף לזאת יספיק לך גם שכלך אשר חוננת במו.—
ה.
רֶגֶשׁ עֶרְכֵּנוּ עָלֵינוּ.
ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים, כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם, אשר חלק ה׳ אלהיך אותם לכל העמים תחת כל השמים: ואתכם לקח ה׳ ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים, להיות לו לעם נחלה כיום הזה (דברים ד, יט -כ).
א.
אין תחבולה בטוחה להנצל על ידה מאלהיות היצורים, כמו ההשגה הרמה והרגש הנעלה מערכנו עלינו עפ"י הידיעה הנאמנה וההכרה הפנימית מדבר התעודה של עצמוּתנו – אם תחשוב את עצמך, כי נולדת רק להנות או לסבול, אמנם כן, אז עליך לכרוע ברך לפני כל יצור בעל כח מרומם, אשר תחזה בו, כי הנהו משפיע עליך ומניע את גלגלי חייך; אולם אם תחוש ותרגיש את עצמך, כי במקום אשר נולדת, הנך גם כן ערוך ומסודר שמה מה׳, כי במקום ההוא, בחוג חייך, עם האמצעים הנתונים לך ובטפחות חלדך, הנך נצב למלאות את רצונו בעד חלק אחד מעולמו, – ולוּא יהי גם תעודת ראש שבולת, גם רכשת לך הידיעה וההכרה הנאמנה, כי עם התחרות פעולתך הנך עומד בשורה אחת עם גדולי היצורים הפועלים פעולות רמות ונשגבות ונלוה אתה אליהם, יען כי בידיעה וההכרה הזאת, הנך מביט על היצורים, גם תִּוָּכַח לדעת, כי אמנם שוים המה גם יחד, בעוד כולם כאחד ממלאים רק את תעודתם ומטרתם, אשר יעד אותן אליהן ה', כולם כאחד המה רק עבדי כסא כבודו – אף
