עמוד:Salomon Buber. Midrash Tanhuma.1885.pdf/269

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה עבר הגהה


עשו נח ובניו והבהמה והחיה והעוף, לא נזקקו לפריה ורביה כשנכנסו לתבה, שכן צוה להם הקב״ה כשנכנסו לתבה. מנין? "ויבא נח ובניו" (בראשית ז, ז), הזכרים לעצמן, "ואשתו ונשי בניו" (שם), הנקבות לעצמן. כך כל הימים שהיה נח בתבה, היו נח ובניו וכל אשר אתו אסורים בתשמיש המטה. אמר להם הקב״ה: אפשר שאהא כועס ומחריב את העולם ואתה בונה? אלא כשיעבור המבול אתם נזקקים לפריה ורביה, שנאמר: "לאמר לאסורים צאו" (ישעיהו מט, ט), וכיון שיבשה הארץ אמר לו הקב״ה: צא מן התבה [אתה ואשתך] (בראשית ח, טז), והתיר להם פריה ורביה. ואף לבהמה ולחיה ולעוף התיר, שנאמר: "ושרצו בארץ ופרו ורבו" (בראשית ח, יז). אמר לו נח: רבונו של עולם, שמא אתה מביא מבול לעולם? אמר לו: כך נשבעתי שאיני מביא עוד מבול, שנאמר: "וירח ה׳ את ריח הניחח [ויאמר ה׳ אל לבו לא אוסיף לקלל עוד את האדמה" וגו׳] (בראשית ח, כא). היאך נשבע לו? רבותינו אומרים: בברית אברהם נשבע לו, שנאמר: "וכרות עמו הברית" (נחמיה ט, ח), וכן ישעיה אמר: "כימי נח זאת לי [אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ"] (ישעיהו נד, ט). אתה מוצא אע״פ כן ארבעים יום בכל שנה היו עושין אותן המים רושם בעולם, עד שעמד שלמה, ובנה את בית המקדש, ופסקו אותן מ׳ יום, שנאמר: (ובשנת אחת) ["ובשנה האחת] עשרה בירח בול" (מלכים א ו, לח), מהו "בירח בול"? בירח שבלים לבהמה מן הבית. דבר אחר: "בירח בול", בזמן שהארץ עושה בולים בולים. דבר אחר: "בירח בול", חסר מ׳, כנגד ארבעים יום שנפסקו מן העולם. ומה אם לנח נשבע הקב״ה בבריתו של אברהם אבינו וקיים, ולציון נשבע שלש שבועות, על אחת כמה וכמה שיקיים. ואלו הן שלש שבועות: (נשבע בבריתו של אברהם אבינו, שנאמר: "כי מי נח זאת לי"). בנפשו נשבע כביכול, שנאמר: "נשבע ה׳ אלהים בנפשו" (עמוס ו, ח), ובשבת נשבע, שנאמר: "וביום השביעי שבת וינפש"